אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> החלטה בתיק בשא 19004/05

החלטה בתיק בשא 19004/05

תאריך פרסום : 24/08/2006 | גרסת הדפסה
בש"א, א
בית המשפט המחוזי בתל אביב
19004-05,2205-04
17/11/2005
בפני השופט:
אלטוביה מגן

- נגד -
התובע:
בנק לאומי לישראל בע"מ
עו"ד פנינה מור-גלוזמן
עו"ד גלי עטרון
הנתבע:
אסטוריה אינווסטמנטס לימיטד
עו"ד יהודה גולדברג

עניינה של החלטה זו בבקשה למחיקת תשובתה של המשיבה על צרופותיה, לתגובת המבקש לבקשה לאישור תביעה כייצוגית. לחלופין נתבקש בית משפט זה למחוק חלקים מתשובת המשיבה, מתצהירה החדש שהוגש יחד עם התשובה, וכן מחוות הדעת הנוספת, אשר הוגשה אף היא יחד עם התשובה.

ואלו העובדות בקצרה:

ביום 2.9.04 הגישה המשיבה כנגד המבקש, בקשה לאישור תובענה כייצוגית, כאשר זו נסמכת על הוראות פרק ג1 לחוק הבנקאות (שרות ללקוח) התשמ"א-1981. בקשה זו לוותה בתצהיר ואף בחוו"ד החתומה בידי שני מומחים התומכת בטענותיה (להלן: הבקשה המקורית). ביום 16.1.05 הגיש המבקש תגובתו לאותה בקשה. בעקבות תגובת המבקש הוגשה תשובת המשיבה לתגובתו. את תשובתו זו גיבתה המשיבה בתצהיר חדש ואף בתשובה מטעם המומחים. בגין תשובה זו הוגשה בקשה זו, למחיקתה.

טענות הצדדים  

  טוען המבקש כי חרגה המשיבה מהסד הקבוע בדין לגבי כתב תשובה בכך שהעלתה טענות חדשות, אשר לא הועלו מלכתחילה בכתב הבקשה לאישור התובענה כייצוגית. כן נטען כי בכך המשיבה שיפרה את טענותיה - חמור מכך, ביקשה המשיבה לשנות קווי טיעוניה, להוסיף עילות חדשות ולגבותן, כביכול, בתצהיר ובחוות דעת מומחים חדשה, תוך העלאת מסכת עובדתית חדשה. לטיעונים המשפטיים ולעובדות החדשות אין זכר בבקשה המקורית.

מאידך טוענת המשיבה כי כתב תשובתה מהווה תשובה לטיעונים אשר העלה המבקש בתגובתו, וזאת על פי דין. זאת ועוד, אף אם כטענת המבקש היה בתשובת המשיב משום העלאת טענות חדשות, אשר יש בהן שינוי מן הבקשה המקורית, אין להמית טענותיה בבחינת "מיטת סדום", כלשון ב"כ המשיב, ולמנוע על דרך הפרוצדורה מהעלאת טענות אשר שנויות הן במחלוקת.

דיון

תקנה 241 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 (להלן: התקנות), מסדירה את סוגיית הבקשה בכתב. נוסח תקנה 241 (א) קובע כי משהוגשה בקשה בכתב, על המבקש לשטוח בה מלוא טענותיו. עוד עולה כי על המבקש לתמוך טענותיו אלו באסמכתאות. ככל שהבקשה כוללת טענות עובדתיות, הרי שיש לאמת אלו בתצהיר.

רשות המבקש להגיב על תגובת המשיב, הקבועה בתקנה 241 (ג1) לתקנות, כפי בענייננו, עניינה במתן מענה לטענות בלתי צפויות אשר העלה המשיב בכתב תשובתו, ואשר לא ניתן ולא צריך היה המבקש לצפותן מראש כחלק מהמסכת העובדתית והמשפטית כפי שעולה בבקשה. מכאן כי המדובר הוא בתגובה המתחייבת מן התשובה, זאת ותו לא. אין כתב התשובה מהווה במה להעלאת טיעונים מהותיים חדשים אשר לא הועלו בכתב הטענות המקורי . כתב התשובה אינו יכול להרחיב את חזית ההתדיינות שהציב המבקש בבקשתו המקורית והוא בבחינת תגובה בלבד לחזית שהציב המשיב בתגובתו.

אחת ממטרותיה העיקריות של תקנה 241 לתקנות היא "הסדרת "דיאלוג" הוגן ומאוזן בין המתדיינים, תוך מניעת העלאת טענות "מפתיעות" על ידי צד אחד, ללא שתינתן אפשרות תגובה ראויה לצד האחר" (ראה: בש"א 6692/03 בת.א. 1369/03 משכן - בנק הפועלים למשכנתאות בע"מ נ' משה יוסף ואיריס, תק-מח (4) 2003, 3257 וראה אף: ת.א. (י"ם) 1122/97 (בש"א 3543/99) דיור וקיט בע"מ נ' הסוכנות היהודית לארץ ישראל, דינים מחוזי, לב (6) 327; ת"א 2524/01 (בש"א 22843/01) קראוס נ' תאגיד איסוף מיכלי אשפה, תק-מח 2003 (1) 251; ת.א. (ת"א) 2588/98 רייס נ' כרטיסי אשראי לישראל בע"מ, תק-על 98 (2) 1803; י. זוסמן, סדרי הדין האזרחי (מהדורה שביעית, התשנ"ה-1995) ע"מ 282).

לאחר שלמדתי את טענות הצדדים הגעתי לכלל דעה כי יש לקבל את הבקשה.

המשיבה הוסיפה בתגובתה הן טענות עובדתיות, הן משפטיות והן עילות חדשות על בקשתה המקורית. זאת אין להתיר במסגרת כתב תשובה.

כך על פי המסכת העובדתית אשר הובאה בבקשתה המקורית של המשיבה, הבדיקה היחידה אשר עשתה המשיבה לגבי אופן הצמדת המדד בהלוואה, הייתה עיונו של מנהל המשיבה בתנאי ההלוואה עובר לחתימתו, על מנת לוודא כי היא צמודה במלואה (ראה סעיפים 7 לבקשה ו - 7 לתצהיר התומך בה). והנה בתשובתה של המשיבה, מובאת גרסה עובדתית חדשה, לפיה נעשו בדיקות ובירורים נוספים בגין ההלוואה וכי אף נמסרו, כאלה ואחרים, מצגים שונים על ידי הבנק, אשר לא הוזכרו בבקשה המקורית. בכגון דא טענה המשיבה כי לא יכלה היא להניח מראש כי הבנק יתן פרשנות כה מרחיקת לכת בכל הקשור בתנאי ההצמדה. ואולם לא מצאתי מה בין פרשנותו של המבקש לבין אי הפירוט העובדתי בבקשה המקורית, כמו גם בכתב התביעה בנוגע למסכת העובדתית עובר ללקיחת ההלוואה, במובדל ממצגת עובדות נוספת ואחרת העולה מתוך כתב התגובה. יש לזכור כי הבקשה להכרה בתובענה כתובענה ייצוגית נסמכת רובה ככולה על העובדות והעילות המפורטות בכתב התביעה. לא יתכן להרחיב את חזית התביעה באמצעות כתב התגובה. בפרט כאשר אין המדובר אלא בעובדות שהן בבסיס התביעה האישית. אילו צריכות היו להיות מפורטות בכתב התביעה המקורי וכאמור כתב התגובה אינו הבמה להעלותן לראשונה לא כל שכן כשמדובר בעובדות שהן בידיעת התובעת- המשיבה והמורשים מטעמה. יכול אני להניח כי עובדות הקשורות בקבוצה אשר בשמה מוגשת בקשת הייצוג או באשר להתנהלות נתבע מול לקוחותיו, יכולים שלא יהיו ידועים על בוריים לתובע המבקש להיות תובע ייצוגי אולם עובדות הקשורות בו גופו ובהתנהלותו שלו מול הנתבעת, הרי חזקה שהוא יודע אותם או בחזקת מי שצריך לדעת אותם. על כן אין מקום לעלות עובדות מסוג זה רק במועד הגשת התגובה לתגובה כמבקרה דנן.

טענה עובדתית חדשה נוספת שמעלה אך עתה המשיבה הינה כי ככלל, אין המבקש נוהג לשייר בידי לקוחותיו עותקים ממסכמים עליהם חתמו. בהקשר זה  מגוללת המשיבה מסכת עובדתית חדשה בכל הנוגע לחתימה מטעמה היא על מסמכי ההלוואה (סעיפים 14 (ה), 15 (ג), 17 (א)-(ב)). אין בכך תשובה לתגובה ואין נימוק ראוי מדוע עולות  עובדות אילו, שאינן חדשות למשיבה, רק במועד זה.

אף טענות משפטיות חדשות ובהן עילות תביעה חדשות מופיעות בכתב התשובה מטעם המשיבה.

כך בסעיף 7 לתשובה ולתצהיר החדש התומך בה, נטען כי הסכם התנאים הכללים בגין ההלוואה נכתב בכתב צפוף בניגוד לחוק,  כל זאת מבלי שעניין זה יאוזכר בבקשה המקורית כלל.

זאת ועוד, המשיבה מרחיבה חזית בטענתה בתשובתה, כי לא די בחובת גילוי של הבנק, מה שנטען בבקשה המקורית,  אלא שעל הבנק לנקוט "פעולות נוספות" וחובת נקיטה בכל האמצעים הסבירים על מנת לוודא כי הלקוח הפנים והבין את התניה. כאן אף מצאה המשיבה להסתמך על דיני הגנת הצרכן (סעיף 10 (ו) לתשובה)  ודיני הביטוח (סעיף 10 (ז). המשיבה מרחיבה את חזית התובענה כאשר בבקשה המקורית היא טוענת להפרת חובת הגילוי הנאות המוטלת על המבקש ובתשובתה טוענת היא גם לאי נקיטה בפעולות נוספות ואמצעים סבירים על מנת להבטיח או לוודא שהלקוח הבין והפנים את ההתניה שבהלוואה מושא התובענה.

המשיבה רואה לנכון ואף מבקשת מעם בית המשפט, להוסיף מפורשות עילה חדשה לבקשה המקורית, וזאת כאמור בכתב תשובתה, לפיה המבקש שותף, יחד כל שאר הבנקים בישראל, בהגבל עסקי אסור, בגינו קמה לה זכות לתביעה ייצוגית, וזאת על פי פרק ו/1 לחוק ההגבלים העסקיים, התשמ"ח-1988. כל זאת, כאמור, כאשר הבקשה המקורית להכרת התובענה כייצוגית נסמכה על עילה על פי חוק הבנקאות בלבד. מה גם, אעיר, כי בחלק מטענות שמעלה המשיבה בתגובתה מצאתי אי אחידות, למיטב הבנתי בשלב זה של הדיון, עם דברים שנאמרו בבקשה המקורית.

יכולתי להמשיך ולמנות עוד כהנה וכהנה הוספות והרחבות חזית, ואולם די באלו על מנת להראות כי תשובת המשיבה מונה ערב רב של טענות עובדתיות, משפטיות ועילות חדשות, אשר אינן מצויות בבקשה המקורית ולא בכתב התביעה.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ