אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> החלטה בתיק בשא 19271/07

החלטה בתיק בשא 19271/07

תאריך פרסום : 29/11/2009 | גרסת הדפסה
בש"א, א
בית משפט השלום חיפה
19271-07,8858-06
07/02/2008
בפני השופט:
ר. חדיד

- נגד -
התובע:
המאגר הישראלי לביטוחי רכב ("הפול")
עו"ד יעקב רהט ואח'
הנתבע:
שר ניב
עו"ד אלי הכהן ואח'
החלטה

1.         ביום 7.6.04 היה המשיב מעורב בתאונת דרכים. המוסד לביטוח לאומי הכיר בתאונה כתאונת עבודה ובהחלטת הוועדה הרפואית לעררים מיום 1.2.06 נקבע, כי בעקבות התאונה נותרה למשיב נכות צמיתה בשיעור של 28%, כדלקמן:

-           20% בהתאם לסעיף 48 (2)(ב) לתקנות המוסד לביטוח לאומי (קביעת דרגת נכות בעבודה) בגין קרע ברצועה הצולבת הקדמית וחוסר יציבות בברך ימין.

-           10% בהתאם לסעיף 48 (2)(ז)(4) לתקנות הנ"ל בגין נזק במניסקוס הפנימי ושינויים ניווניים בברך ימין.

2.         המשיב הגיש נגד המבקשת תביעה בהתאם לחוק הפלת"ד ובבקשה דנן עותרת המבקשת להתיר לה הבאת ראיות לסתור את קביעת ועדת הערר של המל"ל בהתאם לסעיף 6 ב לחוק הפלת"ד.

3.         לטענת המבקשת בתמצית, במקרה דנן קיימים טעמים משפטיים וטעמים שבעובדה המצדיקים קבלת הבקשה.

 לעניין הטעמים המשפטיים נטען כי  ועדת הערר של המל"ל אימצה באופן גורף את חוות דעתו של ד"ר וייס אשר הגיש לה המשיב ככתבה וכלשונה.  באותה חוות דעת נקבע כי המשיב סובל מאי יציבות בברך ימין, ממצא שלא צוין בממצאי בדיקתה של הוועדה. יתירה מכך, כעולה מחוות דעתו של ד"ר וייס, הוא משמש כפוסק הן בוועדות הרפואיות והן בוועדות הערר הרפואיות של המל"ל והדבר יוצר חשש מוצדק למשוא פנים וכי לצורך מראית עין פני הצדק, ראוי לקבל את הבקשה.

לעניין הפן העובדתי טענה המבקשת, כי ביום 17.6.99 היה המשיב מעורב בתאונת דרכים במהלכה נפגע בברך ימין והתלונן על רגישות. התיעוד הרפואי לעניין אותה תאונה, הן של חדר המיון אליו פנה המשיב לאחר התאונה, הן של דו"ח מד"א והן של כרטיסו הרפואי בקופת החולים בה טופל, לא עמד בפני ועדת המל"ל.

4.         המשיב מבקש לדחות את הבקשה על הסף והוא מפנה להלכה הפסוקה לפיה, רק במקרים חריגים ונדירים יש להתיר הבאת ראיות לסתור בהתאם לסעיף 6 ב' לחוק הפלת"ד. לגוף העניין נטען, כי לא נפל כל פגם בעבודת הוועדה אשר בדקה את המשיב ורק לאחר מכן אימצה את חוות דעתו של ד"ר וייס מטעמו, אף כי לא במלואה, שכן ועדת העררים של המל"ל לא התחשבה בעמדתו באשר להחמרה הצפויה במצבו של המשיב. לעניין היותו של ד"ר וייס פוסק בוועדות הרפואיות ובוועדת הערר של המל"ל, טען המשיב כי אין כל פגם בדבר, שכן, באם הטענה תתקבל, ישלול הדבר מכל אותם רופאים היושבים כפוסקים בוועדות המל"ל את האפשרות לתת חוות דעת, והרי מרבית הרופאים הנותנים חוות דעת מכהנים באותן ועדות.

            באשר לתיעוד הרפואי לעניין התאונה הקודמת בה היה המשיב  מעורב ביום 7.6.99, המשיב מפנה לפרוטוקול ועדת הערר ממנו עולה כי היה בפני הוועדה כרטיסו הרפואי של המשיב, כי עסקינן באירוע שהתרחש כחמש שנים לפני התאונה נשוא התביעה ומדובר היה בפגיעה קלה אשר בעקבותיה פוצה המשיב בסכום של 7,500 ש"ח.

5.         לאחר שעיינתי ושקלתי מכלול טענות הצדדים בבקשה, ניתנת להלן החלטתי.

6.         בסעיף 6 ב' לחוק הפלת"ד נקבע: " נקבעה על-פי כל דין דרגת נכות לנפגע בשל הפגיעה שנגרמה לו באותה תאונת דרכים, לפני שמיעת הראיות בתביעה לפי חוק זה, תחייב קביעה זאת גם לצורך התביעה על-פי חוק זה. ואולם, בית המשפט יהיה רשאי להתיר לבעל דין בתביעה על-פי חוק זה, להביא ראיות לסתור את הקביעה האמורה, אם שוכנע שמן הצדק להתיר זאת מטעמים מיוחדים שיירשמו".

כפי שנפסק לא אחת, אך במקרים חריגים ובנסיבות יוצאות דופן, יעתר בית המשפט לבקשה להבאת ראיות לסתור בהתאם לסעיף 6 ב' לחוק הפלת"ד. לעניין זה נפסק ב- ע"א 5779/90 הפניקס ואח' נ' טיארה פ"ד מה (4) 77 כדלקמן:

" על-פי נוסח הסיפא לסעיף 6 ב' לחוק, יש להתיר להביא ראיות לסתור רק אם ראוי הדבר למען עשיית צדק ומטעמים מיוחדים שיירשמו. נוסח זה מצביע על כך, שהתרת הבאת ראיות לסתור מיועדת למקרים מיוחדים וחריגים בלבד. כדוגמא למקרים כאלה יכול לשמש מקרה, בו חל שינוי משמעותי במצבו של הנפגע מאז נקבעה נכותו על-ידי הוועדה הרפואית של המוסד ועד לדיון בבית משפט. מקרה אחר הוא, כשלפני הוועדה הרפואית לא היו עובדות רלוונטיות חשובות, הנוגעות למצבו הרפואי של הנפגע קודם התאונה, ואשר לו היו לפניה, בוודאי היו מביאות לתוצאה שונה. אין זו, כמובן, רשימה ממצה של המקרים בהם יתיר בית המשפט להביא ראיות לסתור, אלא בגדר הקדמה בלבד. אך מה שחשוב להדגיש הוא, שרק במקרים חריגים ובנסיבות יוצאות דופן יותר הדבר" (שם, עמ' 82 סעיף 4 לפסק הדין).

לעניין הלכה דומה ר' ר"ע 634/85 עודי נ' רותם חברה לביטוח בע"מ ואח', פ"ד לט (4) 5, ר"ע 641/85 ציון חברה לביטוח בע"מ נ' סיסו, פ"ד מ (3) 138, ר"ע 721/85 סלע חברה לביטוח בע"מ נ' פתייה פ"ד לט (4) 839.

7.         בפרוטוקול ועדת הערר נשוא הבקשה, תחת הכותרת "ממצא רפואי" תועדה בדיקת המשיב בוועדת הערר ומהרישום עולה כי הבדיקה נעשתה באופן מקיף ביותר תוך ציון  הממצאים אשר התגלו במסגרתה. רק לאחר אותה בדיקה וממצאיה, אימצה ועדת הערר של המל"ל את חוות דעתו של ד"ר וייס (אף כי מבלי להתייחס לאמור בחוות הדעת לעניין החמרת מצבו של המשיב בעתיד).

8.         העובדה כי ד"ר וייס מכהן כחבר פוסק בוועדות הרפואיות ובוועדת הערר של המוסד לביטוח לאומי ובה בעת הוא נתן חוות דעת רפואית למשיב, אינה טעם מוצדק לקבלת הבקשה, ואשר, כאמור, רק במקרים חריגים יש מקום לקבלה. ויודגש, ד"ר וייס לא ישב כחבר ועדת הערר מטעם המל"ל אשר קבעה את נכותו של המשיב ואף המוסד לביטוח לאומי לא מצא טעם לפגם בדבר.

            קבלת טיעוני המבקשת לעניין זה עלולה לפגוע בכל אותם רופאים המכהנים בוועדות הרפואיות ובוועדת הערר של המל"ל ועלול למנוע מהם מתן חוות דעת לנפגעים הפונים למל"ל ואולי בכך לפגוע בחופש העיסוק שלהם, זכות אשר הוכרה כזכות יסוד על-פי החוק.

9.         באשר לתיעוד הרפואי אשר עמד בפני ועדת הערר של המל"ל, דומה כי המבקשת אינה מדייקת בטיעוניה, שכן, על אף כי עניינה של הבקשה היא הבאת ראיות לסתור קביעת ועדת הערר של המל"ל מיום 1.2.06, המבקשת מפנה בטיעוניה לעניין זה לפרוטוקול אחר, הוא פרוטוקול הוועדה הרפואית מיום 5.12.04.

            דא עקא, בשני הפרוטוקולים כאמור לעיל נרשם כי בפני הוועדות היה תיקו הרפואי של המשיב (סעיף 12 לפרוטוקול ועדת הערר מיום 1.2.06 וסעיף 18 לדו"ח הוועדה הרפואית מיום 5.12.04). אדרבא, בדו"ח הוועדה הרפואית, אליה מפנה המבקשת את טיעוניה,  צויין בלשון רבים " כרטיסים רפואיים קופת חולים" וזאת ללמדך כי בפניה מכלול התיעוד הרפואי של המשיב. בנסיבות העניין, אין לקבל את טענת המבקשת לעניין זה.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ