אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> החלטה בתיק בשא 2203/08

החלטה בתיק בשא 2203/08

תאריך פרסום : 20/08/2009 | גרסת הדפסה
ע"א, בש"א
בית המשפט המחוזי נצרת
2203-08,149-08
26/10/2008
בפני השופט:
האשם ח'טיב

- נגד -
התובע:
1. אוחיון רינה
2. אוחיון פליקס

הנתבע:
1. גיא שמחה
2. גיא עירית
3. מינהל מקרקעי ישראל - מחוז צפון
4. הסוכנות היהודית לארץ ישראל
5. אגודת שדה אליעזר מושב עובדים של העובד הציוני להתיישבות חקלאית שיתופית בע"מ

החלטה

1.             בפנינו בקשה של המבקשים - הם המשיבים בע"א 149/08 והמערערים שכנגד ( להלן : "המבקשים" ) להתרת הבאת ראיה נוספת בשלב הערעור.

הראיה היא : מכתב של הסוכנות היהודית לארץ ישראל אל מינהל מקרקעי ישראל מיום 25/9/91 שכותרתו , " הודעה על מסירת נחלה להחזקת מתיישב - מועמד חדש במושב שדה אליעזר".

העובדות הדרושות לעניין:

2.             שמחה גיא - היא המערערת מס' 1 ומשיבה שכנגד מס' 1 ( להלן : "שמחה" ) מתגוררת ומחזיקה משנת 1961 במשק מס' 45 במושב שדה אליעזר וחברה באגודת שדה אליעזר מושב עובדים ( להלן : "האגודה" ו" המושב" בהתאמה).  עירית גיא- היא המערערת מס' 2 ומשיבה שכנגד מס' 2 ( להלן : "עירית" ) הנה ביתה של שמחה, ומאז 1988 היא חברה במושב ( שמחה ועירית ייקרא להלן : "המשיבות" ).

3.             המשיבות הגישו לביהמ"ש קמא תביעה כנגד המבקשים ושלושת המשיבים האחרים ( מינהל מקרקעי ישראל, הסוכנות היהודית לארץ ישראל והאגודה), לפיה עתרו לקבלת סעד הצהרתי בענין הזכויות המשקיות במשק 102 ולסעדים כספיים שונים; בתביעה נטען כי בשלהי שנות ה-70 החליטו חברי האגודה להרחיב את המושב בשלושים משקים חדשים. בעקבות סכסוך פנו 30 ממשקי הבית ובכלל זה משפחת המשיבות לביהמ"ש בתביעה להיכלל ברשימה לקבלת נחלות במסגרת ההרחבה במושב. התביעה הסתיימה בפשרה שקיבלה תוקף של פס"ד ( להלן : "פסה"ד). בשנת 1985 הודע לעירית כי היא נכללת במסגרת 30 המגרשים בהרחבת הבנים ומיועד לה משק 117. מאוחר יותר נודע לה כי ועד ההנהלה החליט להקצות את מגרש 117 לאחר - יוסי ישראל. לעירית הוצע קבלת מגרש חלופי סמוך אך בסופו של יום הוחלט להקפיא את נושא הקצאת המגרש.

4.             המשיבות העלו טענות שונות כנגד הנתבעים בתביעה . באשר למבקשים נטען כי הם רכשו בשנת 91 דירה במושב ללא זכויות משקיות ומנסים לנשל את המשיבות מזכויותיהן המשקיות במשק 102 אשר הובטחו לעירית. עוד נטען כי מכסת 100 הנחלות במושב חולקה זה מכבר והעברת הזכויות המשקיות של משק 102 שהובטח לעירית לידי המבקשים חוסמת סופית את האפשרות לקבלת הנחלה.

5.             המבקשים הכחישו את טענות התביעה וטענו, בין היתר, לחוסר סמכות עניינית, וכי התביעה התיישנה. עוד נטען כי הם אינם קשורים למחלוקת שבין הצדדים. המבקשים טענו כי הם רכשו את הזכויות במגרש 102 בהתאם לחוזה שנעשה בינם ובין משפחת מרום באופן שרוב ההבטחות והמצגים שנעשו אם נעשו לגבי הזכויות בנחלה 102 התרחשו שנים רבות לפני שהם היו מעורבים בעניינים השנויים במחלוקת בין המשיבות למשיבים האחרים.

6.             בפסק דינו מיום 6/5/08 קיבל ביהמ"ש קמא את התביעה כנגד האגודה כך שחייב אותה לשלם למשיבות סך של 67,872 ש"ח בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כדין מיום הגשת התביעה. התביעה כנגד יתר הנתבעים, לרבות המבקשים, נדחתה.

7.             פסה"ד של ביהמ"ש קמא ארוך ומפורט. לעניין בקשה זו נציין רק כי ביהמ"ש קמא דחה את טענות המשיבות כנגד המבקשים ודחה את התביעה נגדם לאחר שהבהיר כי  המבקשים פעלו במסגרת האגודה וכלפיה על יסוד ההתקשרות בינם לבין משפחת מרום וכי בסופו של יום החליטה האגודה מטעמיה לקבלם כחברים בה וזאת בהתאם להחלטתה משנת 1998 ולהקצות להם את מלוא הזכויות בנחלה 102. עוד ציין ביהמ"ש כי התביעה נגד המשיבים הוגשה אחרי 4 שנים ופרק זמן זה מהווה בנסיבות העניין שיהוי ניכר כלפיהם המצדיק דחיית התביעה למתן סעד הצהרתי שמשמעותו נטילת הזכויות המשקיות שהוחזקו כבר בידי המבקשים ונעשה בהם שימוש משך 4 שנים עובר להגשת התביעה.

8.             כאמור על פסק הדין הגישו המשיבות ערעור והמבקשים ערעור שכנגד שבמסגרתו הוגשה הבקשה דנן. הערעור שכנגד מופנה נגד מספר קביעות שקבע ביהמ"ש קמא וכנגד גובה ההוצאות שנפסקו לטובתם בסך 5,000 ש"ח בתוספת מע"מ ( כולל שכ"ט עו"ד).

במסגרת הערעור שכנגד נטען כי ביהמ"ש קמא טעה כאשר דחה את טענת המבקשים להעדר עילת תביעה נגדם וכי העילה היחידה נגדם עניינה בבקשת המשיבות להצהיר על זכויותיהן בנחלה 102 שהינה בסמכות ביהמ"ש המחוזי. בעיקר מלינים המערערים שכנגד על הקביעה לפיה עניינו של החוזה מיום 19/8/91 שבין המבקשים למשפחת מרום במכירת זכויות בדירה בלבד ולא במכירת כל הזכויות שהיו למשפחת מרום במגרש 102. 

נימוקי הבקשה

9.             המבקשים טענו בבקשה כי עו"ד מנחם טנאי, שערך בזמנו את חוזה המכר בין משפחת מרום למבקשים, מיום 19/8/91, נפטר סמוך לאחר מתן עדותו בתיק דנן בביהמ"ש קמא. לאחר פטירתו של עו"ד טנאי איתר המבקש - פליקס אוחיון, במשרדו של הפרקליט המנוח את הראיה הנוספת שקודם לכן לא היה ידוע לו על קיומה וממילא לא היתה לו אפשרות להגישה עם חומר הראיות.

לטענת המבקשים, הראיה הנ"ל, שהינה מסמך המתעד את הלך הדברים במועד עריכת החוזה שבין המבקשים לבין משפחת מרום בחודש 8/91, תומכת באופן מובהק בגרסתם לפיה הם - המבקשים רכשו את מלוא הזכויות שהיו לאלי ואורה מרום במשק 102 ולרבות זכויות הנחלה בו. המבקשים טענו כי ראיה זו לא היתה בשליטתם והם לא ידעו על קיומה בעת הדיון בביהמ"ש קמא.

10.           המבקשים טענו עוד כי בשים לב לכך שמדובר בזכויות קנייניות של המבקשים שעלולות להיפגע באופן חמור ביותר ובהתחשב בעובדה לפיה המדובר במסמך שאין כל מניעה לקבלו בשלב הערעור הרי יש הצדקה לקבלו כמוצג.

המשיבות 1 ו-2 מתנגדות לבקשה, בעוד שהמשיבים 3 ו- 4 (מינהל מקרקעי ישראל, הסוכנות היהודית), הודיעו כי אינם מתנגדים לבקשה.

להלן טענות המשיבות בתמצית:

11.           לטענת המשיבות, יש לדחות את הערעור שכנגד על הסף מאחר ופסה"ד נשוא הערעור דחה את התביעה נגד המבקשים. משכך יש לדחות גם את הבקשה דנן שהוגשה במסגרתו. עוד נטען כי הערעור שכנגד, ככל שהוא מתייחס לגובה ההוצאות שנפסקו, דינו להידחות שכן הוא אינו נובע מהעניינים שהועלו בערעור העיקרי ובכל מקרה סיכויו אפסי.

12.           לגופה של הבקשה נטען כי ביהמ"ש שלערעור אינו נעתר, בד"כ, לבקשה למתן רשות להגיש ראיות נוספות בשלב הערעור, אם היתה קיימת האפשרות להגיש את אותן הראיות לפני ביהמ"ש בערכאה הקודמת. במקרה דנן הבקשה אינה עומדת בתנאים המאפשרים התרת הבאת ראיה בשלב הערעור. המסמך היה קיים וידוע וניתן היה להגישו במהלך הדיון בפני ביהמ"ש קמא ועו"ד טנאי העיד מטעם המערערים שכנגד אודות עסקת המכר בין המבקשים לבין מרום. מעבר לכך ולאחר עדותו של עו"ד טנאי היה על המערערים לדרוש ולהגיש את כל המסמכים שעליהם העיד עו"ד טנאי. המסמך היה ידוע למבקשים ולמצער הם היו צריכים לדעת עליו.

13.           המבקשים גם לא ביקשו להציג את המסמך בפני ביהמ"ש קמא גם לאחר שגילו אותו. עו"ד טנאי העיד ביום 22/1/07 כאשר המבקשים טענו כי הוא נפטר סמוך לאחר מועד זה. שלב ההוכחות הסתיים ביום 15/7/07, ואילו פסה"ד ניתן ביום 11/5/08. מאחר וניתן לקבל במקרים מסוימים ראיות בשלב הערעור הרי קל וחומר שניתן לקבלם אחרי סיום שלב הראיות בפני הערכאה הדיונית.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ