אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> החלטה בתיק בשא 20671/04

החלטה בתיק בשא 20671/04

תאריך פרסום : 19/07/2006 | גרסת הדפסה
בש"א
בית המשפט המחוזי בתל אביב
20671-04
14/07/2005
בפני השופט:
רות לבהר שרון

- נגד -
התובע:
1. יגאל ראובן
2. ראובן קארין

עו"ד לוינשטיין אמיר
הנתבע:
1. מנורה חברה לביטוח בע"מ-ת"א
2. פריסט מאיר
3. קרנית-קרן לפיצוי נפגעי ת"ד

עו"ד מנדה יצחק
עו"ד ליאור ליפא
החלטה

זוהי תביעת נזיקין עפ"י חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים בגין תאונה שארעה לתובע ביום 28.10.98 במהלך שרותו הצבאי.

ביום 20.1.00 נקבעה לתובע ע"י ועדה רפואית מטעם משרד הביטחון נכות זמנית בשיעור של 100%. ביום 29.11.01 החליט קצין התגמולים כי הנכות הזמנית שנקבעה לתובע הגיעה לקיצה ולא נותרה כל נכות צמיתה.

התובע פנה ביום 2.2.04 לקצין התגמולים בבקשה כי יבדוק את התיק מחדש וזאת עקב החמרת מצבו וזאת לאחר שנבדק ע"י ד"ר בוריס אהרונוביץ נוירולוג מטעמו, שקבע כי התובע הפך למשותק לחלוטין בגפיים התחתונות ואיבד את כושר ההליכה.

בבקשה שבפני מבקש התובע מבית המשפט לאפשר לו להביא ראיות לסתור את קביעתו של משרד הביטחון שביטלה את נכותו, ולמנות מומחים רפואיים בתחומי האורטופדיה, האורולוגיה, ריפוי בעיסוק, קלינאי תקשורת, נוירולוג, פסיכיאטר, א.א.ג, מומחה לניידות ומומחה בתחום השיקומי.

הנתבעת 3 מתנגדת לבקשה וטוענת כי המומחים הרפואיים מטעם קצין התגמולים של משרד הביטחון שבדקו את התובע קבעו חד משמעית שלתובע אין כל בעיה אורגנית, התאונה שעבר התובע היתה קלה ביותר, התובע אינו משותק, ומדובר אך ורק בהתחזות.

חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים התשל"ה- 1975 (להלן: "החוק") קבע הסדר מיוחד בכל הנוגע להוכחת נושא שברפואה.

סעיף 6ב לחוק קובע:

"נקבעה על פי כל דין דרגת נכות לנפגע בשל הפגיעה שנגרמה לו באותה תאונת דרכים, לפני שמיעת הראיות לפי חוק זה, תחייב קביעה זאת גם לצורך התביעה על פי חוק זה...".

הנכות שנקבעה ע"י קצין התגמולים של משרד הביטחון היא קביעה ע"פ דין שמחייבת גם בתביעה ע"פ חוק הפלת"ד.

ואולם, במקרים חריגים ומיוחדים ניתן להביא ראיות לסתור נכות שנקבעה על פי דין, וזאת במקרים שנקבעו בסע' 6ב' סיפא:

"ואולם בית המשפט יהיה רשאי להתיר לבעל דין בתביעה לפי חוק זה, להביא ראיות לסתור את הקביעה האמורה, אם שוכנע שמן הצדק להתיר זאת מטעמים מיוחדים שירשמו".

במקרה זה, מצאתי כי יש להתיר לתובעים להביא ראיות לסתור את קביעת קצין התגמולים, שכן מדור נכות כללית במל"ל קבע לתובע ביום 10.7.03 נכות רפואית צמיתה בשיעור של 100% ואי כושר בשיעור של 75% בגין הפרעה קונברסיבית.

כאמור, מדובר נכות כללית שנקבעה ע"י המל"ל שקבע לתובע נכות רפואית צמיתה בשיעור של 100% ואי כושר בשיעור של 75% בגין הפרעה קונברסיבית ביום 10.7.03.

קביעת נכות כללית ע"י המוסד לביטוח לאומי עשויה, במקרים מסוימים, להצדיק הבאת ראיות לסתור דרגת נכות שנקבעה ע"פ דין אחר, הועדה הרפואית לנפגעי עבודה, נשענת גם על העובדה ששתי הועדות האלה הנן חלק מאותו מוסד- המוסד לביטוח לאומי. שוני בלתי מוסבר של שתי הועדות האלה עשוי להצדיק הבאת ראיות לסתור את דרגת הנכות שנקבעה בשל הפגיעה בעבודה. (רעא 4195/02 סהר ציון לברה לביטוח בע"מ נ' ליפשיץ, טרם פורסם).

בעניינינו, קיים פער מאוד גדול בין קביעת 100% נכות רפואית ע"י המל"ל ובין קביעת 0% נכות ע"י קצין התגמולים. דבר תמוה כשלעצמו המצדיק בירור מעמיק יותר בדבר נכותו של התובע.

כשקיים שינוי משמעותי במצבו של התובע, זהו מקרה מיוחד, ויש לאפשר להביא ראיות לסתור את קביעת המל"ל.

כך נקבע בע"א 5779/90 הפניקס הישראלי חברה לביטוח בע"מ נ' טיארה עבדול אחמד (טרם פורסם):

"נוסח זה מצביע על כך שהתרת הבאת ראיות לסתור מיועדת למקרים מיוחדים וחריגים בלבד. כדוגמה למקרים כאלה יכול לשמש מקרה בו חל שינוי משמעותי במצבו של הנפגע מאז נקבעה נכותו על ידי הועדה הרפואית של המוסד, ועד לדיון בבית המשפט".

התובע טוען כי הוא מרותק לכסא הגלגלים ואינו מסוגל ללכת. יתכן כי התובע מתחזה לנכה ולא נותרה לו כל נכות בעקבות התאונה. אך בית המשפט אמון על עשיית הצדק שצריך לצאת לאור. גם אם קיים סיכוי ולו הקטן ביותר כי התובע אכן משותק בפלג גופו התחתון ואינו מסוגל ללכת ונכותו זו נגרמה כתוצאה מהתאונה הדבר מצדיק התרת הבאת ראיות לסתור את קביעת קצין התגמולים, למנות מומחה מטעם בית המשפט שיבדוק את התובע ולברר את האמת.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ