אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> החלטה בתיק בשא 19746/04

החלטה בתיק בשא 19746/04

תאריך פרסום : 11/10/2009 | גרסת הדפסה
בש"א, ה"פ
בית משפט השלום חיפה
19746-04,1231-04
02/08/2005
בפני השופט:
ב. טאובר

- נגד -
התובע:
טיטי עיש
עו"ד שלמה-נוני עבדי
הנתבע:
עמיגור ניהול נכסים בע"מ
עו"ד זילברשטיין ענת
החלטה

1.         בפניי בקשה למתן צו מניעה זמני שהוגשה על-ידי הגב' טיטי עיש (להלן: "המבקשת") המורה לעמיגור ניהול נכסים בע"מ (להלן: "המשיבה") להימנע עד למתן פסק דין בתיק העיקרי מלפנות את המבקשת מהדירה בשדרות דגניה 22/12 בקרית חיים (להלן: "הדירה") במסגרת תיק הוצל"פ 7-24-15577-02.

2.         בתאריך 31/10/04 ניתן על-ידי צו ארעי כמבוקש והבקשה נקבעה לשמיעה במעמד הצדדים ביום 9/11/04.

3.         בעקבות הסכמה שהושגה בין הצדדים בדיון שהתקיים ביום 9/11/04 הוארך המועד לעיכוב הליכי פינוי של המבקשת מהדירה עד למתן החלטה אחרת והתיק נקבע לדיון ביום 21/2/05.

4.         הדיון בבקשת הצדדים התקיים לבסוף בתאריך 20/4/05 לאחר דחיה נוספת שנתבקשה על-ידי ב"כ המבקשת ובהסכמת המשיבה לאחר שהועדה העליונה של מרכז השיכון דחתה את בקשת המבקשת לסיוע בדיור.

5.         בישיבת ביהמ"ש מיום 20/4/05 ויתרה המשיבה על חקירת המבקשת על תצהירה ולפיכך הוגשו סיכומי הצדדים.

6.         המבקשת משתיתה את בקשתה למתן צו המניעה על הנימוקים הבאים:

לטענתה, הסכם הפשרה שניתן לו תוקף של פסק דין על-ידי כב' השופטת פריאל בתאריך 2/9/02 אינו ניתן עוד לאכיפה ככזה בלשכת ההוצאה לפועל, בין היתר, מכיוון שהוא מותנה בתנאי מתלה אשר מולא עם הצגת אישור על-ידי אמה של המבקשת בדבר זכאותה בדיור ציבורי.

עוד טוענת המבקשת, כי לא היתה צד לדיון שהתקיים בפני כב' השופטת פריאל ולפיכך אין פסק הדין מהווה מעשה בית דין.

כן טוענת המבקשת, כי הסכם הפשרה הושג מחמת כפיה, שעה שאמה של המבקשת אשר היתה אשה חולה נאלצה להסכים לתוכנו מפאת אימת הפינוי.

בנוסף טוענת המבקשת לפסלות הסכם הפשרה ופסק הדין מחמת הטעיה, שכן לגרסתה מדובר בהסכם לשכירות מוגנת שחוק הגנת הדייר חל עליו, ובכל מקרה, זכות הדיירות המוגנת אינה ניתנת להתנייה ועל כן גם אם צויין בהסכם אחרת היתה אמה של המבקשת ופועל יוצא מכך גם המבקשת דיירת מוגנת, עובדה שלא היתה מודעת לה בעת הסכם הפשרה.

עוד טוענת המבקשת, כי קמה לה זכות חוקתית לדיור מינימלי ומכאן שלא ניתן לפנותה מן הדירה בהעדר דיור חילופי.

7.         המשיבה מתנגדת לבקשה וטוענת כי דין הבקשה והתובענה להידחות על הסף לנוכח הסכם הפשרה שהושג בין הצדדים ואשר ניתן לו תוקף של פסק דין ואשר מכוחו הוסכם בין הצדדים כי אמה של המבקשת והמבקשת יפונו מן הדירה.

המשיבה טוענת כי המבקשת היתה צד להליך הקודם וכל טענותיה של המבקשת נטענו גם בהליך הקודם בפני כב' השופטת פריאל, שם היו המבקשת ואמה מיוצגות על-ידי עו"ד ולפיכך מהווה פסק הדין מעשה בית דין החוסם תביעה נוספת באותו עניין.

המשיבה מוסיפה וטוענת, כי בטענות המבקשת לביטול פסק הדין אין ממש. המשיבה טוענת כי המבקשת מעולם לא עמדה בתנאי שנקבע בפסק הדין ולא הציגה מסמך המעיד על זכאות לדיור בשיכון הציבורי כלשון פסק הדין וממילא לא רכשו היא או אמה זכות דיירות מוגנת על פי הוראות חוק הגנת הדייר שהיה בתוקף בזמן הרלבנטי לנוכח הוראות ההסכמים שנחתמו על-ידי אביה של המבקשת בתאריך 16/9/59 ואמה של המבקשת בתאריך 27/9/90.

8.         הגם שאנו מצויים במסגרת דיון להענקת סעד זמני, על המבקשת להוכיח את קיום הזכות שבעטיה היא עותרת לקבלת הסעד הזמני ולו לכאורה (ראה ע"א 238/73 ישראל שרעבי נ' נסים חמצני, פ"ד כח(1) 85 וכן ע"א 418/79 משה תאני נ' רמי כהן, פ"ד לד(4) 161).

            פירושו של דבר שהמבקשת צריכה להוכיח את סיכויי הצלחתה בתביעה. אין על הצד המבקש את הסעד הזמני להוכיח כבר כעת מעל לכל ספק שהוא צודק בתביעה העיקרית, אבל על השופט שדן בעניין לקחת בחשבון שיקוליו את טיב התביעה, את טיב ההגנה וכל הנסיבות והעובדות העולות מהן.

9.         מן הראיות שהובאו בפניי עולה כי בתאריך 2/3/99 הגישה המשיבה תביעת פינוי במסגרת ת.א. 5078/99 כנגד המבקשת ואמה. בכתב התביעה נטען כי בתאריך 29/7/90 הושכרה הדירה לאמה של המבקשת על פי חוזה שכירות לתקופה שמיום 29/7/90 ועד ליום 28/7/91, שעה שעל המושכר לא חלים חוקי הגנת הדייר. לטענת המשיבה בכתב התביעה, המבקשת פלשה לדירה והיא ואמה מחזיקים במושכר שלא כדין כדיירות בלתי מוגנות ומסרבות להחזיר החזקה בו למשיבה.

10.        המבקשת ואמה בהיותן מיוצגות על-ידי עו"ד מאזן דאוד ואח' הגישו כתב הגנה בתאריך 24/5/99 ובו הכחישו את כל הטענות בכתב התביעה וכן הוסיפו וטענו כי אמה של המבקשת מתגוררת בדירה משנת 1962 ואילו המבקשת מתגוררת בדירה מאז היוולדה והשתיים הן דיירות מוגנות על פי חוק הגנת הדייר. כן טענו השתיים, כי הסכם השכירות שצורף על-ידי המשיבה מיום 29/7/90 הינו הסכם שהושג עקב הטעיה ו/או תרמית ולא היתה לאמה של המבקשת כל כוונה לחתום עליו, אלא נאמר לה מפורשות כי החתימה הינה לצורך שיפוץ הדירה. השתיים טענו גם כי לא הפרו את תנאי השכירות, שילמו דמי שכירות במועדם וכי לא נטשו את הדירה. המבקשת הוסיפה וטענה כי לא פלשה לדירה, אלא הינה דיירת מוגנת ומחזיקה בדירה מכוח הדין.

11.        בתאריך 2/9/02 בעת שהמבקשת ואמה היו מיוצגות על-ידי עו"ד כמאל התקיים דיון בפני כב' השופטת פריאל. במסגרת הדיון הגיעו הצדדים להסכמה כדלקמן:

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ