1. בקשה למחיקת תצהירי עדות ראשית שהוגשו מטעם התובעים, ולחילופין חלקים מהם, זאת על רקע טענה, כי התובעים הוסיפו תיאור עובדתי שלא הוזכר כלל בכתב התביעה ולעיתים אף עומד בניגוד לו.
2. תמצית טיעוני המבקשת הם כדלקמן:
1. הרחבת חזית אסורה.
2. הבאת טענות מפתיעות בניגוד לתקנה 89 לתקנות סדר הדין האזרחי (התשמ"ד - 1984) (להלן: התקנות).
3. העלאת טענות נוגדות לאמור בכתב התביעה, נוגדות להודאת בעל דין וטענות בע"פ מול מסמך בכתב.
3. המשיבה מתנגדת לבקשה. מעבר לטיעונים פרוצדורליים הנוגעים למטרת הבקשה, לפיה מבקשת המבקשת להשיג למעשה ארכה נוספת להגשת תצהיריה, ולסרבל ההליך, ובנוגע לשיהוי הנוגע להגשת תצהירי המבקש ואשר גורם לסרבול ניהול התביעה לאורך ארבע השנים מאז הוגשה, טוענת היא, כי המדובר בפירוט עובדות התביעה, ואין בכך כל העלאת טענה משפטית ו/או עובדתית חדשה או מפתיעה כנגד המבקשת, או נוגדת לאמור בכתבי טענותיה.
4. נקודת המחלוקת המרכזית בבקשה, האם העובדות המופיעות בתצהירי התובעים הינן בגדר אותן עובדות מהותיות הנזכרות בכתב התביעה והמותרות בתקנות, או שמא, מרחיבים הם את החזית ומעלים טענות חדשות, מפתיעות ומנוגדות לכתב טענותיהם?
5. עפ"י תקנה 9(5) לתקנות, יש לכלול בכתב תביעה פרטים בדבר העובדות העיקריות המהוות את עילת התובענה ואימתי נולדה. הוראה זו משתלבת עם תקנה 71(א) לתקנות, שלפיה יכיל כתב טענות "את הרצאת
העובדות המהותיות בלבד, שבעל הדין מסתמך עליהן בתביעתו או בהגנתו, לפי הענין, אך לא את הראיות הבאות להוכיח אותן".
6. לעניין זה נקבע ברע"א 2904/95
מדינת ישראל נ' עלי ג'אבר סולימאן פ"ד מט(2), 40 , עמ' 43-44, כדלקמן:
"בבוא בעל דין לנסח את כתב טענותיו, מוטל עליו לעשות פעולה של מיון ולהבדיל בין ה"עובדות המהותיות" מצד אחד, שרק אותן הוא חייב לכלול בכתב הטענות, לבין "הראיות הבאות להוכיח אותן" מצד שני, לבין הוראות דין, שאותן אין הוא חייב לכלול בכתב הטענות, אך מותר לו להסתמך עליהן, כאמור בתקנה 74(ב) לתקנות, מצד שלישי.
השאלה מה היא "עובדה מהותית", מה היא "ראייה", ומהי שאלה שבדין, עשויה להשתנות ממקרה למקרה, וההבחנה בין שלושה מושגים אלה איננה אלא ענין שבדרגה.
הטעם לדבר הוא שכאשר נתבקש בית המשפט לתת לתובע סעד מסויים, חייב האחרון לפרט את הנתונים המצדיקים הסקת המסקנה שהתובע זכאי לאותו הסעד, ונתונים אלה הם "העובדות המהותיות", הנדרשות לפי תקנה 71(א); וכאמור, יחשבו הנתונים הפרטניים שיש בהם כדי להוכיח את הנתונים האמורים כראיות שאין לכללם בכתב הטענות".
(ר' גם ספרו של ד"ר זוסמן, סדר הדין האזרחי מהד' שביעית, עמ' 133).
6. לעניין טענות מפתיעות: עפ"י תקנה 89 לתקנות נדרשת מן התובע הקפדה מיוחדת על פירוטן המדוייק של העובדות, כאשר תביעתו מבוססת על תרמית, הטעיה, רשלנות וכיוצא באלה, וזאת על מנת שלא יהיה לנתבע ספק, מפני מה עליו להתגונן. התביעה נשוא תיק זה אינה מסוג זה ועניינה תביעה כספית, המבוססת על עילות חוזיות ונזיקיות שאינן חריגות ואשר אינן מצדיקות הרחבה מיוחדת כטענת ב"כ הנתבעת.
7. לגופו של עניין, עיון בתצהירי התובעים מלמד, כי לא מעלים הם כל טענות משפטית ו/או עובדתית חדשות, אלא מביאים הם את פירוט הרקע העובדתי הנוגע לעניין, ואשר אינו נדרש ואף אינו מקובל לפרטו בכתב התביעה. אלה אינן עובדות מהותיות כמשמעותן בתקנות וטוב עשה ב"כ התובעים, כשנמנע מלפרטן בכתב התביעה. לגבי משקל הדברים המפורטים, הרי שאלה יבחנו על ידי על רקע כלל הראיות שיוצגו בפני ואולם אין מקום לפסלן כבר בשלב זה.
8. קודם שאחתום החלטתי זו אעיר, כי נראה לי בכל הכבוד, שהיה ראוי לב"כ הצדדים לנהוג יתר איפוק בניסוחיהם וטיעוניהם זה כלפי זה, אשר היו מיותרים לחלוטין בנסיבות העניין ונוכח מהות הבקשה.
9. בנסיבות אלה נדחית הבקשה. ב"כ הנתבעת יגיש תצהיר עדות ראשית מטעמו בתוך 30 יום מהיום.
10. הוצאות ההליך בסך 2,000 ש"ח בתוספת מע"מ ישולמו על ידי הנתבעת לתובעים, בלא קשר לתוצאות התיק העיקרי.
11. המזכירות תשלח עותק החלטתי לב"כ הצדדים.