אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> החלטה בתיק בשא 220/05

החלטה בתיק בשא 220/05

תאריך פרסום : 27/07/2009 | גרסת הדפסה
בש"א
בית דין ארצי לעבודה ירושלים
220-05
24/03/2005
בפני השופט:
לאה גליקסמן רשמת

- נגד -
התובע:
בית חולים ס.נ.א. בע"מ
הנתבע:
1. מוסטפא ויקטוריה
2. מוסטפא אעיד

החלטה

1.      בפני בקשה להארכת מועד להגשת בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית הדין האזורי לעבודה בחיפה (דמ/  12717/03; דמ 12674/03). פסק הדין ניתן ביום 21.12.2004, ובקשה להארכת מועד הוגשה ביום 10.2.2005.

2.      בפסק הדין נשוא הבקשה, חויבה המבקשת לשלם למשיבים שכר עבודה וכן פיצויי הלנת שכר עבודה בגין משכורות חודשים אפריל, מאי, יוני ויולי 2003, וכן גמול עבודה במנוחה שבועית. בית הדין קמא כי המבקשת הלינה את שכרם של התובעים שבחלקו לא שולם עד עצם היום הזה, וכן כי המבקשת לא שילמה למשיבים גמול עבודה במנוחה שבועית והוליכה אותם בכחש, תוך יצירת סחבת בלתי נסבלת גם בדרך התנהלותה בבית הדין.

3.       נימוקי הבקשה הם:

3.1.    לראשונה נודע למבקשת על פסק הדין ביום 6.2.2005, עת קבלה טופס אזהרה מאת הלשכה להוצאה לפועל בעכו.

3.2.    מבירור שערכה המבקשת, לאחר קבלת האזהרה, התברר כי המעטפה ובה פסק הדין נלקחה על ידי עובד שלה, מר כיאל באסל, אשר לא ידע כי מדובר בפסק דין, ובטעות השאיר אותה ברכבו ולא מסר אותה למנהל המבקשת. בפועל, פסק הדין הגיע לידי המבקשת רק ביום 9.2.2005, לאחר בירור שערכה בבית הדין האזורי לעבודה בחיפה.

3.3.    בבקשה להארכת מועד נטען כי העובד כיאל באסל אינו מוסמך מטעמה לקבל דואר בשמה, והדבר נעשה מתוך חריגה, ולכן אין בכך כדי לחסום את דרכה ולסגור את שערי בית הדין בפניה.  לאחר שנטען על ידי המשיבים כי על פי אישור רשות הדואר מר כיאל באסל הינו מוסמך לקבל דברי דואר מטעמה, נטען על ידי המבקשת כי בבקשה נפלה טעות כתיב, וכי הכוונה היתה כי העובד "הינו מוסמך", והחריגה מסמכות היתה התרשלותו - אי מסירת פסק הדין למבקשת. לעניין זה הודגש כי בתצהירים שתמכו בבקשה, לא נטען כי מר כיאל באסל לא מוסמך לקחת דברי דואר עבור המבקשת.

3.4.    סיכויי הערעור טובים, כיון בפסק הדין נפסקו למשיבים פיצויי הלנה, על אף שהתביעה לפיצויי הלנה התיישנה.

3.5.    אי קבלת הבקשה להארכת מועד תגרום למבקשת נזק בלתי ניתן לתיקון ואף לסגירתה, עקב החיוב בפיצויי הלנה.

4.             המשיבים התנגדו לבקשה, מנימוקים אלה:

4.1.     בניגוד לנטען על ידי המבקשת, למר כיאל באסל יפוי כוח מטעם המבקשת לקבל דברי דואר עבור המבקשת. טענה זו של המבקשים נתמכה באישור רשות הדואר.

4.2.    אין לתת אמון בגרסת מנהל המבקשת כי פסק הדין לא הומצא לה במועד על ידי העובד כיאל באסל, לנוכח הממצאים הקשים בדבר אמינותו של מנהל המבקשת שנקבעו על ידי בית הדין קמא.

4.3.    באשר לסיכויי הערעור: לנוכח העובדה כי שכרם של העובדים הולן במשך ארבעה חודשים רצופים, חל במקרה הנדון סעיף 17א(ב) לחוק הגנת השכר, תשי"ח - 1958, ותקופת ההתיישנות היא שלוש שנים ולא 60 ימים כנטען על ידי המבקשת. מעבר לאמור לעיל, בפסק הדין נקבעו ממצאים קשים בנוגע לאמינותו של מנהל המבקשת. 

5.       לאחר ששקלתי את טיעוני הצדדים, אני קובעת כי דין הבקשה להידחות, מנימוקים שיפורטו להלן.

6.      "הטעם המיוחד" להארכת מועד לו טוענת המבקשת הוא העובדה כי עובד המבקשת, מר כיאל באסל, אשר קיבל את פסק הדין בדואר וחתם על אישור המסירה מטעם המבקשת, לא מסר את פסק הדין למנהל המבקשת. ראשית, לנוכח שינוי הגרסה בין האמור בבקשה, לפיה העובד כיאל באסל אינו מוסמך לקבל דברי דואר עבור המבקשת, לבין האמור בתגובת המבקשת,  כי העובד הינו מוסמך אולם החריגה היא אי מסירת דבר הדואר, ספק בעיני אם יש לתת אמון בגרסת המבקשת. שנית,  אין שוני מהותי בין מצב הדברים המתואר בבקשה לבין מצב דברים בו בעל דין אינו יודע על פסק הדין עקב העובדה כי בא כוחו לא מסר לו על מתן פסק הדין. בהתאם לפסיקה, מצב דברים בו בעל דין לא ידע על פסק הדין שניתן בשל מחדל של בא כוחו וכל תקלה אחרת במערכת היחסים בין בעל דין לבין בא כוחו, אינה מהווה טעם מיוחד להארכת מועד.

בש"א 1310/00 מירי יעקבובויץ' נ' המוסד לביטוח לאומי, עבודה ארצי לג (57) 25.

7.      שיקול מרכזי אותו יש להביא בחשבון בהכרעה אם להאריך את המועד להגשת ערעור הוא סיכויי הערעור.

בש"א 1695/04 מירב מתנות בע"מ נ' יעקב ליכטנשטיין (מיום 8.2.2005).

במקרה הנדון, נראה לי, על יסוד עיון בפסק דינו של בית הדין קמא, כי סיכויי בקשת רשות הערעור קלושים. ראשית, המבקשת מערערת על קביעות עובדתיות חד משמעיות של בית הדין קמא, ובקביעות מעין אלה ערכאת הערעור אינה נוהגת להתערב. כאמור, בפסק הדין של בית הדין קמא נקבעו ממצאים קשים בנוגע לאמינות מנהל המבקשת, וכן בנוגע להתנהלותה כלפי המשיבים. שנית, גם קביעת שיעור פיצויי ההלנה היא מסוג הדברים המסור לשיקול דעתה של הערכאה הראשונה, וערכאת הערעור אינה נוהגת להתערב בכך. שלישית, לנוכח העובדה כי שכרם של המשיבים הולן במשך מספר חודשים רצופים, הרי חל במקרה הנדון סעיף 17א(ב) לחוק הגנת השכר, ותביעתם של המשיבים לפיצויי הלנה לא התיישנה.

8.      כללו של דבר: לנוכח העובדה כי סיכויי בקשת רשות הערעור קלושים, ולנוכח הספק בדבר קיומו של "טעם מיוחד" במקרה הנדון, אין מקום להאריך את המועד להגשת בקשת רשות ערעור.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ