אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> החלטה בתיק בשא 1988/05

החלטה בתיק בשא 1988/05

תאריך פרסום : 06/11/2007 | גרסת הדפסה
בש"א
בית המשפט המחוזי נצרת
1988-05
18/01/2006
בפני השופט:
זיאד הווארי

- נגד -
התובע:
1. אחמד מוחמד שיח חליל
2. עאדל עלי מוחמד שיח חליל
3. רדא עלי מוחמד שיח חליל
4. עזבון המנוח גאודאת עלי שיח חליל באמצעות יורשיו:
5. א. נגדייה כמאל שיח חליל
6. ב. עאדל עלי שיח חליל
7. ג. רדא עלי שיח חליל
8. ד. גהאד עלי שיח חליל
9. ה. סובחיה עלי שיח חליל
10. ו. סמיחה עלי שיח חליל

הנתבע:
1. אברהים מוחמד טאטור
2. חדרה מוחמד שיח חליל
3. הודא מוחמד שיח חליל
4. הנדומה מוחמד שיח חליל (נפקדת)
5. רשם המקרקעין

החלטה

1.         המדובר בבקשה, להאריך את המועד להגשת בקשה, לביטול פסק דין, שניתן בתאריך 25/04/01 בת.א. 730/98, ובהעדר המבקשים, וזאת עד למועד הגשת בקשה זו בתאריך 30/05/05. כמו כן, להורות על ביטול פסק הדין, ועל מחיקת תביעת המבקשים. לחילופין, להורות על תיקון פסק הדין, ועל מחיקת התביעה ולא דחייתה.

2.         בישיבה ביום 07/11/05, הסכימו הצדדים, כי בית המשפט יתן החלטה בבקשה, לאחר שיוגשו סיכומים על ידי הצדדים. הסיכומים הוגשו כדת וכדין.

3.         העובדות הדרושות להכרעה בבקשה, הן בתמצית:

            א.         המבקשים הגישו, נגד המשיב, והמשיבים הפורמליים, תביעה לבית משפט זה (ת.א. 730/98). בתביעתם, נדרש בית המשפט ליתן פסק דין הצהרתי, על פיו יוצהר, כי המבקשים הינם הבעלים של חלקים מסויימים במקרקעין המפורטים בתביעה (להלן: "המקרקעין").

            ב.         התביעה התבססה על יפוי כוח נוטריוני בלתי חוזר מיום 08/09/58, על פיו, מכר המנוח - מורישם של המבקשים ושל המשיב והמשיבים הפורמליים - למבקשים את המקרקעין.

            ג.          בישיבה ביום 14/09/99, הגיעו ב"כ המבקשים, וב"כ המשיבים הפורמליים 4, 5 לידי הסכמה, על פיה התביעה לא תכלול את חלקי המשיבים הפורמליים 4, 5 בחלקה 13 גוש 17529. לאור הסכמה זו, שוחרר ב"כ המשיבים הפורמליים 4, 5 מההופעה לישיבות בית המשפט.

            ד.         על פי החלטת בית המשפט, הגישו המבקשים והמשיב תצהירי עדות ראשית מטעמם.

            ה.         בישיבה ביום 19/01/00, הגיש ב"כ המבקשים הודעה של המשיבות הפורמליות 2, 3, על פיה הן מסכימות למתן פסק דין על פי התביעה. לאור זאת, נותרה ההכרעה בתביעה בין המבקשים למשיב.

            ו.          בישיבת ההוכחות ביום 17/04/00, קיבלו ב"כ הצדדים הצעת בית המשפט, על פיה, יתן בית המשפט פסק דין בתיק ללא שמיעת ראיות ועל סמך תצהירי עדות ראשית, והמסמכים שצורפו להם בלבד, וזאת לאחר שיוגשו סיכומים. בהחלטתי מאותו יום, הורתי לב"כ המבקשים להגיש סיכומיו תוך 30 יום (כולל פגרת הפסח).

            ז.          ב"כ המבקשים לא הגיש סיכומיו, חרף חלוף תקופה ארוכה ביותר.

            ח.         בהחלטתי מיום 31/01/01, ועל אף חלוף התקופה הנ"ל, הארכתי מיוזמתי לב"כ המבקשים את המועד להגשת סיכומיו עד ליום 28/02/01, וציינתי בהחלטתי כי, אם לא יוגשו הסיכומים עד למועד הנ"ל, יירשם התיק למחיקה מחוסר מעש לפי תקנה 156 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד - 1984 (להלן: "התקנות").

ט.         ביום 05/03/01, הגיש המשיב בקשה לדחיית התביעה על הסף, על פי תקנה 157 לתקנות (בש"א 1457/01), וזאת בשל העדר הגשת סיכומים מטעם המבקשים. בהחלטתי מיום 13/03/05, הורתי לעו"ד זידאן זידאן, שייצג אז את המבקשים, להגיש תגובה לבקשה תוך 7 ימים. חרף חלוף הזמן, לא הוגשה כל תגובה של ב"כ המבקשים.  

י.          ביום 25/04/01, ועל סמך תקנות 157 + 160 לתקנות, הורתי על דחיית התביעה, תוך חיוב המבקשים בהוצאות ושכ"ט עו"ד בסך - 2,000 ש"ח + מע"מ כחוק.

4.         טענות המבקשים בתמצית הן:

            לעניין הארכת מועד:

            א.         ב"כ המבקשים דאז - עו"ד זידאן - לא הגיש את סיכומיו, מאחר והוא סבר, כי המשך ההליכים בתביעה, עלול היה לחבל בהשלמה, ובהתפייסות אשר הוחל בהם בין הצדדים, לאחר נתק של שנים רבות. עו"ד זידאן סבר, כי אם הליכי ההתפייסות לא יצליחו, יוכל להגיש בקשה לחידוש ההליכים. סברה זו, של עו"ד זידאן, הייתה על רקע החלטת בית המשפט, שאם לא יוגשו סיכומים, תימחק התביעה ותו לא.

            ב.         ההתפייסות בין הצדדים, החזיקה מעמד לתקופה של ארבע - חמש שנים, עד לאחרונה פרץ הסכסוך מחדש, ושוב שרר נתק בין הצדדים. מאז, החל המשיב להשתמש בפסק דין שניתן, כנשק חדש כלפי המבקשים.

            ג.          המבקשים פנו לעו"ד זידאן, על מנת לברר את העניין, והאחרון המליץ בפניהם להגיש תביעה חדשה, מתוך אמונה כי תביעה זו נמחקה, אולם לאחר שעיין בפסק הדין, נדהם לגלות כי התביעה נדחתה ולא נמחקה.

            ד.         טעותו של עו"ד זידאן, מקורה בטעות בתום לב, אשר התבססה על החלטותיו הקודמות של בית המשפט, וזה מהווה טעם מיוחד.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ