אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> החלטה בתיק בשא 18840/05

החלטה בתיק בשא 18840/05

תאריך פרסום : 20/10/2009 | גרסת הדפסה
בש"א
בית משפט השלום חיפה
18840-05
04/03/2007
בפני השופט:
הרשמת ש. פומרנץ

- נגד -
התובע:
פייסל סמי
עו"ד אל טואפשי ויסאם
הנתבע:
בנק המזרחי המאוחד בע"מ
עו"ד גב' פרלמוטר
החלטה

זוהי בקשה לביטול פס"ד שניתן נגד המבקש ביום 14.9.05 בהעדר בקשת רשות להגן מטעמו.

בתיק ביהמ"ש מצוי אישור מסירה לנתבע מיום 24.6.05 ברח' העוגן 22 חיפה. על אישור המסירה חתום מר פייסל פייסל, אביו של הנתבע, אשר קבל את מסמכי התביעה לידיו.

המבקש טוען בתצהירו כי עזב את כתובתו הקודמת ברח' העוגן 22 חיפה, וכי ביום 4.1.05 עדכן את משרד הפנים בדבר כתובתו החדשה ברח' גוש עציון 10, חיפה.

הכתובת שמסר המבקש לבנק עם פתיחת החשבון נשוא התביעה, היתה:רח' העוגן 22 חיפה. (צילום תעודת הזהות שלו מצורף לכתב - התביעה). על המבקש היה לעדכן את הבנק בדבר כתובתו החדשה, וכל עוד לא עידכן אותו, נחשבת הכתובת אותה מסר לבנק, ככתובת מגוריו לצורך משלוח הודעות מטעם הבנק.

אשר לטענת המבקש כי כתובת משרדו לא השתנתה בשלוש השנים האחרונות, ייאמר שיש להמציא את כתב - התביעה למענו הפרטי של הנתבע.

עסקינן בתביעת בנק שהוגשה בסדר דין מקוצר נגד הנתבע לתשלום יתרת - הלוואה בלתי מסולקת. קודם להגשת התביעה, משלא עמד הנתבע בהתחייבויותיו, נקט נגדו הבנק - התובע במסגרת ת. הוצל"פ בהליך למימוש ריכבו אשר שועבד לבנק כמשכון להבטחת התחייבויותיו.

הרכב נמכר במסגרת הליכי הכינוס אך בכספי תמורת הרכב שהועברו לבנק לאחר מימוש המשכון ובניכוי הוצאות שונות, לא היה די לכיסוי חובותיו של הנתבע, ומכאן התביעה.

הנתבע אינו כופר בחוב נשוא כתב - התביעה, אך טוען שהוא נובע מרשלנותו של הבנק. לדבריו עוקל ריכבו ע"י אגף המכס ביום 24.2.04 עקב חוב למכס שהוטל עליו שלא כדין. לטענתו שילם את כל המסים החלים על ריכבו, אך עמיל המכס שקיבל ממנו את כספי המסים, לא העביר אותם לאגף המכס.

הוגשה נגדו תלונה למשטרת ישראל, ולדברי המבקש - הורשע האיש.

המבקש טוען בתצהירו כי פנה פעמים רבות למנהל סניף המשיב ולפקידה נוספת כדי שידאגו להעברת הרכב לרשות הבנק מאחר והרכב שועבד להבטחת הלוואותו לבנק, ולטענתו נאמר לו כי הענין יסודר, אך לשוא.

לדבריו רק ביום 18.8.04 הודיע לו ב"כ הבנק כי מונה ככונס נכסים לרכב, וזאת, לטענתו, באיחור של ששה חודשים. המבקש מצהיר כי בחודש פברואר 2004, עמד ערך הרכב על מעל סך 90,000 ש"ח, ובסופו של דבר נמכר בחודש נובמבר 2004 בסך של 63,000 ש"ח בלבד. לדבריו: "בכל התקופה הנ"ל ניהלתי מאבקים עם נציגי התובעת וב"כ התובעת על מנת שיקבלו לידם את הרכב, ולא אצטרך לשלם את הקנסות והפיגורים הגבוהים שמוטלים ע"י הבנק".

המבקש חוזר ומדגיש כי שלח לבנק מכתבים רבים כדי שיטול לידיו את הרכב, אך כאמור נעשה הדבר רק בחודש אוגוסט 2004, ששה חודשים לאחר עיקול הרכב ע"י המכס. לטענתו עקב רשלנות הבנק נמכר הרכב במחיר נמוך, מה שגרם להפסד כספי רב לנתבע. המבקש צרף לתצהירו הודעות פקס ומכתבים ששלח לבנק בענין ריכבו המעוקל ע"י המכס להוכחת טענתו כי פנה לבנק פעמים רבות בעניין זה, ללא הועיל.

המבקש אישר כי אביו הוא שקנה את הרכב במחיר 63,000 ש"ח. (מש/1).

הנני סבורה שאין ממש בטענות המבקש בדבר רשלנות הבנק.

לדברי המבקש עוקל הרכב הממושכן ע"י אגף המכס ביום 24.2.04, וכי כבר למחרת היה בבנק והודיע לו שיש למנות כונס נכסים אשר יקח את הרכב, כי "מחיר הרכב שווה לכל החוב שלי באותו יום". במהלך חקירתו הנגדית של המבקש הציגה באת - כוח הבנק מכתב ממנהל סניף הדר של המשיב אל אגף המכס והמע"מ מיום 1.3.04 (דהיינו 4 ימים לאחר ביקורו של המבקש בסניף הבנק), ובו דורש מנהל הסניף מאגף המכס והמע"מ להעביר לידי הבנק את הרכב אשר משועבד להבטחת חובותיו של המבקש כלפי הבנק. (מש/4). מכאן שהבנק פעל במהירות המירבית ולא התרשל כלל. ב"כ הבנק התמנה ביום 2.8.04 ככונס הנכסים של הרכב, והרכב נמכר לאביו של הנתבע בהסכמתו של הנתבע.

צודקת ב"כ הבנק כי ממוצג מש/1 (מכתבו של המבקש לכונס הנכסים של הרכב) עולה שסכום המכירה של הרכב לאביו -  63,000 ש"ח, היה ידוע למבקש ומקובל עליו. מחוות - דעת השמאי (מוצג מש/5) עולה כי המחיר בו נמכר הרכב היה מחיר טוב בהתחשב בגילו (3 שנים), בכך שרוכש הרכב היה "יד חמישית", ובמספר הקילומטראז' שעשה הרכב. המבקש לא צירף חוות - דעת שמאי להוכחת שווי הרכב ביום בו עוקל, ועל כן טענתו כי מחיר הרכב במועד העיקול יכול היה לכסות את מלוא חובו לבנק - אין לה על מה שתסמוך.

מקובלת עלי עמדת ב"כ הבנק כי לא יכול היה לממש את הרכב לפני שבא - כוחו נתמנה לכונס נכסים עליו, לאחר ששוחרר מן המכס.

אין בטענת המבקש כדי להעמיד לו הגנה, ואני דוחה את בקשתו למתן רשות להתגונן.

התובע זכאי ליטול פס"ד עפ"י העתירה שבכתב - התביעה.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ