אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> החלטה בתיק בשא 2223/05

החלטה בתיק בשא 2223/05

תאריך פרסום : 13/11/2007 | גרסת הדפסה
בש"א
בית המשפט המחוזי נצרת
2223-05
22/02/2006
בפני השופט:
אברהם אברהם

- נגד -
התובע:
1. שלום שרבט
2. יצחק שרבט
3. בנימין שרבט
4. מנשה שרבט
5. אחים שרבט חברה לבניין בע"מ

הנתבע:
1. מלכיאל שרבט
2. הנהלת בתי המשפט
3. המרכז לגביית קנסות אגרות והוצאות

החלטה

רקע

1.         המבקשים עותרים להצהרה, לפיה קיימו אחר החלטות בית המשפט, שהורה להם להמציא למשיב מסמכים כלשהם, ומכאן שאין עליהם לשלם קנס שהוטל עליהם בהחלטה מיום 18.01.2005 למקרה שלא יקיימו אחר פסק דין שניתן בתיק העיקרי. בראשית נביא את הרקע הצריך לנו להבנת המחלוקת ולהכרעה בה. הדברים נפרסו בהחלטה הנ"ל מיום 18.1.2005, ואנו נשוב על תמציתם.

2.         המשיב 1 (להלן - 'המשיב') והמבקשים 4-1 (להלן - 'המבקשים', והרי הם אחיו של המשיב) נתונים בסכסוך רב שנים. בשנת 1993 הגיש המשיב בקשה לפרק את המבקשת 5 ('החברה') שבבעלות חמשת האחים, והוסיף על כך עתירה ליתן סעד למניעת קיפוח זכויותיו בה.

3.         ביום 1.4.1993 באו האחים לידי הסכם פשרה (להלן 'ההסכם') שקיבל תוקף של פסק דין (להלן 'פסק הדין'), וביסודו - רכישת חלקו של המשיב בחברה בידי המבקשים. לשם כך נקבע מנגנון כלשהו של שומת הנכסים המשותפים, הכולל הסכמה ביחס למומחים שיעסקו בשומה. בסעיף 4 להסכם נאמר:

'המומחים יקבעו את השווי על ידי בדיקת ספרי החברה וכל מסמך או חומר שימצאו לנחוץ לצורך כך, והצדדים יעמידו לרשות המומחים את החומר שיבקשו, כאמור, לאחר שישמעו את כל טענות הצדדים והסבריהם לכל דבר ועניין שיתעורר במהלך קביעת השווי וזיהוי הנכסים של החברה לרבות טענות שנכסים וזכויות של החברה נמצאים בידי תאגידים אחרים של המשיבים או תאגידים של מי מהם, וטענות של המשיבים כי נכסים וזכויות של החברה נמצאים בידי תאגידים של למלכיאל, שהטענות הנ"ל מוכחשות על ידי שני הצדדים'.

4.         משהמומחה מטעם המשיב לא קיבל לידיו את המסמכים שביקש מהמבקשים - שב המשיב ופנה לבית המשפט בבקשה לפרק את החברה, ובעלי הדין שבו והגיעו לידי הסכם פשרה, לפיו יקיימו אחר התחייבויותיהם שלפי ההסכם הקודם, וגם הסכם זה קיבל תוקף של פסק דין.

5.         המשיב חזר ופנה לבית המשפט בשנת 2000 כשהוא טוען, כי אחיו לא קיימו אחר ההסכם שקיבל תוקף בשני פסקי דין, ולא מסרו לידיו מסמכים שביקש. הוא עתר למינוי של מומחה מכריע, לו יתנו המבקשים את כל החומר שיבקש, ובית המשפט אמנם נענה לבקשתו ומינה את כב' השופט בדימוס ש' ברנר מומחה מכריע. אלא שביום 2.7.2002 שב המשיב לבית המשפט, והפעם בבקשה לפי סעיף 6 לפקודת בזיון בית המשפט (להלן - 'הפקודה') ובה טען, כי המבקשים אינם מקיימים אחר סעיף 4 להסכם, משהם ממאנים להמציא את המסמכים שהתחייבו בהמצאתם.

6.         בית המשפט הורה למומחים (שנזכרו בהסכמי הפשרה הנ"ל) להיפגש ולקבוע מהם המסמכים שיש להעמיד לרשותם (החלטה מיום 1.10.2002). אלא שהמומחים לא נפגשו וממילא לא הגיעו לידי הסכמה בדבר המסמכים הצריכים לעבודתם המשותפת. משכך אירע - שב המשיב וביקש את בית המשפט לכוף על המבקשים לקיים אחר ההסכם, והכל - לפי סעיף 6 לפקודה. כב' השופטת דר' אפל-דנון מצאה לקבוע, כי המשיבים אינם מקיימים אחר התחייבותם במסגרת אותו הסכם, ובכל זאת דחתה את הבקשה להשית עליהם אמצעים על פי הפקודה על מנת לכוף עליהם את מחויבותם להמציא מסמכים. בערעור על ההחלטה קבע בית המשפט העליון (רע"א 3888/04), כי בנסיבות העניין ראוי לכוף על המבקשים את קיום פסק הדין לפי סעיף 6 לפקודה והורה כך -

'להחזיר את הדיון לבית משפט זה על מנת שיקבע את דרכי האכיפה המיידית נגד המשיבים (המבקשים כאן- א.א.) על-פי פקודת הביזיון, לאחר שישמע את טענות הצדדים לעניין דרכי האכיפה, ולעניין זה בלבד.'

7.        לאחר הדברים הללו נתקיים דיון בפניי ביום 18.1.05, ובעקבותיו נתתי בידי המבקשים 30 יום לקיום מחויבותם שלפי פסק הדין (קרי המצאת המסמכים כאמור), שאם לא יעשו כן ישא כל אחד מהם בקנס בסך 5,000 ש"ח (סה"כ 20,000 ש"ח) לכל יום של הפרה.

הבקשה והתשובה לה

8.        בתוך 30 הימים שנקצבו להם המציאו המבקשים למשיב מסמכים, ובכך סברו כי קיימו אחר ההחלטה. והנה בכל זאת מבקשת המשיבה 2 לפתוח בנקיטת אמצעים לגביית הקנס. ראו כך המבקשים ואצו לבית המשפט בבקשתם הנוכחית, ובה הם מבקשים להצהיר, כי קיימו אחר מחויבותם והמציאו כל מסמך שבידיהם, חומר רחב היקף, המתיחס ל-17 שנות פעילות, וכולל 'מאות רבות של קלסרים ואינספור של מסמכים, קבלות וכיוצ"ב', לבד ממספר זעום של מסמכים, אלה הנוגעים לשנים 1988 ו-1989, שחרף כל המאמץ שעשו לא יכולים היו לאתרם.

9.        המשיב מבקש לשכנע, בתורו, כי המבקשים לא קיימו אחר החלטת בית המשפט על-פיה נדרשו להמציא את כל המסמכים לידיו. לפי הבנתו דחה בית המשפט העליון את טענת המבקשים, לפיה המסמכים אותם נדרשו להמציא הושמדו ואינם, והורה להם להמציא את כל המסמכים. משלא עשו כן, כך הם עצמם מודים בבקשתם הנוכחית, יש לראותם כמי שהפרו את ההחלטה, ולכן עליהם לשאת בקנס. הוא מוסיף עוד וטוען, כי דווקא המסמכים החסרים הם החשובים מבחינתו, משמע אלה הנוגעים לשנים 1988-1989, שנים שבמהלכן פגעו אחיו-המשיבים בזכויותיו בחברה באופן החמור ביותר. את מאות הקלסרים שהומצאו לו הוא מכנה 'מסך עשן ריק מתוכן הבא לכסות על החסר'. הוא מצביע על התנהלותם של המבקשים עובר להחלטת בית המשפט העליון, כשהם מפרים באופן שיטתי החלטות שיפוטיות, והנה לפתע, לאחר אותה החלטה, עלה בידיהם לאתר הררי מסמכים, אף שקודם לכן הצהירו, כי המסמכים הושמדו ואינם עוד. אין להאמין להם, איפוא, גם היום, כשהם מצהירים כי אין בידיהם את המסמכים החסרים מן השנים 1988-1989, כך המשיב.

דיון

10.      אכן, המבקשים חויבו בהמצאת מסמכים, כאמור בהחלטותיהם של בית משפט זה (כב' השופטת אפל-דנון) ובית המשפט העליון, שאחריהן באה החלטתי מיום 18.1.2005, בה קבעתי את הסנקציה למקרה שההפרה תימשך. המבקשים גם מאשרים, כי מתוך כלל המסמכים שנדרשו להמציא לא עלה בידיהם להמציא מספר מסמכים, כאמור מעלה. לכאורה יוצא, כי המבקשים לא קיימו אחר פסק הדין, ומכאן שלפי ההחלטה מיום 18.1.2005 עליהם לשאת בקנס היומי, וכך אמנם סבור המשיב, שלשיטתו קם מעשה בית דין (משום הקביעה המשתמעת, כי המסמכים מצויים בידי המשיבים), החוסם את המבקשים מלטעון היום, כי אין בידיהם איזה מן המסמכים, שבהמצאתם הם חויבו.

11.      דעתי שונה מדעתו של המשיב, וטעמים אחדים אני נושא עמי. נראה, כי את יהבו שם המבקש על הסברה, לפיה כב' השופטת אפל-דנון קבעה, בחינת קביעה פוזיטיבית, כי המסמכים שהמבקשים טוענים היום כי לא עלה בידיהם לאתרם - כן מצויים בידיהם. קביעה ברורה שכזו לא מצאנו, אף שראינו כי השופטת דחתה באורח מפורש את טענת המבקשים, כי המסמכים המדוברים הושמדו. מכל מקום, עיון בהחלטת כב' השופטת אפל-דנון מגלה, כי מקור מסקנותיה היה הרושם העמוק שהתקבל אצלה, רושם שהסתבר כנכון אחר כך, כי המבקשים נוהגים זלזול בהחלטות בית המשפט, ומתחמקים באופן שיטתי מלקיים אחר מחויבותם להמציא מסמכים. מרושם זה הסיק גם בית המשפט העליון, כי יש להשית על המבקשים אמצעי אכיפה, שיביאום לקיים אחר ההחלטה, ובדיעבד למדנו, כי אמצעים אלה אמנם הועילו.

12.      יתר על כן: אפילו היתה השופטת אפל-דנון קובעת באורח פוזיטיבי, כי המסמכים הנדונים מצויים בידי המבקשים, גם אז לא היה הדבר חוסם את המבקשים מלשוב לבית המשפט בנסיון לשכנע, כי המסמכים אינם בידיהם. הדברים נובעים מן העובדה, כי ההליך בו אנו מדברים הוא הליך הצופה פני עתיד, 'ומה שהיה בעבר אינו בהכרח משקף את המציאות בזמן הליך הבזיון הנוסף' (רע"פ 4953/96 עזבון המנוח דב ברודר ז"ל נ' הלברשטיין ואח' תק-על 97(3), 241). על כן, אם בעת שמיעתה לראשונה של בקשה לפי פקודת בזיון בית המשפט נקבע, כי יש בידי בעל דין לקיים אחר ההחלטה השיפוטית הנדונה, אין בכך כדי לומר, כי בנקודת זמן מאוחרת יותר הוא עדיין מסוגל לקיים אחר ההחלטה. הדברים מתבקשים מטיבו של ההליך על פי הפקודה, שאף שהוא אזרחי במהותו, הוא נושא אופי פלילי. נקיטת אמצעים לפי הפקודה נועדה לכוף על אדם לציית, משמע בעתיד, להחלטה שיפוטית, ולא להענישו על התנהגותו בעבר. מכאן נגזר הכלל, לפיו אין מפעילים את אמצעי הכפיה שבפקודה מקום בו ההפרה אינה ניתנת עוד לתיקון:

"מאפיין נוסף של ההליך על-פי סעיף 6 הינו שההליך צופה פני עתיד. תכלית הקנס או המאסר היא לכוף אדם לציות בעתיד לצו שניתן על-ידי בית המשפט בעבר. אכן, סעיף 6(1) לפקודה אינו קובע עונש על הפרת הצו השיפוטי והטלת הקנס או המאסר לפיו מטרתם היחידה הינה לכוף אדם לציית בעתיד לכל צו שניתן.ב

זאת ועוד, אין להידרש למנגנון האכיפה אם דבר ההפרה הושלם ואינו ניתן לתיקון. המטרה היא להביא לקיום הצו השיפוטי, וזו תוגשם רק אם יש בידי המבזה הכח לתקן את ההפרה או לחזור בו ממנה." פ

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ