אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> החלטה בתיק בשא 18817/06

החלטה בתיק בשא 18817/06

תאריך פרסום : 25/10/2009 | גרסת הדפסה
בש"א, א
בית משפט השלום חיפה
18817-06,14040-06
18/02/2007
בפני השופט:
אבישי קאופמן-רשם

- נגד -
התובע:
ברזאני פרנסיסקה
עו"ד רועי רווה
הנתבע:
בנק מרכנתיל דיסקונט בע"מ
עו"ד יהודה פלפלי
החלטה

1.         בתיק זה הוגשה תביעה בסדר מקוצר בידי בנק מרכנתיל דיסקונט (להלן: "הבנק") כנגד חברה בע"מ ושניים מערביה לסכום של כ - 635 אלף ש"ח. החברה ואחד הערבים לא התגוננו וניתן כנגדם פסק דין בהעדר הגנה. הנתבעת מס' 3 הגישה בקשת רשות להתגונן, היא הבקשה שבפניי כעת.

            המבקשת העלתה מספר טענות כנגד התביעה, וביניהן שתי טענות עיקריות. האחת, כי הוטעתה בידי הבנק לחתום על כתבי הערבות תוך שנאמר לה כי מדובר אך ורק במסמכי פתיחת חשבון. הטענה המרכזית השנייה כי הבנק הפטיר שני ערבים נוספים לחשבון, ולפיכך לכל היותר מוגבלת חבותה לזו של ערבים אלה.

2.         הבעייתיות שבטענה מסוג טענתה של המבקשת כי לא ידעה על מה היא חותמת, ידועה. יש ממש בטענות ב"כ המשיבה כי בדרך כלל לא ישמע אדם בטענות כי לא הבין על מה חתם מקום שלא טרח כלל לברר זאת. ההלכה פסוקה היא כי הנטל להוכחת טענת "לא נעשה דבר", שהיא למעשה טענת המבקשת כאן,  כבד מן הנטל הנדרש להוכחת טענות אחרות במשפטים אזרחיים. הדין הוא, שאדם החותם על מסמך בלא לדעת תוכנו, לא יישמע בטענה שלא קרא את המסמך ולא ידע על מה חתם ובמה התחייב. החזקה היא שחתם לאות הסכמתו, יהא תוכן המסמך אשר יהא.

ראו לעניין זה, בין השאר:  ע"א 1548/96 בנק איגוד לישראל בע"מ נ' לופו.

מנגד, יש לזכור כי ההלכות הנ"ל מתייחסות לתוצאה הסופית של הדיון, ולא בהכרח תידחה בקשת רשות להתגונן על בסיס טענה זו. ב"כ המבקשת ביקש להסתמך בעניין זה על פסק הדין בעניין קרן נ' בנק איגוד ואכן נקבע שם סייג כי:

"באותו עניין מדובר היה בפסק דין סופי, בו דחה בית המשפט טענה של מירמה שהועלתה לפניו, ואילו אנו ענייננו בשלב שלפני שלב ההוכחות; והרי הלכה היא כי בשלב זה של מתן רשות להתגונן אין בית משפט נדרש כלל לשאלה כיצד יעלה בידי הנתבע לבסס טענה של מירמה".

3.         המבקשת נתנה הסבר לחתימתה בכך שאינה יודעת קרוא וכתוב בעברית כלל, וכי בעת החתימה הייתה בחזקת עולה חדשה, אשר הגיעה ארצה כשלוש שנים קודם לכן, המבקשת הצהירה כי ביקשה טפסים באנגלית ונענתה כי אין אפשרות כזו. 

כמו כן, החתימה לא נערכה בסניף הבנק בו נוהל החשבון הרלוונטי, אלא בסניף אחר, ויש בכך כדי לחזק את ההנחה כי המבקשת לא קיבלה הסבר מירבי מהפקידה אותה פגשה, פקידה אשר לא הייתה מצויה בפרטים.

המבקשת אישרה בחקירה כי אמרה לפקידה שהיא יודעת על מה באה לחתום. יש בכך בוודאי משום התרשלות של המבקשת, אולם אינני סבור שיש לראות בכך כפטור לפקידת הבנק ליתן למבקשת הסבר ולו מינימלי בדבר מהות המסמכים, וחובה עליה להבהיר למבקשת כי היא חותמת על כתב ערבות.

מנגד, יש להביא בחשבון כי המבקשת אינה ערבה "זרה" לחשבון. מדובר בבעלת החברה, אשר נטלה חלק בפגישה מקדימה בה סוכמו תנאי העמדת אשראי לחברה. הדברים שנאמרו בפגישה לא הובהרו בשלב זה של הדיון, אולם מתברר כי המבקשת הגיעה לבנק יחד עם אחד הבעלים האחרים, שאף הוא חתם על ערבות אישית.

המבקשת היא אשת עסקים ויש לצפות כי תברר מהותם של מסמכים בטרם תחתום עליהם, ואם נתנה אמון מלא במר אסייג אשר הגיע עימה לסניף, הרי בוודאי אשמה היא באשם תורם לא מבוטל, במקביל לאחריות הבנק. לפיכך, אילו הייתה המבקשת נסמכת בבקשתה על טענה זו בלבד, הרי גם לא היה מקום לדחיית בקשתה, הרי דומה כי היה מקום לקבלה רק בכפוף להפקדה.

4.         טענה מרכזית נוספת של המבקשת היא באשר לפטור שניתן לשניים מהערבים הנוספים לחשבון, אשר לא נתבעו כאן. ערבות זו לא נזכרת בגוף התביעה ובסיכומיו טען ב"כ הבנק כי ערבים אלה הופטרו כדין כנגד תשלום.

            סעיף 55(ג) לחוק החוזים (חלק כללי) קובע כי:

הפטיר הנושה אחד החייבים מן החיוב, כולו או מקצתו-בוויתור, במחילה, בפשרה או בדרך אחרת - הופטר גם השני באותה מידה, זולת אם משתמעת מן ההפטר כוונה אחרת.

החזקה שבחוק היא, אפוא, כי המבקשת אינה חבה יותר מהסכום חבו הערבים הנוספים שהופטרו, ופרטים על הסכומים ששולמו על ידם אין בפניי בשלב זה. אכן מדובר בחזקה הניתנת לסתירה, אולם לשם כך יש צורך לפחות להציג את ההסכם עם הערבים האחרים, דבר שלא נעשה במקרה דנן. אמר על כך בית המשפט העליון:

מתי משתמעת מן ההפטר כוונה אחרת? כאשר נעשה ההפטר בהסכם, יש להתחקות אחר קיומה של כוונה אחרת על ידי בחינת משמעות ההסכם בין הצדדים, נסיבות כריתתו ותכליתו. יש לבחון האם הכוונה הייתה לפטור אישי תוך שמירת הזכויות כלפי חייבים אחרים אם לאו (ע"א 33/00 מדינת ישראל נ' יוסף סוריה).

מובן כי משלא הוצג כלל ההסכם, לא ניתן לקבוע בשלב זה האם נובע ממנו גם הפטר כלפי המבקשת.

5.         המבקשת העלתה טענות נוספות כנגד התביעה, אשר חלקן, כגון טענה לאי מיצוי ההליכים כנגד החייבת העיקרית דינו להידחות, וחלקן כגון טענה כי מדובר היה בערבות לחוב קודם אשר גובהו לא נמסר למבקשת, התברר כבלתי נכון בדיון.

            יחד עם זאת, סבורני כי שתי הטענות המרכזיות, ובוודאי כשהן מצטרפות זו לזו, מקנה למבקשת הגנה כנגד התביעה, ולפיכך אני נעתר לבקשה ונותן למבקשת רשות להתגונן כנגד התביעה.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ