החלטה בתיק בשא 20383/07

1.         בפניי בקשה לתיקון כתב הגנה. לטענת המבקשת- הנתבעת 2 יש להתיר לה לתקן את כתב הגנתה באופן בו יתוקנו ארבעה סעיפים ואף יוספו ארבעה סעיפים חדשים לכתב ההגנה, כפי שפורט בהרחבה בבקשתה. לטענתה, במהלך בדיקת המסמכים לצורך עריכת תצהירים מטעם המבקשת התגלה מסמך מהותי המבסס את טענות הגנתה. התיקונים המבוקשים בכתב ההגנה נובעים מטעויות טכניות, אך התיקון מוכיח כי אין היא אחראית לנזק שנגרם. באשר להוספת סעיפים לכתב הגנתה טוענת המבקשת כי טענות אלו הינן כבדות משקל הן משפטית והן עובדתית, אך נשמטו מכתב הגנתה.

2.         המבקשת מפנה לפסיקה ממנה עולה כי הטלת מלוא האחריות עליה משמעותה הפיכתה למבטחת לכל דבר ועניין, תוצאה שאינה רצויה ותוביל להעדר אפשרות לספק לציבור שירותים מסוג זה.

3.         לטענת המבקשת, תקרת אחריותה הוגבלה על ידי בית הדין לחוזים אחידים אשר קבע חבות מרבית בגובה 60 תשלומים חודשיים במישור החוזי והנזיקי. מכאן, במסגרת הכנת תצהירי המבקשת נמצאו מסמכים המעידים כי המשיבה 1 ומנהלה ידעו כי חבותה של המבקשת לפיצוי במקרה נזק מוגבלת ל-60 פעמים מהתשלום החודשי בסך 113 ש"ח, בהתאם לסעיף טו' להסכם. המבקשת טוענת כי גישת בית המשפט בנוגע לתיקון כתב הגנה הינה ליברלית  והתיקון יאפשר הכרעה אמיתית במחלוקת שבין הצדדים.

4.         המשיבים- הנתבע 1 והתובע מתנגדים לבקשה. בדיון שנערך ביום 24/12/07 טען ב"כ הנתבע 1 כי ניתן היה לטעון את העובדות הללו במסגרת כתב ההגנה המקורי ואף לא ניתן הסבר למחדל כאמור. בנוסף, חלק מהטענות מסתמכות על מסמך משנת 1995 כאשר לטענתו יתכן וחלה התיישנות לגביו ולא ברורות נסיבות עריכתו. ב"כ התובע טען כי לא מדובר בתיקון טכני אלא מהותי, ללא הסבר מניח את הדעת באשר להיעדרותו עד למועד הנ"ל.  מדובר בשלב בו בתובע הגיש תצהיר עדות ראשית מטעמו ולפיכך ייווצר יתרון דיוני שאינו הוגן.

5.         המבקשת בתגובה לטענות השיבה כי כאשר המסמכים נבדקו בשנית באופן יסודי התגלו השגגות וכן הוסיפה כי התיקון אינו נובע מדברי התובע בתצהירו אלא "מדברים פנימיים של מרשי".

6.         לאחר שעיינתי בבקשה ובתגובותיה הגעתי למסקנה כי דינה להתקבל, בכפוף לתשלום הוצאות משמעותיות. התיקון המבוקש אינו תיקון טכני אלא מהותי. עסקינן בתביעה כספית על סך 390,097 ש"ח שהוגשה ביום 4/8/05 כנגד שני נתבעים. כתב הגנה מטעם הנתבעת 2- המבקשת הוגש ביום 9/11/05. אין ספק כי מדובר בתיק ישן, במסגרתו התובע הגיש תצהיר עדות ראשית מטעמו ולא אוכל לומר כי לא תגרם לו טרחה מיותרת כתוצאה מהתיקון. המבקשת עצמה מציינת כי הצורך בתיקון נובע משגגה ולא מדובר בראיות שלא היו בשליטתה ובידיעתה במועד הכנת כתב ההגנה המקורי. בנסיבות אלו, הבקשה מתקבלת בכפוף לתשלום 6,000 ש"ח כהוצאות לצד שכנגד.

7.         לאור התיקון ניתנים בזאת תאריכים חדשים להגשת תצהירים (במידה והתובעת מעוניינת להגיש מחדש תצהירים) כדלקמן:

אני מורה כי העדויות הראשיות תוגשנה בדרך של תצהיר ובהעדר החלטה אחרת, על המצהירים להופיע לבית המשפט, למועד שיקבע להוכחות.

סדר הגשת התצהירים הוא כמפורט להלן:

ב"כ התובע/ת/ים יגיש תצהירי עדיו תוך 30 יום מהיום.

ב"כ הנתבע/ת/ים יגיש תצהירי עדיו תוך 60 יום מהיום.

ימי הפגרה לא יחולו במניין הימים.

הוראה זו ניתנת, בין היתר, לפי תקנה 168 (א) לתקסד"א, במובן שבמידה ובעל דין אחד לא יגיש את תצהיריו במועד, יחול הסיפא לאותו סעיף ועל בעל הדין השני להגיש את תצהיריו במועד שנקבע לו. כמו כן חלה תקנה 168 (ב) לתקסד"א.

לתצהירים יצורף תיק מסמכים, אשר בדעת הצדדים להפכם למוצגים בתיק. כל צד יסמן כל מסמך בצורה ברורה בצד השמאלי-עליון לפי הסימון הבא:

מיספור רץ לפי הצד, תובע - ת, נתבע - נ, צדדי ג' - ג. לכל מסמך יינתן מספר סידורי, בסמוך לאות, כגון: ת/1, נ/1, ג/1 וכו'.

במידה וישנם יותר מתובע או נתבע אחד, יש לסמן את המסמכים לפי המספר של אותו צד בתבנית ההחלטות של בית המשפט. לדוגמא: לגבי נתבע מס' 3 - נ 3 / 1, נ 3 / 2 וכו'. ביום הדיון על כל צד להגיש תיק מוצגים עם המסמכים המקוריים שבדעתו להגיש לאחר סימונם כאמור לעיל.  במידה ומדובר מעל 5 מסמכים, יש לסמנם ע"י דגלונים בצד הדף.

כן יציין כל אחד מבעלי הדין, את מספר העדים שעדותם אינה יכולה להיות מוגשת בתצהיר.

כל אחד מבעלי הדין, ימציא העתק מתצהירי עדיו ומתיק המסמכים, לרבות הודעתו לבית המשפט, ישירות לבעל הדין האחר.

שום דבר האמור בתצהירי הצדדים לא יחרוג מגדר העובדות שהמצהירים יכולים להעיד עליהם מידיעתם האישית, ולתצהירים יצורפו אך ורק מסמכים אשר ניתן היה להגישם באמצעות המצהירים אילו היו מוסרים עדותם בע"פ במהלך המשפט.