אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> החלטה בתיק בשא 22312/05

החלטה בתיק בשא 22312/05

תאריך פרסום : 19/07/2007 | גרסת הדפסה
בש"א
בית המשפט המחוזי תל אביב-יפו
22312-05
29/05/2005
בפני השופט:
אילן ש. שילה רשם ביהמ"ש המחוזי

- נגד -
התובע:
1. טבע נכסים בע"מ
2. טבע תעשיות פרמצבטיות בע"מ

הנתבע:
פאקא תעשיות בע"מ
החלטה

בגדר הליכי גילוי מסמכים ועיון בהם נותרה מחלוקת שעניינה עיון בשני סעיפים מתוך מסמכים שגילתה התובעת בתשובה לצו לגילוי מסמכים.  התובעת הסתייגה ממתן אפשרות לנתבעות לעיין בסעיפים שבמחלוקת בטענה שהם חסויים.

1.         כדי לעמוד על המחלוקת אביא בקצרה את הרקע לתביעה כפי שהוא עולה מכתב התביעה: 

החברה התובעת הייתה בשליטתן, בחלקים שווים, של שמן תעשיות בע"מ ("שמן") ושל PURATOS NV, ועסקה בייצור ובשיווק של שמרים ומוצרי אפייה. בחודש מרס 98' התקשרה התובעת בהסכם עם הנתבעות 1 ו-2 ("הנתבעות") לרכישת מפעל שמרים שהיה בבעלות הנתבעות ("הסכם הרכישה"). התובעת שילמה בעבור המפעל וההוצאות הקשורות ברכישתו סכום של כ -15 מיליון דולר. לימים התברר לתובעת שהיא הפסידה את כל השקעתה במפעל עקב כניסתה של חברה זרה לתחרות בשוק השמרים בישראל. עד אז היה השוק הזה מונופוליסטי ונתון לשליטתה של התובעת. התובעת טוענת שהנתבעות, והנתבעים הנוספים שפעלו מטעמן או עמן יחד, ידעו על כוונתה של החברה הזרה להתחיל לפעול בשוק השמרים בישראל וידעו גם את התוצאות הצפויות ממעשה זה; אף על פי כן הסתירו את הדבר מהתובעת וניהלו את המו"מ לכריתת הסכם הרכישה במרמה, בהטעיה ובחוסר תום לב. מכאן התביעה להשבת נזקיה של התובעת שנגרמו עקב רכישת מפעלן של הנתבעות.

ביום 28.12.00 חתמו התובעת ובעלות השליטה בה - שמן ו-PURATOS NV- על הסכם ("ההסכם הראשון") למכירת מניותיה של שמן בתובעת ל-PURATOS NV  תמורת 100 דולר. באותו הסכם התחייבה שמן לשלם את "חלקה" בחובות התובעת לבנקים בסכום של כ 6.7 מיליון דולר, ובסופו של דבר היא אכן שילמה את החוב (ככל הנראה בסכום של 6.2 מיליון דולר). כמו כן נתנה שמן אופציה ל-PURATOS NV  לקנות ממנה את חלקה במניות חברה שהייתה בשליטתן המשותפת  - Puratos Israel Ltd("Puratos  ישראל").

ביום 15.11.01 חתמו שמן, התובעת, PURATOS NVו- PURATOSישראל על הסכם ("ההסכם השני") שבו מימשה PURATOS NVאת האופציה שניתנה לה בהסכם הראשון וקנתה את מניותיה של שמן ב- PURATOS  ישראל תמורת 2 מיליון דולר.

2.         במסגרת גילוי המסמכים גילתה התובעת את שני ההסכמים הללו אך טענה לחסיונם.

בעלות הדין שלפניי הגיעו להסכמות בסוגיות אחדות הנוגעות לגילוי המסמכים ולעיון בהם.  בסופו של דבר, לאחר שהסכימה התובעת לאפשר לנתבעות לעיין בשני ההסכמים למעט בסעיף אחד מכל אחד מהם, נותרה מחלוקת בעניין דרישתן של הנתבעות לעיין גם בסעיפים האלה  (ס' 13 בהסכם הראשון וס' 2 בהסכם השני). בעלות הדין הסכימו שאעיין בהסכמים המלאים ואחליט בבקשה שלפניי לאחר העיון.

עניינם של הסעיפים שבמחלוקת בהסכמות אחדות שאליהן הגיעו בעלות ההסכמים בנוגע להגשת התביעה דנן, הנשיאה בהוצאות הקשורות בהגשתה ובניהולה, לרבות במקרה של פשרה, וחלוקת התמורה שתתקבל אם תזכה התובעת בתביעה בין בפסק דין בין בפשרה.

כאן המקום לציין שהתובעת המבקשת הסכימה שלא לטעון שהסעיפים שבמחלוקת אינם רלוונטיים כלל ובכך ויתרה על הטענה שמחמת חוסר רלוונטיות אין מקום לאפשר את העיון בהם (ר' עמ' 3 לפרוטוקול מיום 10.11.03); אילו טענה התובעת לחוסר רלוונטיות ייתכן מאוד שהיה מקום לכאורה לקבל את טענתה. אולם התובעת לא חזרה בה מהסכמתה וצמצמה את טענותיה לפניי לחסיונות אחרים החלים לשיטתה על הסעיפים שבמחלוקת ואלה הם:

א.         חיסיון החל ביחסים שבין עו"ד ללקוח.

ב.            חיסיון על מסמכים שנערכו בהכנה לקראת משפט.

ג.              חיסיון של סודיות מסחרית.

לאחר שעיינתי בסעיפים שבמחלוקת ולמדתי את טענותיהן של בעלות הדין הגעתי למסקנות האלה:

3.         אין מקום להחיל על ההסכמים, ועל כל הוראה שבהם, את החיסיון החל ביחסי עו"ד לקוח,  וזאת משום שבעצם חתימתם של בעלות ההסכמים עליהם הן גילו בעליל שאלו הסכמים שהוחלפו ביניהן לבין עצמן ולא רק ביניהן לבין עורך דין; בכך נשלל החיסיון מעיקרא. אפשר להוסיף ולומר שמידע על עצם כריתתם של ההסכמים ופרטים מתוכנם הובאו לידיעת הציבור הן בדוחות כספיים של שמן שהיא חברה ציבורית (ר' ביאור 27 לדוח השנתי של שמן ליום 31.12.01 וביאור 29 לדוח השנתי של שמן ליום 31.12.03 - נספחים "א-1" ו"א-4" להודעת הנתבעות מיום  19.12.04) הן בדוחות שהגישה שמן לרשות ניירות ערך ולבורסה בתל אביב (ר' דיווח מידי מיום 31.12.00 ודיווח מידי נוסף מיום 14.1.01 - נספחים "א-2" ו"א-3" להודעת הנתבעות מיום 19.12.04). אין ממש בטענת התובעת שיש להכיר בחיסיון לטובתה מפני ששמן היא שפרסמה את ההסכמים ולא התובעת או משום שלא כל פרטי ההסכמים הובאו לידיעת הציבור.

4.         שונה המצב באשר לטענת התובעת שהיא זכאית לחיסיון החל על מסמכים שהוכנו לקראת משפט. 

הנתבעות טוענות שחיסיון זה איננו חל הואיל וההסכמים המכילים את הסעיפים שבמחלוקת לא הוכנו לקראת משפט ומכל מקום אין לומר שהמטרה העיקרית לעריכת ההסכמים ולכריתתם הייתה ההכנה לתביעה דנן. כאסמכתא לטענה זו אוחזות הנתבעות בשני פסקי דין של בית המשפט העליון מפי הנשיא ברק, האחד בפרשת הדסה (רע"א 1412/94 הסתדרות מדיצינית הדסה נ' עפרה גלעד ואח' פ"ד מט(2) 516 והאחר בפרשת בנק איגוד נ' אזולאי (רע"א 66546/94 בנק איגוד לישראל בע"מ נ' הנרי אזולאי ואח' פ"ד מט(4) 54). וכך אמר הנשיא ברק בפרשת הדסה תחת הכותרת "מסמך שהוכן לקראת משפט"

"מסמך אשר הוכן לקראת משפט נהנה מחיסיון בפני גילוי. הטעם העיקרי המונח ביסוד הלכה זו הוא הרצון לאפשר לאדם להכין עצמו לקראת משפט, כשהוא חופשי מהחשש שהכנתו תיחשף בפני יריבו. הלכה זו חלה לא רק לעניין מסמך שהוכן שעה שהמשפט היה תלוי ועומד, אלא גם כאשר בזמן הכנת המסמך הייתה הסתברות של ממש כי משפט יוגש בעתיד. קיומו של 'צפי' זה בשעת הכנת המסמך הוא תנאי הכרחי אך לא מספיק. נדרש גם כי אותו מסמך הוכן 'לצורך' המשפט. נמצא, כי תנאי חיוני לתחולת החיסיון הינו כי המטרה שעמדה ביסוד הכנת המסמך הייתה הכנה לקראת משפט צפוי. מקובל עלינו כי מטרה זו אינה צריכה להיות המטרה היחידה. אין לך מסמך שלא ניתן לייחס לו מטרה, ולו משנית, שאינה קשורה למשפט. דרישת הייחודיות הייתה מרוקנת את הילכת החיסיון מכל תוכן. עם זאת, נראה לנו כי אין די בכך שאחת המטרות המשניות שעמדו ביסוד הכנת המסמך היא הצפי של ההליך המשפטי. לדעתנו, תנאי לתחולת החיסיון הינו כי המטרה העיקרית או הדומינאנטית בהכנתו הייתה ההכנה לקראת משפט. בכך מושג איזון ראוי בין עקרון הגילוי לחריגיו. אכן, מסמך שהיה נערך בין כה וכה, מטעמים ענייניים שאינם קשורים למשפט צפוי, אינו צריך ליהנות מחיסיון רק משום שאותו מסמך נערך גם משום תרומתו האפשרית למשפט צפוי. הילכת המטרה הדומינאנטית מקובלת כיום באנגליה ובקנדה. לדעתנו, מן הראוי הוא כי נאמץ אותה בישראל. בכך נסטה מהילכת ע"א 327/68 זינגר נ' ביינון - שמצדה התבססה על הלכה אנגלית שאינה תקפה עוד באנגליה - אשר הסתפקה לשם תחולת החיסיון בכך שאחת המטרות, ואפילו זו אינה העיקרית, להכנת המסמך הייתה משפט צפוי. בהחלטתנו זו אנו נותנים ביטוי לחשיבותו היתרה של הערך בדבר חשיפת האמת, תוך שאנו מגבילים את החריג לו למצבים המיוחדים שבהם הוא מוצדק. "

         (שם בעמ' 515-516 תוך השמטת האסמכתאות המוזכרות בגוף הטקסט).

 ובפרשת בנק איגוד נ' אזולאי נאמר:

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ