אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> החלטה בתיק בשא 21397/07

החלטה בתיק בשא 21397/07

תאריך פרסום : 03/05/2009 | גרסת הדפסה
בש"א, פש"ר
בית המשפט המחוזי תל אביב-יפו
21397-07,1988-03
04/02/2008
בפני השופט:
אלשיך ורדה - סגנית נשיא

- נגד -
התובע:
עו"ד יוסף מולאור בתפקידו כמפרקת חברת שפורט חברה כלליות למסחר (1987) בע"מ
הנתבע:
1. ורדינון שפורט אסתר
2. מסטר מוצרי יוקרה בע"מ
3. בנק דיסקונט לישראל בע"מ
4. כונס הנכסים הרשמי

עו"ד א. דוידוב ואח'
עו"ד י. מולאור ושות'
עו"ד רונית שרגא ולטוך
החלטה

מונחת בפני בקשתו של מפרק שפרוט חברה כללית למסחר (1987) בע"מ (להלן: "המפרק" ו"החברה" בהתאמה), לזמן לחקירה במשרדו את גב' ורדינון שפרוט אסתר (להלן: "המשיבה"), ולהורות לה על הבאת מסמכים הקשורים בחברת מסטר מוצרי יוקרה בע"מ המצויה בשליטתה. הבקשה מתבססת, בין היתר, על חשד שמעלה המפרק לערבוב והברחת נכסים בין שתי החברות. כונס הנכסים הרשמי מצטרף לעמדת המפרק, ואילו המשיבה מתנגדת וטוענת כי עסקינן בפגיעה לא מידתית בפרטיותה ובפרטיותה של חברת מסטר, באשר היא חורגת לשיטתה במובהק מענייני החברה בפירוק. לשיטת המשיבה, אין עסקינן אלא בסדרת חשדות בעלמא שאין בידי המפרק כל הוכחה מוצקה לאמיתותם, וכי בפועל לא היתה בעלת שליטה בחברה בפירוק.

לאחר שעיינתי בעמדות הצדדים, ניתנת החלטתי זו.

1.         עניין לנו בבקשת מפרק, הנסמכת על סעיף 288 לפקודת החברות, המסדיר את יכולתו של בית המשפט (בין אם בעצמו ובין אם באמצעות המפרק, שהוא "ידו הארוכה"), לחקור גורמים הקשורים לחברה שקרסה, וכן לחייב אותם להציג מסמכים העשויים "לשפוך אור" על הדרך בה התנהלו החברה וגורמים המקורבים לה בתקופה שקדמה לקריסה. אין ולא יכולה להיות מחלוקת, כי עניין לנו בסעיף יחודי למצבים של חדלות פרעון, אשר עצם הרציונל העומד בבסיסו כרוך באורח הדוק למעמדו המיוחד של המפרק כ"ידו הארוכה של בית המשפט", ההופך אותו לשונה באורח מהותי מצד "רגיל" להליך אזרחי ; זאת, הן במעמדו ובדרך ההתנהלות המצופה ממנו, והן בתכליות הדין אותן מיועד המפרק להגשים.

כפי שהוסבר לא אחת בפסיקה, הרי שמפרק הנכנס לתפקידו ומבקש ללמוד את "תמונת המצב" בחברה לפירוק וב"סביבתה" לעומקה, מצוי מראש בעמדה של נחיתות אינפורמטיבית (ולא פעם, מעצם היותו עורך-דין או רואה חשבון, אף בנחיתות מהותית לעומת גורמים שתחום מומחיותם ועיסוקם הנו תחום עיסוקה של החברה בפירוק). סעיף 288, על הסמכויות והאפשרויות מרחיקות הלכת הטמונות בו, הינו במידה רבה ניסיון של המחוקק לאזן את אותה נחיתות, וזאת - במודע ובמפורש - על-ידי הקניית יכולות ויתרונות דיונים, אשר אינם מוקנים לבעל דין רגיל, שאינו מייצג אלא את האינטרסים האישיים שלו עצמו. דומה, כי מצב דברים עובדתי זה, שהינו מיוחד לתחום דיני חדלות הפרעון, הואהמקור לטענות ולטרוניות אשר מעלים לא פעם נחקרים ובאי-כוחם, תוך נסיון להאחז בהלכות ותובנות מתחום המשפטי האזרחי ה"רגיל", כי המפרק "מנסה לדוג ראיות", באורח המקנה לו "יתרון דיוני פסול". כל זאת, תוך נסיון לפרש את סעיף 288 לפקודת החברות בפרשנות מצמצמת, המקרבת מאד את הדין שהוא מחיל לאותם דינים אזרחיים רגילים.

2.         אלא מאי? עיננו הרואות, כי פרשנות זו מתעלמת למעשה מייחודו של הסעיף ומאיזון האינטרסים הספציפי העומד מאחוריו, ולא בכדי נדחו אותן טענות בשורה ארוכה של פסקי דין. אלו קבעו, בקצירת האומר, כי פרשנותו של סעיף 288 - כמתחייב מתכליתו, הינה רחבה יחסית, הכל בהתאם לנסיבות, ותוך איזון אינטרסים נאות והפעלת שיקול דעת שיפוטי. בין היתר נקבע, שאין כל פסול בעובדה, כי המידע שמנסה המפרק להשיג יוביל אותו בסופו של יום להתבסס עליו בהגשת תביעה. בעניין זה, צדק המפרק כאשר איזכר את האמור בפש"ר 2021/01, בש"א 9117/02, עו"ד אורי דניאל נ' יוני שטרן ואח'. נוכח חשיבות הדברים, מן הראוי יהיה לצטט אותם במלואם אף במסגרת החלטה זו, כדלקמן:

" ככל שאמורים הדברים בהשגת מידע מצדדים שלישיים, קבע הדין כלי המאפשר למפרק, בלא ספק, לזכות ביתרון ראייתי ניכר על בעל דין רגיל... החקירה עשויה להביא בסופו של דבר להגשת תביעה משפטית. לכך נועדה מלכתחילה. יוצא, כי הדין כיוון במפורש ליתן למפרק דרך להשיג יתרון ראייתי מסוים, וזאת חרף הפגיעה בזכויותיו הפרוצדרוליות של הנחקר (אם אכן קיימת פגיעה כזו), ובכך איבחן בין מפרק לבין תובע פוטנציאלי אחר, הזקוק להליכי גילוי ועיון הקבועים בתקנות סדר הדין האזרחי. הכרח זה, אשר על טעמיו עמדתי בראשית החלטתי זו, הינה בגדר הבל-יגונה".

3.         זאת ועוד; בנסיבות המקרה, קשה שלא להתרשם מן העובדה, כי באת-כוחה של המשיבה בחרה שלא ליתן משקל הולם להלכה המחייבת שקבע בית המשפט העליון בע"א 1211/96 נשיונל קונסלטנס. זאת, באשר נקל להתרשם כי הלכה זו פועלת כנגד המשיבה במספר מישורים שונים.

א.         ראשית, היא קובעת פרשנות תכליתית רחבה לסמכויות לפי סעיף 288, העומדת בניגוד מוחלט לפרשנות המצמצמת שמבקשת המשיבה כי אאמץ בנסיבות המקרה דנן. זאת, נוכח אותם רציונלים אשר אוזכרו בראשית החלטתי זו.

ב.         שנית, היא שוללת באורח מפורש את היכולת לחסום את המפרק על-ידי עצם העלאת טענה של "פגיעה בפרטיות", ודורשת כי אותה פגיעה נטענת תוכח כדבעי, כאשר הנטל לכך מוטל במלואו על הטוען לפגיעה בזכות.

ג.          בנוסף, הלכת נשיונל קונסלטנס מחלקת את המשיבים (הנחקרים הפוטנציאליים) לארבע קבוצות, תוך אבחון אחת מהן - אנשים שאין להם קשר ישיר לחברה אולם יש בידם מידע העשוי לסייע למפרק, וקביעת רף גבוה יותר של איזון שעל המפרק לעמוד בו בעניין זה. אלא, שכפי שאבהיר בהמשך החלטתי זו, הרי שבנסיבות המקרה חלוקה זו לקבוצות עומדת למשיבה לרועץ, משום שהיא מציבה אותה דווקא בקבוצות הנחקרים האחרות, לגביהם ניצב המפרק בפני מבחנים קלים בהרבה (זאת, שלא לדבר על העובדה, כי בית המשפט העליון אפשר להחיל את סעיף 288, בסייגים מסויימים, אף על אותה קבוצה רביעית ובעייתית יותר).

4.         טרם אגיע להכרעה עצמה, מן הראוי להתעכב על סוגיה נוספת - או ליתר דיוק, פגם מהותי שנפל בתגובת המשיבה.

במה אמורים הדברים? המשיבה לא מצאה לנכון לגבות את טענותיה בתצהיר, אגב שהיא טוענת כי אין צורך בכך, באשר טענותיה הינן משפטיות בלבד, או למצער על עובדות שאינן שנויות במחלוקת. אכן, אין ספק כי בכל הנוגע לאותן טענות משפטיות, אין בהעדר תצהיר בכדי לפגוע במשיבה. אלא מאי? עיון בתגובתה, מלמד כי היא כוללת טענות עובדתיות, אשר חלקן מנוגדות בתכלית לטענות המפרק, ולמעשה מעוררות מחלוקת עובדתית - כל זאת בלא לגבות את הנטען בתצהיר כנדרש.

אבהיר, כי אין עסקינן באורח בו המבקשת מכחישה את החשדות להברחה וערבוב נכסים, באשר סוגיות אלו אינן נדרשות להכרעה בשלב זה, ואף המפרק לא ביקש זאת.

אולם מאידך גיסא, קיימת נקודת מפתח מרכזית, בה מעלה המשיבה טענה עובדתית - וזאת בכל הנוגע למעמדה בחברה בפירוק. לא זו בלבד, שהיא מכחישה את טענות המפרק כי היתה נושאת משרה, וטוענת שלא היתה אלא עובדת גרידא, אלא שעניין לנו בטענה אותה מגבה המפרק במסמכים, המעידים לכאורה כי המשיבה היתה מורשית החתימה היחידה בחשבון החברה . לעניין זה, אין צורך להכביר מילים, כי המבחנים בכל הנוגע לבעלי שליטה ונושאי משרה בחברות הינם מהותיים, ואין הם מושפעים מסוג ה"תואר הרשמי" שנושא אותו אדם.

זאת ואף זאת; סוגיית התצהיר חשובה אף בכל הנוגע לשאלת "הפגיעה בפרטיות", אשר בית המשפט העליון קבע כי היא דורשת הוכחה. הדברים מקבלים משנה תוקף בענייננו, נוכח טענת המפרק כי חברת מסטר  לגביה טוענת המשיבה כי בבקשה יש "פגיעה בפרטיותה", הינה חברה שאינה פעילה כלל ועיקר, דבר הנראה כמציב מכשול משמעותי נוסף בדרכה של המשיבה. הכיצד ניתן להעלות טענה של "פגיעה בפרטיות", לגבי ישות משפטית מלאכותית שאינה פעילה עוד? דומה כי בעניין זה, למשיבה פתרונים.

5.         מכל האמור לעיל עולה, כי המשיבה לא הצליחה להציב גרסה נגדית כלשהי לטענותיו של המפרק בדבר מעמדה בחברה; זאת, לא רק מהסיבה הדיונית של העדר תצהיר (אגב הנמקה שקשה שלא לתהות לגביה), אלא גם נוכח עצם העובדה הפשוטה, כי טענות המשיבה אינן מצליחות, ולו לכאורה, להציב גרסה נגדית לטענות המגובות בראיות לכאורה.

התוצאה הינה, כי אין מנוס מקבלת טענת המפרק בדבר היות המשיבה בעלת זכות החתימה בחשבון החברה; מכאן, לא זאת בלבד כי המשיבה שייכת לקבוצה הקשורה בקשר הדוק לחברה, על כל המשתמע מכך לפי הלכת נשיונל קונסלטנס, לעניין פרשנות רחבה ו"נדיבה" של בית המשפט לסעיף 288 בעניין אנשים שקיימו קשר מהותי שכזה עם החברה בפירוק ; בנוסף לאמור לעיל, האורח בו "השמיטה" המשיבה את עובדת היותה מורשית חתימה יחידה בחשבון החברה (כמו גם, הדרך בה שינתה את טעמי אי-התייצבותה לחקירה, ונזכרה "במאוחר" בטענות המשפטיות העקרוניות הפוטרות אותה לשיטתה מלהתייצב), פוגעת אף יותר באמינות טענותיה, ומחזקת לכאורה את חשדות המפרק. אמנם, אין בכך בכדי לשמש הוכחה כלשהי לגופן של האשמות אפשרויות בהברחת נכסים, אולם יש בכך די והותר בכדי לחזק את הטעם והצורך לחקור את המשיבה ואת עסקיה כדבעי, וזאת בכדי להבהיר את טיב הקשרים בינם לבין החברה בפירוק, ולחשוף בפני המפרק את התמונה העובדתית המלאה.

6.         זאת ואף זאת; מן הראוי לדחות אף את טענת המשיבה בדבר העובדה כי "לא עלה בידי המפרק להוכיח את החשדות", ואי לכך דין בקשתו להדחות. די אם אעיר, בעניין זה, כי המשיבה הופכת למעשה את היוצרות בטענה זו. אם אכן היה עולה בידי המפרק להוכיח את אותם חשדות, לא היה כל צורך בחקירה לפי סעיף 288, אלא מן הראוי היה לשקול תחת זאת הגשת תביעה לפי סעיפים 373 ו-374 לפקודת החברות. עצם ההזדקקות לאותה פלטפורמה של חקירה בידי מפרק, נועד בראש ובראשונה בעבור חשדות שאין הוכחה בצידם, וזאת במטרה לסייע בהוכחתם או הפרכתם באמצעות הבהרת התמונה העסקית המלאה בדבר התנהלות החברה בפירוק ו"סביבתה הקרובה". זאת, כולל עובדים בכירים, נושאי משרה וחברות הקשורות בהם. דומה, כי דווקא התנהלותה של המבקשת לא הועילה אלא בכדי לחזק את חשדותיו של המפרק לגבי פעולתה ומניעיה, ואין לי אלא להצר על התנהלות זו.

בנסיבות המקרה, עולה תמונה ברורה לפיהן חשדותיו של המפרק - אף אם לא הוכחו, ובוודאי שאין בהם בכדי להגיע בשלב זה לרמת מאזן ההסתברות האזרחי, הינם מבוססים די הצורך בכדי לזמן את המשיבה לחקירה, ולחשוף את המסמכים נשוא בקשה זו, הנראים כרלוונטיים די הצורך לנושא העניין. כל זאת, בלא שיאלץ לחשוף פרטים נוספים באורח אשר - לפי שיקול דעתו - יש בו בכדי לפגום במהלך החקירה.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ