אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> החלטה בתיק בשא 2209/05

החלטה בתיק בשא 2209/05

תאריך פרסום : 02/08/2007 | גרסת הדפסה
בש"א, א
בית המשפט המחוזי ירושלים
2209-05,2097-05,6048-04
18/09/2005
בפני השופט:
ר' כרמל

- נגד -
התובע:
1. חב' פורקס סטייטס לימיטיד
2. חב' א.כ.א הולדינגס לימיטיד

עו"ד בודה שרגא
הנתבע:
1. ואלדמאן זלמן לייב
2. ואלדמאן יוסף

עו"ד שמר אילן
החלטה

1.         לפני שתי בקשות להורות למשיבים, התובעים בת.א 6048/04 (להלן: "התיק העיקרי"), על הפקדת ערובה להבטחת הוצאות המבקשים: עו"ד משה הלד, המבקש בבש"א 2097/05 ונתבע מס' 6 בתיק העיקרי (להלן: "עו"ד הלד"); חב' פורקס סטייטס לימיטד וחב' א.כ.א הולדינגס לימיטד, המבקשות בבש"א 2209/05, הן הנתבעות 1 ו- 2 בתיק העיקרי, בהתאמה (להלן: "חב' פורקס" ו"חב' הולדינגס").

כללי

2.         המשיבים הגישו תביעה כנגד המבקשים, ונתבעים נוספים, וביקשו את הסעדים הבאים: סעד מניעתי לאסור על הנתבעים מלבצע כל פעולה או דיספוזיציה לגבי נכס מקרקעין, קרקע עליה בנין בן שש קומות, המצוי בגוש 80091 חלקה 81 (להלן: "הנכס"), לאסור עשיית כל שימוש בייפוי כוח, העשוי להימצא בידם, לגבי הזכויות בנכס ולהורות להם על השבתו למשיבים; ביטולה ומחיקתה של הערת אזהרה הרשומה לטובת הנתבעות 2-3 (הלוא הן המבקשות בבש"א 2209/05) בלשכת רשם המקרקעין; מתן חשבונות מלאים ומפורטים; וסעד כספי.

הבקשות

3.         כאמור, המבקשים בשתי הבקשות שלפני, מבקשים לחייב את התובעים בהפקדת ערובה להבטחת הוצאותיהם במידה שתידחה התביעה, היות שרבים הסיכויים כי לא יוכלו להיפרע מהם. הנימוקים, עליהם מושתתות הבקשות, הם: היותם של המשיבים תושבי חוץ, שכתובתם אינה ידועה; סיכויים קלושים להצלחת התביעה; אומדנו הגבוה של שכר הטרחה בו יחויבו המבקשים, המושפע ממורכבות התביעה ושוויו של הנכס, המגיע לכדי מיליוני דולרים; ועונש המאסר בפועל שנקצב לנתבע מס' 1 בגין הרשעתו בפלילים בקנדה.

4.         לטענת המשיבים, המבקשות בבש"א 2209/05 הן חברות מוגבלות, שבמועדים הרלבנטיים לכתב התביעה היו חברות זרות, הרשומות באיי הבתולה הבריטיים, ונעדרות עסקים או נכסים בישראל. לשיטת המשיבים, חברות אלו נמחקו זה מכבר ואינן קיימות. עוד, לחלופין, טענו המשיבים כי ניתן להסתפק בערבות אישית הדדית של בעלי הדין בצירוף ערובה של צד ג' של חברה עסקית זרה בעלת פעילות ענפה בתחום הבניין או של אשת התובע 2, שהיא תושבת ישראלית ובעלת דירה בישראל.

דיון

5.        תקנה 519 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984(להלן : "התקנות"), מקימה את הבסיס האפשרי לחיובו של תובע בהפקדת ערובה לתשלום הוצאות הנתבע, מקום שמתעורר צורך ממשי המחייב זאת. תקנה 519 לתקנות סדר הדין האזרחי קובעת כלהלן:

"(א) בית המשפט או הרשם רשאי, אם נראה לו הדבר, לצוות על תובע ליתן ערובה לתשלום כל הוצאותיו של נתבע.

(ב) לא ניתנה ערובה תוך המועד שנקבע, תידחה התובענה, אלא אם כן הורשה התובע להפסיקה. נדחתה תובענה לפי תקנה זו, רשאי התובע לבקש ביטול הדחייה, ואם נוכח בית המשפט או הרשם שסיבה מספקת מנעה את התובע מלתן את הערובה תוך המועד שנקבע, יבטל את הדחייה בתנאים שיראו לו, לרבות לעניין ערובה והוצאות".

תקנה זו נוקטת בלשון "רשאי", משמע, משאירה היא בידי בית המשפט את שיקול הדעת אימתי יש לחייב את הנתבע בהפקדת ערובה להוצאות. כפי שהדברים בסוגיה זו תומצתו, בין היתר, ברע"א 2146/04 מדינת ישראל נ' עזבון המנוח באסל נעים אברהים ואח' (כב' השופט א' גרוניס), זכות הפנייה לערכאות השיפוטיות היא זכות קונסטיטוציונית מן המעלה הראשונה (רע"א 544/89 אוקל תעשיות (1985) נ' נילי מפעלי מתכת בע"מ, פ"ד מ"ד (1) 647). ולא רק זאת, אלא, קיימת דעה לפיה קיומה של זכות זו הוא תנאי לקיומן של יתר זכויות היסוד: ר' רע"א 733/95 ארפל אלומיניום בע"מ נ' קליל תעשיות בע"מ, פ"ד נ"א (3) 577. זכות זו אמורה להיות נגישה לכל ואין היא נחלתם של אלה שבידם יכולת כלכלית לממן הליך משפטי. כפי שנאמר בהחלטה הנ"ל ברע"א 2146/04: "יתכן שעצם היכולת לפנות למערכת השיפוטית, היא זכות קניין המוגנת בחוק היסוד: כבוד האדם וחירותו. ניתן לראותה אף כזכות הבאה לשרת זכות אחרת של תביעה בגין פגיעה בקניין . . .  יחד עם זאת, הוסמך בית המשפט בתקנה 519 (א) לתקנות סדר הדין האזרחי, אם נראה לו הדבר, לצוות על תובע ליתן ערובה לתשלום הוצאותיו של נתבע. הרציונל העומד בבסיס הסמכות להטיל ערובה הוא למנוע תביעות סרק ובעיקר להבטיח את תשלום הוצאותיו של הנתבע במיוחד כשנראה שסיכויי התביעה נמוכים" (ר' ע"א 2877/92 אל לטיף נ' מורשת בנימין למסחר ולבניה (קרני שומרון), פ"ד מ"ז (3) 846).

           כפי שנזכר הדבר בהחלטה, ברע"א 2146/04 הנ"ל, גם חובת תשלום האגרה מגבילה את זכות הגישה לערכאות ומטרתה, בין השאר, למנוע הגשת תביעות שסכומיהן מופרזים. יחד עם זאת, קיים בלם מאזן בדמות פטור אפשרי מתשלום האגרה, במסגרת תקנה 13 לתקנות בית משפט (אגרות) תשמ"ח 1987.מוסיף כב' השופט גרוניס ואומר: "איזון דומה נעשה במסגרת הסמכות הקבועה בתקנה 519, אשר השימוש בה מודרך אף הוא לאורה של זכות הגישה לערכאות, ולאור הצורך להגן במקרים מסוימים על זכותו של הנתבע כי לא ייצא בחסרון כיס אם תידחה התביעה נגדו. בתקנה 519 עצמה לא נקבעו קריטריונים להפעלת הסמכות לחייב בהפקדת ערובה, ואולם בפסיקה גובשו כללים מדריכים וסוגי מקרים בהם ייעשה שימוש בתקנה. הכלל הוא שאין בית המשפט מחייב תובע במתן ערובה להוצאות מחמת עוניו בלבד. גם כאן, לא תיחסם גישתו לערכאות של תובע דל אמצעים רק בשל חוסר יכולתו הכלכלית. ואולם, במסגרת המקרים אשר נקבע בפסיקה להטלת חיוב להפקדת ערובה, מקובל כי בית המשפט ישתמש בסמכותו האמורה כאשר מתגורר התובע מחוץ לתום השיפוט ואין בידיו להצביע על נכסים הנמצאים בארץ, באופן אשר יקשה על הנתבע לגבות את הוצאותיו, אם יפסקו לטובתו (ראו למשל, רע"א 2241/01 הופ נ' ידיעות תקשורת בע"מ (לא פורסם) . . ."

דברים אחרונים אלה, מקימים את הבסיס לבקשה שלפנינו שכן התובעים הנם תושבי חוץ אשר לא הצביעו על נכסים הנמצאים בארץ מהם ניתן יהא להיפרע, במידת הצורך.

6.         הערכת סיכויי הצלחת התביעה :

אמנם, מחד, קיימת פסיקה שפירשה את הוראת תקנה 519 כמכוונת למניעת הגשת תביעות סרק כשיקול ראשוני ומרכזי. לפיכך, נקבע בה כי לצורך ההכרעה אם לחייב בערובה להוצאות, יש לבחון את סיכויי הצלחת התביעה. אולם, נראה כי המגמה הרווחת היא שלא להידרש לבחינת סיכויי התביעה בשלב זה, במיוחד כאשר סיכויי ההצלחה בה מבוססים על טיעון עובדתי, שאז אין בידי בית-המשפט כלים לבחון היבט זה בטרם התבררה התביעה לפניו. (זאת להבדיל מתביעה שכל כולה מבוססת על טיעון משפטי, ללא מחלוקת עובדתית או שהמחלוקת העובדתית הינה שולית. (ר' המ' (מחוזי-י-ם) 988/96 מדינת ישראל נגד ברים, לא פורסם (פסק הדין פורסם באתר נבו)). בחינת סיכויי הזכייה, כאשר מדובר בדיון בשלבים ההתחלתיים של הליך, וכאשר התביעה מבוססת ברובה על טיעון עובדתי, בטרם נשמעו הראיות, איננה במקומה, היות שאין לבית המשפט את הכלים לעשות כן (ר' ת.א 921/95, עיזבון המנוח אלחלייל ואח' נ' מדינת ישראל (החלטה אשר אושרה בבית המשפט העליון, פרט לשינוי סכומי הערובה; ת.א. (מחוזי-י-ם) 921/95, 1331/96, 1330/96 מקוסי ואח' נ' מדינת ישראל, לא פורסם; בש"א (מחוזי - י-ם) 3125/00 מדינת ישראל נ' עיזבון המנוח אבו צבחה, דינים מחוזי, כרך לב (7)849.

בענייננו, התביעה מעלה מחלוקות עובדתיות ומשפטיות מורכבות ולא מעטות, הנובעות כתוצאה משני הסכמים, עליהם חתומים המשיבים, ועובדת קיומם אינה מוכחשת על-ידי מי מהצדדים לתביעה העיקרית. בין היתר, עולות מכתב התביעה גם טענות של זיוף חוזה שלישי וזיוף חתימת התובע מס' 1 עליו, ושימוש לא חוקי בייפוי-כוח, שניתן מטעמו כפיקדון גרידא. הטענות מצריכות בירור מעמיק של טענות הצדדים ובחינה מדוקדקת של הראיות. לפיכך, בשלב זה, לא ניתן ללמוד על קיומם של סיכויים גבוהים לכישלון בהוכחת התביעה, מחד, או מנגד - להצלחתה.

הערכת הקושי להיפרע מהמשיבים

7.        המשיבים הנם תושבי חוץ, בעלי דרכון בריטי. כתב התביעה אינו מפרט את מקום מושבם, אולם בתשובתם לבקשות פורטה כתובת מגוריהם בקנדה. אין מחלוקת אמיתית כי המשיבים חסרי נכסים בתחומי מדינת ישראל. המבקשים טענו, כהמחשה לקשייו הכלכליים של המשיב מס' 1, כי על אף מאמציו לפרוע את הלוואותיו בגין הנכס נשוא התביעה, הוא נכשל במניעת מימוש הנכס על-ידי כונס הנכסים שמונה למטרה זו מטעם בנק דיסקונט.

לעניין הצעת המשיבים להמצאת ערובה של צד שלישי תושב ישראל: המשיבים הצביעו על חברת בניה זרה, ששמה ופרטיה לא נזכרו בתשובתם לבקשות או בפרוטוקול הדיון בהן, וכן לא סופקו נתונים באשר לנכסיה של החברה בישראל, אם אכן ישנם כאלה. באשר לאשת המשיב מס' 2, נטען כי היא תושבת ישראל, בלא שצורפה כל ראיה לכך. רמז לאמיתות הטענה נמצא בתצהיר מטעמה שניתן לצורך התביעה גופא, בו צוין מספר תעודת הזהות שלה. אולם, בלי קשר לכך, המשיבים לא המציאו ראיה על נכסים שבבעלותה מהם ניתן יהא להיפרע, אם ובמידה שיקום הצורך בכך. לא-זו-אף זו, בדיון מיום 10.7.05 טען ב"כ המבקשים בבש"א 2209/05, מבלי שהמשיבים חלקו על כך, כי התובע מס' 1 הורשע בפלילים בגין עבירה של הונאה, ונגזר עונשו למאסר בפועל בקנדה. פסק-הדין צורף כנספח ג' לתצהירו של הנתבע מס' 1 בתביעה העיקרית.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ