אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> החלטה בתיק בשא 2133/05

החלטה בתיק בשא 2133/05

תאריך פרסום : 23/10/2007 | גרסת הדפסה
בש"א
בית המשפט המחוזי נצרת
2133-05
01/08/2005
בפני השופט:
בנימין ארבל

- נגד -
התובע:
1. מוסך האחים בטחיש
2. "עאמר בטחיש"

הנתבע:
גיא גוטפריד
החלטה

מונחת בפני בקשה להארכת מועד להגשת בקשת רשות ערעור, על פסק דין של בית המשפט לתביעות קטנות בנצרת, שניתן על פי סעיף 79 א (א) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], תשמ"ד-1984, ביום 19.03.04.

לטענת המבקש, נודע לו על מתן פסק הדין רק לאחר שזה הוגש ללשכה להוצאה לפועל, ובדיקה שנעשתה על ידי מזכירות בית המשפט העלתה, כי אכן לא נשלח פסק הדין למבקש. משנודע למבקש על מתן פסק הדין, המחייבו בתשלום סכומי כסף למשיב, כבר חלף המועד הקבוע בחוק להגשת בקשת רשות לערער.

עוד טוען המבקש, כי לטעמו סיכוייו לזכות בערעור טובים.

מנגד, טוען המשיב, כי פסק הדין ניתן לאחר ששני הצדדים השמיעו טענותיהם בפני בית המשפט, ולאחר ששני הצדדים הסמיכו בהסכמה את בית המשפט לפסוק על דרך הפשרה, מכח סעיף 79א (א).

עוד טוען המשיב, כי אין ממש בטענת המבקש כי לא ידע על מתן פסק הדין, משום שכבר ביום 14.06.04 מסר אביו של המשיב את פסק הדין, בצירוף מכתב התראה, לידי המבקש בבית עסקו. טענה זו של המשיב, נתמכת בתצהירו של האב.

דיון

סבורני, כי בנסיבות שהובאו בפני, הדין עם המשיב.

תקנה 528 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984, הקובעת את גדרי סמכותו של בית המשפט העליון להאריך מועדים, קובעת :

"מועד או זמן שקבע בית המשפט או הרשם לעשיית דבר שבסדר הדין או שבנוהג,  רשאי הוא, לפי שיקול דעתו, ובאין הוראה אחרת בתקנות אלה, להאריכו מזמן לזמן, אף שנסתיים המועד או הזמן שנקבע מלכתחילה; נקבע המועד או הזמן בחיקוק, רשאי הוא להאריכם מטעמים מיוחדים שירשמו."

הואיל והמועד להגשת בקשת רשות ערעור על פסק דין של בית משפט לתביעות קטנות קבוע בתקנה 16 לתקנות שיפוט בתביעות קטנות (סדרי דין) התשל"ז-1976, הרי מדובר במועד שנקבע בחיקוק. על כן, לא יטה בית המשפט לקבל בקשה להארכת מועד כאמור, אלא אם יובא בפניו טעם שהינו בבחינת "טעם מיוחד". ובבוא בית המשפט לבחון האם הוכח טעם מיוחד, שיהא בו להניעו להאריך מועד הקבוע בחיקוק, עליו להתחשב במכלול נסיבות העניין, ובהן מידת האיחור, צפיות בעל הדין שכנגד, וסיכויי ההליך לגביו מתבקשת הארכת המועד.

א.         מידת האיחור וצפיות הצד שכנגד

המועד הקבוע, להגשת בקשת רשות לערער על פסק דין של בית המשפט לתביעות קטנות, הינו 15 ימים מיום מתן פסק הדין נשוא הערעור. הבקשה דידן הוגשה ביום 20.06.05, קרי- שנה ושלושה חודשים לאחר מועד מתן פסק הדין. איחור, החורג לטעמי, מגדרי "איחור קל", ואשר לא הובא לו הצדק מניח את הדעת, שכן מקום בו נותנים הצדדים הסכמתם, כי בית המשפט יפסוק ביניהם על דרך הפשרה, חזקה כי הם "מצפים" לקבל לידיהם את פסק הדין, תוך פרק זמן לא ארוך. ומקום משפסק הדין אינו מגיע לידיהם, יכולים הם, לפנות למזכירות בית המשפט (ממש כשם שעשה המבקש, בסמוך להגשת הבקשה שבפני).

ברי, כי כאשר מקורם של הטעמים בבעל הדין, כאשר שקידה ראוייה או בדיקה פשוטה מצידו, היה בהן כדי למנוע את המכשלה, לא יראו בנימוקים אלה כנימוקים המגיעים כדי מעלת "טעם מיוחד".

גם צפיות המשיב מתחזקת, הן נוכח הזמן הרב שחלף ממועד מתן פסק הדין והן נוכח העובדה כי מדובר בפסק דין שניתן על דרך הפשרה מכח סעיף 79א

ב.         סיכויי הערעור על פסק דין שניתן על דרך הפשרה

על מנת שהמבקש יוכל להביא את עניינו בפני ערכאת הערעור, עליו להתגבר על שתי מכשלות לא פשוטות- האחת, קבלת רשות להגיש בקשת רשות לערער בחלוף המועד לכך; והשניה- קבלת הרשות לערער על פסק הדין. בשני המקרים, ישנה חשיבות לשאלת סיכויי הערעור, במידה ויוגש.

בע"א 1639/97 אגיאפוליס בע"מ נ' הקסטודיה אינטרנציונלה דה טרה סנטה, פ"ד נג(1) 337, אומר כבוד השופט אילן את הדברים הבאים (בעמ' 344-345):

"אמנם הסכמת בעלי הדין לפי סעיף 79א אין בה כדי לשלול מהם, מעיקרא, את הזכות לשוב ולפנות לערכאת ערעור כדי להעלות בפניה את השגותיהם בעניין תוצאותיה של הפשרה. עם זאת, עילות ההתערבות בפסק דין שניתן על דרך הפשרה מצומצמות יותר מאשר במקרה של ערעור רגיל, ובית המשפט ייטה להתערב בפסק דין של פשרה אך ורק במקרים של חריגה קיצונית ביותר מגבולות הסבירות במסקנות או בקביעת הסכומים שנפסקו".(ההדגשות אינן במקור, ב.א.)

ראה גם רע"א 6756/96 זוננשוילי נ' חוד, חברה לתעשיית מוצרי מתכת בע"מ (לא פורסם), וכן י. זוסמן סדרי הדין האזרחי מהדורה שביעית-1995, בעמ' 858.

במקרה דידן, לא מתקיימים, לטעמי, להתערבות בפסק הדין שניתן על דרך הפשרה, ועל כן סיכויי הערעור קטנים המה.

מכל האמור לעיל, אני סבור כי לא הרים המבקש את הנטל להוכיח אף לא אחד מן הקריטריונים שיש להוכיח על מנת שבית המשפט יאריך מועד הקבוע בחיקוק.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ