אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> החלטה בתיק בשא 19517/07

החלטה בתיק בשא 19517/07

תאריך פרסום : 22/11/2009 | גרסת הדפסה
בש"א, א
בית משפט השלום חיפה
19517-07,9755-06
27/01/2008
בפני השופט:
ר. חדיד

- נגד -
התובע:
טורק מרדכי
עו"ד עילית איסק-פארי
הנתבע:
הכשרת היישוב חברה לביטוח בע"מ
עו"ד ליאורה קלטניק
החלטה

1.         המבקש, התובע בהליך העיקרי, עותר להבאת ראיות לסתור בהתאם לסעיף 6 ב' לחוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ה-1975.

2.         ביום 19.10.03 היה המבקש מעורב בתאונת דרכים (להלן: "התאונה") אשר הוכרה על-ידי המוסד לביטוח לאומי כתאונת עבודה.  הוועדה הרפואית מטעם המוסד לביטוח לאומי קבעה כי למבקש לא נותרה נכות בעקבות התאונה. המבקש הגיש ערר על קביעת הוועדה הנ"ל ובהחלטת ועדת הערר של המל"ל מיום 19.2.06, נקבע כדלקמן:

" הוועדה עינה בכרטיסו הרפואי של הנפגע, ומתברר שקיימים רישומים על כאבים והפרעות בברך שמאל מ 19.10.98 ו-מ 4.8.99.

אי לכך, הוועדה קובעת נכות צמיתה בשיעור 10% לפי סעיף 31 (1) ב' בגלל אוסטאוטריטיס של הלשכה הפנימית של הברך השמאלית, ומפחיתה נכות בשיעור 10% בגלל מצב קודם שהופיע כבר כ-5 שנים לפני התאונה הנדונה. סה"כ הנכות כתוצאה מהתאונה הנדונה 0% מיום 16.11.03".

            מכאן הבקשה להתיר למבקש הבאת ראיות לסתור.

3.         המשיבה הגישה תגובתה לבקשה ולאחר שעיינתי ושקלתי את מכלול טענות הצדדים, ניתנת להלן החלטתי.

4.         בדיון המקדמי אשר התקיים בתביעה ביום 30.5.07 הודיע ב"כ התובע כי הוא מבקש שהות של 20 יום על מנת לגבש עמדתו הסופית באם להגיש בקשה להבאת ראיות לסתור. בהחלטה מאותו מועד נקבע כי התובע רשאי להגיש בקשה כאמור תוך 20 יום.  המבקש לא פעל בהתאם להחלטה הנ"ל ותחת זאת רק ביום 6.12.07, באיחור של כשישה חודשים, הוא הגיש בקשתו להבאת ראיות לסתור.

            ויודגש, המבקש לא העלה כל נימוק מדוע איחר בהגשת בקשתו ולא ביקש להאריך את המועד אשר נקבע בהחלטתי לעיל.

5.         משלא הגיש המבקש בקשתו להבאת ראיות לסתור במועד, ניתנה החלטתי בדבר הגשת תחשיבי נזק מטעם הצדדים ותחשיבים כאמור אכן הוגשו ואף ניתנה הצעת הפשרה של בית המשפט.  בסעיף 7 בתחשיב הנזק מטעם התובע, נאמר כדלקמן:

" התובע לא הגיש ערעור בבית הדין האזורי לעבודה בחיפה כנגד החלטת הוועדה הרפואית לעררים מאחר ובועדה הנ"ל  לא נפל פגם משפטי. בנוסף לא הוגשה מטעם התובע בקשה להבאת ראיות לסתור בפני כב', מאחר ובהתאם לפסיקה, המקרה של התובע אינו מהווה עילה לשם הגשת בקשה כזו ומינוי מומחה רפואי מטעם בית המשפט".

הנה אם כן, המבקש עצמו סבור כי אין במקרה דנן  כל הצדקה להתיר הבאת ראיות לסתור קביעת ועדת העררים של המל"ל ובבקשתו אין הוא מצביע על נסיבות חדשות אשר התרחשו, כביכול, ממועד הגשת תחשיב הנזק מטעמו ועד למועד הגשת הבקשה, המצדיקות, כביכול, להיעתר לבקשתו.

6.         בסעיף 6 ב' לחוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ה-1975, נקבע כדלקמן:

" נקבעה על-פי כל דין דרגת נכות לנפגע בשל הפגיעה שנגרמה לו באותה תאונת דרכים, לפני שמיעת הראיות בתביעה לפי חוק זה, תחייב קביעה זאת גם לצורך התביעה על-פי חוק זה ; ואולם בית המשפט יהיה רשאי להתיר לבעל דין בתביעה לפי חוק זה, להביא ראיות לסתור את הקביעה האמורה, אם שוכנע שמן הצדק להתיר זאת מטעמים מיוחדים שיירשמו".

ב- ר"ע 634/85 עודה נ' רותם ואח', פ"ד לט (4) 505  נפסק כי בית המשפט מוסמך לסטות מהכלל הקבוע בסעיף 6 ב' רישא לחוק הפלת"ד, לפיו, קביעת הנכות של הנפגע על ידי המל"ל מחייבת גם לעניין תביעתו בהתאם לחוק הפלת"ד, וזאת בנסיבות מיוחדות ויוצאות דופן.  באותו עניין הצביע בית המשפט על שני טעמים עיקריים לסטייה מהכלל הנ"ל, ואלה הם:

-           טעמים משפטיים, כגון באם ההליך בפני המל"ל לפיו נקבעה נכותו של הנפגע היה נגוע בפגם מהותי, תרמית למשל.

-           טעמים עובדתיים כבדי משקל וחדשים, כגון שינוי מהותי אשר חל במצבו של התובע או נכות שהתגלתה לאחר קביעת המל"ל.

ב- ע"א 5779/90 הפניקס הישראלי חברה לביטוח בע"מ ואח' נ' טיארה פ"ד מה (4) 77 חזר בית המשפט וציין כי רק במקרים מיוחדים וחריגים יש להתיר הבאת ראיות לסתור קביעה מחייבת של המל"ל באשר לנכות שנותרה לנפגע על-פי סעיף 6 ב' לחוק הפלת"ד, כגון שינוי משמעותי אשר חל במצבו של הנפגע ממועד קביעת נכותו על-ידי המל"ל או כאשר בפני הוועדה הרפואית אשר קבעה את נכותו במל"ל לא היו עובדות רלוונטיות חשובות הנוגעות למצבו הרפואי עובר לתאונה ואשר אם היו מונחות בפניה, היו מביאות לתוצאות שונות (שם, עמ' 82 לפסק הדין).

על אותן הלכות, כאמור לעיל, חזר בית המשפט בפסק דינו ב- רע"א 863/93 התעשייה האווירית לישראל בע"מ ואח' נ' קמחי ואח', פ"ד מז (4) 815, 821-822.

מן הכלל אל הפרט.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ