אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> החלטה בתיק בשא 1929/07

החלטה בתיק בשא 1929/07

תאריך פרסום : 18/12/2007 | גרסת הדפסה
בש"א
בית המשפט המחוזי נצרת
1929-07
05/06/2007
בפני השופט:
1. זיאד הווארי - אב"ד
2. בנימין ארבל
3. שאהר אטרש


- נגד -
התובע:
1. יעיש כהן
2. ויקטוריה דהן

הנתבע:
1. סיון מאורי
2. חברת אנור חברה לבנין ונכסים בע"מ
3. יהושע ברק

החלטה

פתח דבר

המבקשים, שהנם המערערים בערעור שלפנינו, עותרים בבקשתם דנן להתיר להם להגיש ראיה נוספת, שהנה "חוות דעת הגרפולוג משה בן חנן מיום 07.09.06", להלן: " חוות הדעת".

רקע הדברים

המשיבה הגישה לבימ"ש השלום בצפת תביעה כנגד המבקשים, בת.א. 1569/03, ובו נתבקש ביהמ"ש קמא לחייב את המבקשים בתשלום פיצויים מוסכמים בסך 87,000 $, כמו גם לחייבם  בסך של כ-46,000 ש"ח, בעקבות התעשרותם שלא כדין על חשבונה של המשיבה. לגרסת המשיבה, שילמה היא למבקשים עפ"י המחאת זכות, כ- 95% משווי הדירה בעוד שאת היתרה, הייתה אמורה לשלם בעת הפינוי, אולם המבקשים לא פינו את הדירה והמשיכו להחזיק בה שלא כדין.

המבקשים הכחישו את טענות המשיבה, וטענו, בין היתר, כי החתימות המופיעות על טופס "הוראת קיזוז בלתי חוזרת" וטופס "אישור וקבלה מיום 10.03.00" הנחזות להיות חתימות המבקשים, הנן מזויפות, וכי מעולם לא שולם להם כל תשלום במזומן ע"י המשיבה ו/או בכל דרך אחרת, ועל כן לא נתגבשה זכותה של המשיבה לקבלת החזקה בדירה הנ"ל. ביהמ"ש קמא דחה טענה זו, בין היתר, משום שלא הביאו המבקשים חוות דעת גרפולוגית, או חוות דעת מומחים אחרות בנוגע לאותו זיוף נטען. בסופו של יום קיבל ביהמ"ש קמא את תביעת המשיבה והורה למבקשים, בין היתר, לפנות את הדירה הנ"ל.

הטענות בבקשה

חוות הדעת הוכנה בעקבות פנייתם העצמאית של המבקשים אל הגרפולוג חנן בן משה לאחר מתן פסה"ד נשוא הערעור.

לצורך הוכחת טענת הזיוף ביקשו המבקשים מביהמ"ש קמא כי ייתן צו המורה לבנק משכן להמציא להם את תיק ההלוואות ובו המסמכים המקוריים  על מנת להעמידם לבדיקת גרפולוג. צו כאמור ניתן, אולם לאחר מכן נתקבלה הודעה מאת בנק משכן לפיה תיק ההלוואות המקורי ע"ש המשיבה, עבר הליך סריקה ומסמכיו המקוריים פורקו ואינם נשמרים יחדיו כתיק הלוואה אחד. יחד עם זאת ניתן לצפות ולהעתיק המסמכים המבוקשים, אשר נשמרו במערכת הארכיב האופטי.

עם קבלת צילומי המסמכים, פנו המבקשים טלפונית לאחד הגרפולוגים המתפרסמים ביומן עורכי הדין, אשר בתורו הודיע להם כי חוות דעת, אשר לא תסתמך על מסמכי המקור, לא תהיה מדויקת והתועלת שלה מוטלת בספק, ותהיה כרוכה בהוצאות כספיות גבוהות. בעקבות זאת לא ביקשו המבקשים להכין חוות דעת כאמור.  

לטענת המבקשים, עת דחה ביהמ"ש קמא טענת הזיוף הנ"ל, לא התחשב הוא בהודעתם הנ"ל של המבקשים, וגם לא בעובדה כי המשיבה בעצמה, לא הציגה ולו מסמך מקורי אחד.

המבקשים טוענים כי יש לראותם כמי שפעלו בשקידה ראויה וב"תום לב", בעוד שאי הצגת חוות דעת גרפולוגית נבעה מנסיבות, אשר אינן תלויות בהם ואינה נובעת מרשלנותם. המבקשים עשו כל הנדרש והידוע בנסיבות שנוצרו.

עוד טוענים המבקשים כי חשיבות חוות הדעת הגרפולוגית הממשית והמשמעותית לצורך ההכרעה בערעור מהווה "סיבה חשובה אחרת" כלשון תקנה 457(א) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 ( להלן: "תקנות סדר הדין האזרחי") להבאת ראיה בשלב זו.

טענות המשיבה

המשיבה מתנגדת לקבלת הראיה אותה מבקשים המבקשים להוסיף לערעור. לטענתה, המבקשים עשו דין לעצמם ובמקום לתת תשובה להצעת ביהמ"ש אם מסכימים הם לדחות את הערעור ללא צו הוצאות, הגישו הם בקשתם זו במסגרתה הרחיבו חזית.

לטענת המשיבה, עפ"י לשון תקנה 457 לתקנות סדר הדין האזרחי, ביהמ"ש יתיר הבאת ראיה בשלב הערעור, רק לאחר שירשום את הטעמים לכך. בנוסף לכך, בעניינם של המבקשים לא נתמלאו התנאים להגשת ראיה בערעור, אשר נקבעו בפסיקה  בעוד שהמבקשים אינם עומדים במבחן "העדר אפשרות להגיש את הראיה לערכאה קמא".

לא רק שלמבקשים הייתה הזדמנות כבר בפני ביהמ"ש קמא להביא חוות דעת גרפולוג, אלא שביהמ"ש קמא אף נתן להם 60 יום לצורך המצאת חוות דעת כאמור. כל המסמכים שעומדים עתה בפני המבקשים, עמדו בפניהם בהליכים בביהמ"ש קמא, ולא נמצאה עתה כל ראיה חדשה או מסמך חדש שלא היה ידוע להם קודם.

דיון והכרעה

לאחר עיון בבקשה, בתגובה ובמכלול החומר שבפנינו, באנו למסקנה כי דין הבקשה להדחות, וזאת מהנימוקים הבאים:

תקנה 457(א) לתקנות סדר הדין האזרחי, שהנה המסגרת הנורמטיבית להגשת ראיה נוספת בפני בית משפט של ערעור, קובעת:

                        457. ראיות נוספות בערעור

"(א)     בעלי הדין בערעור אינם זכאים להביא ראיות נוספות, בין בכתב ובין בעל פה, לפני בית המשפט שלערעור, ואולם אם בית המשפט שבערכאה קודמת סירב לקבל ראיות שצריך היה לקבלן, או אם בית המשפט שלערעור סבור שכדי לאפשר לו מתן פסק דין, או מכל סיבה חשובה אחרת, דרושה הצגת מסמך או חקירת עד, רשאי בית המשפט שלערעור להתיר הבאת הראיות הנוספות".

עפ"י התקנה הנ"ל ניתן להתיר הגשת ראיה נוספת בערעור משתי עילות: האחת, "אם בית המשפט שבערכאה קודמת סירב לקבל ראיות שצריך היה לקבלן", והשנייה, "אם בית המשפט שלערעור סבור שכדי לאפשר לו מתן פסק דין, או מכל סיבה חשובה אחרת, דרושה הצגת מסמך או חקירת עד".

התרת הגשת ראיות נוספות בשלב ערעור, אינה מעשה שבשגרה, ככלל, רשות כזו ניתנת במשורה.

הפסיקה הבחינה בין שני מקרים בכל הקשור לשיקולים שעל ביהמ"ש שלערעור לשקול בהתירו הבאת ראיות נוספות (רע"א 4710/00 גושן נ' סמינריון גבעת חביבה , פ"ד נה(2), 426):

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ