אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> החלטה בתיק בשא 21750/06

החלטה בתיק בשא 21750/06

תאריך פרסום : 05/06/2007 | גרסת הדפסה
בש"א
בית המשפט המחוזי תל אביב-יפו
21750-06
19/12/2006
בפני השופט:
הרשם ש. ברוך

- נגד -
התובע:
בנק מזרחי טפחות בע"מ
עו"ד שאול ברגרזון ואמיר דולב
הנתבע:
1. צמרות חברה לבניין והשקעות בע"מ
2. כדורי גבריאל

עו"ד חדד יצחק ז'ילבר
החלטה

לפני בקשה לסילוק על הסף של המרצת הפתיחה שהוגשה מטעם המשיבים, ובה הם עתרו למתן סעד הצהרתי לפיו הם אינם חבים סכום כלשהו למבקשת (ולמעשה, היא החייבת להם כספים), והמבקשת אינה זכאית למימוש הנכס הידוע כגוש 6207 חלקה 689/11, שניתן כערובה לחובותיהם.

בשנת 1995, הגיעה המשיבה מס' 1 (להלן: "החברה") להסכמה עם המבקשת בדבר מימון פיננסי של פרויקט בנייה (נספח ב' להמרצת הפתיחה). במסגרת הסכמה זו, הוסדרו מסגרות האשראי והתנאים למימון הפרוייקט וההון העצמי שהשקעתו נדרשת.   

בנוסף, נקבע כי הבטחונות להחזר האשראי יהיו - משכנתא ראשונה בלתי מוגבלת בסכום על מלוא זכויות הבעלות במקרקעין, שעבוד כל הזכויות בפרוייקט, שעבוד פוליסת הביטוח מסוג קבלן ראשי וערבויות אישיות של בעלי החברה.

בהמרצת הפתיחה נטען, כי המשיב מס' 2 (להלן: "המשיב"), הוא בעל השליטה בחברה וערב באופן אישי להתחייבויותיה.

המשיבים טענו, כי הם עמדו בתנאי הדרישה של השקעת ההון העצמי.  כאחת מהבטוחות עליהן הוסכם, מושכן פנטהאוז בנכס שהוערך בסכום של 240,000$.

בשנת 1996, הוחלט על הגדלת היקף פרוייקט הבנייה ונערכה תוספת להסכם הקומבינציה (נספחים ג'1 ו-ג'2 להמרצת הפתיחה). בעקבות כך, הסכימו המשיבים עם המבקשת על הרחבת מתכונתו של המימון הפיננסי.

בהמרצת הפתיחה, טענו המשיבים, כי באופן פתאומי, באפריל 1997, הודיעה להם המבקשת, כי אין בכוונתה להמשיך ולממן את הפרוייקט, בהעדר בטחונות מתאימים. המשיבים טענו, כי עמדת המבקשת הינה משוללת בסיס עובדתי, שכן הם העמידו לה את כל הבטחונות שנדרשו להמשך המימון.

לטענת המשיבים, חשבונות הבנק שלהם אצל המבקשת היו ביתרת זכות.

לחילופין, טענו המשיבים, כי המשכנתא על הנכס נשוא התובענה מהווה בטוחה למימון פרוייקט הבנייה, ומאחר שהפרוייקט לא יצא אל הפועל ולא התקיימו התנאים המתלים שנקבעו במסגרת הסכם ההלוואה, מן הראוי להורות על ביטולה.

בנוסף, פירטו המשיבים את הנזקים הכספיים שנגרמו להם כתוצאה מפעולותיה של המבקשת, כפי שהוערכו על ידי חוות דעת שמאי.

לטענת המבקשת, המשיבים עצמם מודים כי עילת התביעה נודעה להם באפריל 1997, לכל המאוחר, עם סירובה להעמיד להם מימון, ומכאן שתביעתם התיישנה זה מכבר (מעבר לשיהוי הניכר הקיים בהגשתה). 

המבקשת הוסיפה וטענה, כי התנהלו הליכים שונים בגין עובדות זהות או חופפות לאלו העומדות בבסיס התובענה הנוכחית, היוצרים השתק שיפוטי כלפי המשיבים ויש בהם כדי לבסס טענה של שימוש לרעה בהליכי משפט (לטענתם, חלק מההליכים נוהלו על ידי מר ליאור גבריאל, שהינו בנו של המשיב, והבעלים של הנכס נשוא המשכנתא).

בנוסף, הכרעות פוזיטיביות שניתנו במסגרת ההליכים השונים, יוצרות השתק פלוגתא והשתק עילה, החוסמים את אפשרות הגשתה של התביעה הנוכחית.

בתגובתם, טענו המשיבים כי טענות המבקשת נטענו כבר בתגובתה לבקשתם לעיכוב הליכי מימוש המשכנתא, ונדחו בהחלטתו מיום 10/9/06 של כב' השופט ניסים ישעיה (בש"א 17705/06 ה"פ 1029/06).

בנוסף, התייחסו המשיבים לכל אחד מההליכים שאוזכרו בבקשה, לגביהם נטען שהם חופפים לתובענה נוכחית, וטענו כי הטענות הרלבנטיות להליך הנוכחי, לא נדונו במסגרתם לגופו של עניין, ולכן הליכים אלו אינם מקימים השתק מסוג כלשהו. 

המשיבים הוסיפו וטענו, כי אין יסוד עובדתי לטענת המבקשת לפיה עילת התביעה נודעה להם כבר בשנת 1997. לטענתם, בשנת 1997 כל שנודע להם הוא, כי המבקשת ביטלה את הסכמתה למימון הפרוייקט, אך דרישתה למימוש הדירה נמסרה להם רק בשנת 2003, והדרישה לתשלום החוב נשוא המשכנתא נמסרה להם בסמוך לכך.

כמו כן, היות שהמבקשת טענה כי קיימים הליכים קודמים הדומים במהותם להליך הנוכחי, הרי שגם לשיטתה אין כל יסוד לטענת השיהוי.   

כידוע, הכלל הדיוני של מעשה בית דין נועד לייעל את הדיון המשפטי, למנוע הכרעות סותרות והטרדה של בעל דין בהליכים כפולים ומיותרים.

הכלל בדבר השתק עילה קובע, כי אם נדונה והוכרעה תביעה מסויימת, בית המשפט אינו יכול להדרש לתביעה אחרת הנסבה על אותה עילה, והמתנהלת בין אותם צדדים או בין חליפיהם.  בהקשר זה, פורש המונח "עילת תביעה" באופן נרחב למדי, כך שיתקיים השתק עילה לגבי עילת תביעה הדומה ביסודה לזו הניצבת ביסוד תביעה קודמת גם אם כלולים במסגרתה פרטים חדשים (ע"א 8/83 דן גורדון נ' כפר מונאש-מושב עובדים, פ"ד לח(4) 797; ע"א 7853/02 מיכל דוידי נ' חברת מצפה אבו טור בע"מ, פ"ד נח(5) 681; ע"א 2035/03 לב יסמין בע"מ נ' ת.ג.י. בע"מ, פ"ד נח(6) 447).

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ