אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> החלטה בתיק בשא 20331/07

החלטה בתיק בשא 20331/07

תאריך פרסום : 06/04/2010 | גרסת הדפסה
בש"א, א
בית משפט השלום חיפה
20331-07,6416-07
13/02/2008
בפני השופט:
י. פרידמן

- נגד -
התובע:
1. ח.נ. תדלוק בע"מ
2. אנואר בשארה
3. בשארה בשארה

עו"ד ש. איל ואח'
הנתבע:
סונול ישראל בע"מ
עו"ד יניב ושות'
החלטה

בקשה זו הועברה אלי במסגרת התורנות האזרחית, לאור היעדרו של כב' השופט לבנוני  שיצא לשבתון.

תיאור הסכסוך ועיקר ההליכים בקציר האומר:

1.         מדובר בתביעה לסילוק יד שהוגשה בסדר דין מקוצר. התובעת (המשיבה בבקשה זו) הנה בעלת תחנת דלק וציוד שבתחנה שברח' החלוץ. הנתבעת הראשונה הנה החברה עמה חתמה התובעת על הסכם הפעלה של התחנה. הנתבעים 2-3 (אחים) הם בעלי המניות של הנתבעת. נוסח ההסכם הגדיר מעמדה של הנתבעת כמפעילה של תחנת התדלוק וכברת רשות  (ראה סע' 2 ו 3.2 להסכם).  ההסכם התיימר לשלול מן הנתבעת כל זכות אחרת במקרקעין מלבד זו של ברת רשות (בתמורה - כנגד דמי שימוש קבועים - ראה להלן). ההסכם היה לתקופה בת שנה עם אופציות להארכה אוטומטית עד 4 שנים נוספות, אלא אם תינתן הודעה אחרת של התובעת במועד שנקבע. בסע' 5.1 להסכם התחייבה הנתבעת לרכוש הדלקים מן התובעת בלבד. ההסכם קבע חובתה של הנתבעת לשלם לתובעת דמי שימוש קבועים (ואף דמי שימוש משתנים התלויים בהיקף המכירות  - אלא שלפי הנטען ממילא לא הגיעה התחנה להיקף המחייבה בתשלום דמי שימוש משתנים). כך בסעיפים  8.1 ו 8.3 להסכם. התובעת טוענת לחוב כספי ניכר של הנתבעת כלפיה (שאינו נתבע בתביעה זו). לפי הנטען הפרה הנתבעת חובתה לעמוד במנגנון תנאי האשראי שנקבע  (סע' 9 להסכם), כאשר לא שלמה במועד הנקוב בחוזה תמורת הדלקים והשמנים שהזמינה. החוב הלך ותפח בשל חיובי הריבית.  נטען לחוב שעמד ביולי 2006 על 1.3 מליון ש"ח בשל חריגה מתנאי האשראי בלבד. לפי הנטען סך החובות כולם עולים במצטבר על 4 מליון ש"ח.

2.         התובעת  מודה (סע' 3  ו 14 לכתב התביעה) כי הסכימה להאריך תקופת ההפעלה מעבר לתקופת ההארכה המקסימלית שנקבעה בו ולמעשה עד 31.7.07, בכפוף לכך שהנתבעת תפקיד בידי התובעת המחאות לפירעון חובות עבר (שלפי הנטען בסע' 15 לתביעה נפרעו), ותפעל על פי תנאי האשראי שהוסכמו.

3.         נטען שהנתבעת המשיכה בשלה ולא עמדה בתנאי האשראי חרף הסכמת סונול להאריך את תקופת ההתפעלה, ובנסיבות דרשה התובעת שרכישת הדלקים תתבצע מעתה במזומן, בלבד. ממשיך כתב התביעה ומפרט כי משסירבה הנתבעת אף להצעה זו, הודיעה לה התובעת על ביטול ההסכם עקב הפרתו ודרשה פינויה. בעקבות סירוב הנתבעת לרכוש הדלקים במזומן הפסיקה התובעת את אספקת הדלקים לתחנה (התובעת נסמכת על סע' 15 להסכם, המתיר לה להפסיק הספקת הדלקים למפעיל התחנה עד לשלב בו ישלם לה המפעיל חובו שלפי ההסכם). אלא שלאור העובדה שהתחנה הוסיפה לפעול עלה החשש אצל התובעת כי הנתבעת מפירה התחייבותה ורוכשת הדלקים מגורמים אחרים. בנוסף ציינה התובעת כי הנתבעת עומדת על תשלום במזומן של הלקוחות ואינה נכונה להתיר שימוש במכשירי דלקן סונול, וכך דוחה לקוחות של התובעת.

4.         בקשת הרשות להגן  נתמכה בשלושה תצהירים מפורטים ואף בחוות דעת רואה חשבון. הבקשה הוגשה ב 10.5.07. אין צורך בשלב זה להידרש למכלול הטענות, שנטענו כאמור בפירוט. בתמצית -  נטען כי אין חוב, כאשר טענות הקיזוז עלו כדי 3.7 מליון ש"ח לערך, ונטען כי הן עשויות להגיע בחישוב ראשוני כדי 7 מליון ש"ח. עוד נטען לרשות בלתי הדירה לשימוש במקרקעין על סמך הבטחות והמצגים שיצרה התובעת מחד לאורך השנים והסתמכות הנתבעים מאידך. פורטו יחסי הצדדים שראשיתם עוד בשנות החמישים (עת החל אביהם של נתבעים 2-3 לעבוד בתחנה) וההבטחות המחייבות הנטענות  שניתנו לנתבעים 2-3 (אף שלא ניתנו בכתב), המביאות הנתבעים לכדי מאזן זכות בולט ביחסים עם התובעת, ביחס לטענת החוב. עוד נטען שבמידה ויוחלט כי יש לפנות הנתבעים, הרי שיש לחייב התובעת בתשלום על שווי ההשקעות בעסק ומוניטין.  

בהחלטה מיום 14.5.07 ניתנה רשות להתגונן בין היתר נוכח טענות ההגנה שהתובעת היא שהפרה ההסכם (לרבות סיכומים נטענים  מחייבים בעל פה עמה, שאחד מהם הנו שההתקשרות תהא לתקופה בת 20 שנה לפחות), הטענות להיעדר חוב וקיזוז מחד, ומגבלות ההליך בבקשת הרשות להגן מאידך.

5.         במקביל להגשת התביעה ועד להכרעה בתביעה העיקרית, הגישה התובעת בבש"א 5740/07 בקשה לסעדים זמניים שתכליתם לדבריה (בסע' 26 לתביעה) לאפשר  המשך אופי הפעילות העסקית בתחנה באופן שוטף, והמשך מתן שירות ללקוחות סונול במיוחד ללקוחות מערכת הדלקן שאינם יכולים לתדלק בחברות אחרות. הבקשה כללה צו מניעה שיאסור על הנתבעים לרכוש מוצרים אלא מן התובעת, כנגד תשלום במזומן, וסעד מבוקש נוסף של מינוי כונס לתחנה.

הדיון במעמד הצדדים באותה בקשה התקיים ב 28.3.07. באותו מועד טרם היו לנגד עיני בית המשפט תצהירי תגובה לבקשה בסעד הזמני (חרף החלטתו מ 22.3.07 המחייבת הגשת תצהיר תגובה). לפיכך ניתנה הוראה למשיבים להגיש תצהירי תגובה לא יאוחר מ 19.4.07, והדיון בבקשה נקבע ל 22.4.07. התקיים דיון לגבי הצורך בצווים הזמניים שינתנו בשלב זה, ועד להחלטה הסופית בבקשה. ב"כ המשיבים הודיע כי למרות שהוא סבור שהדברים חורגים מגדר הסעד הזמני, הרי שכדי לפתור בעיות הוא מצהיר שהנתבעת לא רוכשת אף לא תרכוש דלקים מגורם אחר זולת התובעת. עוד הצהיר כי הנתבעת, לנוכח זאת שנאנסה לכך בידי התובעת, רוכשת ממנה כבר מזה זמן דלקים רק במזומן והיא תמשיך בכך, כל עוד אין ברירה, בתנאי שתקבל הסחורה המוזמנת. עוד הוסיף כי הנתבעת החלה למכור דלקים גם לבעלי דלקן, וכנגד תשלום בכרטיסי אשראי, זאת בהתאם לסיכום בין עורכי הדין. לפיכך לדבריו אין צורך בצווים, וכך ימשיכו הצדדים לפעול ובמקביל לנהל מו"מ.


בית המשפט לא נעתר לבקשה למינוי כונס. ביחס ליתרת הבקשה ואף על יסוד הצהרת ב"כ הנתבעים, ראה לנכון להיעתר לה ונתן צו מניעה זמני האוסר על הנתבעים, בין במישרין ובין בעקיפין, לפנות לכל גורם אחר מלבד התובעת ולרכוש ממנו מוצרים ודלקים הנמכרים בתחנות תדלוק. כמו כן חייב הנתבעת לרכוש המוצרים מן התובעת אך בתשלום מראש ובמזומן

אותו חלק שבצו המחייב לרכוש המוצרים אך מן התובעת הוא נשוא הבקשה בפני.

תצהירי התגובה לבקשה, יחד עם התגובה, הוגשו ב 19.4.07. 

יום קודם,  ב 18.4.07,  הגישה התובעת  בקשה נוספת למתן סעדים זמניים (בש"א 6926/07). התבקשו בה הסעדים הבאים:

א.         צו עשה זמני שיחייב הנתבעים למכור בתחנה את כל המוצרים הנמכרים בתחנות תדלוק ללא כל אבחנה בין הלקוחות, ולרבות ללקוחות המשלמים באמצעות כרטיסי אשראי או מתדלקים באמצעות התקני דלקן של התובעת. זאת לאור הטענה שהנתבעת סירבה למכור אלא כנגד תשלום במזומן של הלקוחות.

ב.         צו עשה זמני שיחייב הנתבעת לשלם דמי השימוש החודשיים הקבועים שנקבעו בהסכם, ודמי שימוש בגין חנות הנוחות של התובעת המופעלת אף היא במתחם התחנה ע"י הנתבעים. זאת על פי הסכם חנות הנוחות שבין הצדדים.


בדיון מיום 22.4.07 הסכימו ב"כ הצדדים לקבל הצעת ביהמ"ש כדלקמן:

א.         הנתבעים ימכרו מוצרים ללקוחות התחנה כנגד כרטיסי אשראי ודלקנים, כפי הצהרת ב"כ הנתבעים בישיבת ה 28.3.07.  תיערך התחשבנות שוטפת לעניין מכירת המוצרים כנגד דלקנים וכרטיסי אשראי, כאשר התמורה המגיעה לנתבעים בגין שירותים אלה תשולם לפי התחשבנות אחת ל 15 יום, וזאת במנותק ממכלול המחלוקת הכספית; וכאשר התובעת תשלם לנתבעים את המתחייב מן ההתחשבנות בזיכוי במוצרים ללא קבלת תשלום. ההתחשבנות כוללת אף את עמלת הדלקנים שלא תקוזז במסגרת ההתחשבנות השוטפת האמורה.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ