החלטה בתיק בשא 2262/06

1.                   זו החלטה בבקשה שהגיש המבקש לאיחוד עניינים כפי שיפורט להלן.

2.                   המבקש הוא מי שהגיש לביצוע בלשכת ההוצאה לפועל בבאר שבע שטר חתום על ידי המשיבה.

המשיבה הגישה התנגדות לביצוע שטר לבית משפט השלום בבאר- שבע, ההתנגדות התקבלה ובהתאם לסכומו של השטר, נוהל הדיון בהליך של סדר דין מהיר. עם הגשת כתב התביעה  בסדר דין מהיר הגיש המבקש בקשה לאחד את הדיון בתובענה דנן עם תביעה קטנה שהגישה המשיבה ובעלה - בנימין קורץ נגד המבקש, בבית משפט לתביעות קטנות באילת.

3.                   בהחלטת כבוד הנשיא מכליס מיום 16.2.05 בבקשה זו שהובאה להחלטתו קבע כדלקמן: 

"מאחר ומדובר בתיקים של שני בתי משפט שונים, במחוז הדרום, אני מורה כי הבקשה תובא בפני המותב שידון בתיק להחלטתו אם לאחד את הדיון.

במידה ותתקבל החלטה לאחד את הדיון בשני התיקים יועבר תיק תביעה קטנה 1386/04 של בית משפט השלום באילת לבית משפט השלום בבאר-שבע."

משהובאה לידיעתי החלטה זו, שכן התובענה נידונה לפני, קבעתי ביום 20.2.05 כי הבקשה תועבר לתגובת המשיבה,  המשיבה הגישה תגובתה ביום 21.3.05. 

תשובת המבקש לתגובת המשיבה הוגשה ביום 3.11.05.

4.                   בינתיים, התקיימה ישיבה מקדמית ראשונה בתובענה דנן ביום 9.10.05 וקבעתי כי לאחר מתן תשובת המבקש לתגובת המשיבה לבקשה לאיחוד העניינים תינתן על ידי החלטה.

בתוך כך ולאחר הגשת תצהירי עדות ראשית מטעם הצדדים ביקשה המשיבה לבטל את מועד הישיבה המקדמית הנוספת ולקבוע את התיק להוכחות. 

בהחלטתי מיום 6.3.06 נעתרתי כמובן לבקשה והתיק הועבר לניתוב המזכירות. 

5.                   עוד ראוי לציין כי המשיבה הביעה בסעיף 3 לבקשתה מיום 5.3.06 תרעומת

אודות החלטתי כי החלטה בבקשה לאיחוד הדיון תידון על ידי בישיבה המקדמית

בטענה כי ההחלטה ניתנה בחוסר סמכות וחוסר סבירות. 

לענין זה אין לי אלא להפנות את המשיבה להחלטת כבוד הנשיא מיום 16.2.05, ולהוראות תקנה 520 לתקנות סדר הדין האזרחי - תשמ"ד, 1984. 

6.                   ביום 4.4.03  הגיש המבקש בקשה דחופה לכבוד הנשיא למתן החלטה בבקשת האיחוד וכבוד הנשיא הפנה בקשה זו להחלטתי.

7.                   בבקשת המבקש טוען המבקש כי תובענת המשיבה ובעלה שהוגשה לבית משפט לתביעות קטנות באילת, הוגשה בשל אותן עובדות ואותן עילות הרלוונטיות גם לתובענה בסדר דין מהיר המתנהלת בבית משפט זה.

לטענת המבקש כדי לייתר התדיינות מיותרת בין הצדדים ראוי כי  שתי התובענות תתבררנה במקום אחד.

8.                   המשיבה בתגובתה טוענת כי התובע נוסף בתובענה בבית המשפט לתביעות קטנות איננו כלל צד לדיון בתובענה בבית משפט זה, ולפיכך אין כל הצדקה לאיחוד הדיון ולחייבו להתדיין בבאר-שבע.  עוד טוענת המשיבה כי עובדה זו כלל לא צויינה על ידי המבקש.