אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> החלטה בתיק בשא 1876/05

החלטה בתיק בשא 1876/05

תאריך פרסום : 09/08/2007 | גרסת הדפסה
בש"א
בית המשפט המחוזי ירושלים
1876-05
14/06/2005
בפני השופט:
עוני חבש

- נגד -
התובע:
עזבון המנוחה הדיל מרמש ז"ל
עו"ד גבעון עמוס
הנתבע:
1. הסתדרות מדיצינית הדסה
2. ד"ר אילנה שלזינגר

עו"ד רם נועם
החלטה

1.         המבקשים, התובעים בתיק העיקרי, מבקשים להגיש את עדותו של פרופ' שלמה קונסטנטיני (להלן: קונסטנטיני) מיום 19.4.05 בפני כב' השופט שפירא בת.א. 5248/03 (מחוזי ירושלים), ולחילופין, לזמנו לעדות. וזאת, כעדות הזמה לעדות המשיבה 2 בחקירתה הנגדית, או כראיה נוספת מטעמם.

בקשה נוספת הנה להאריך את המועד להגשת סיכומי המבקשים ב-15 ימים מיום מתן ההחלטה בבקשה זו. התיק העיקרי עניינו תובענה בגין רשלנות רפואית שהמבקשים מייחסים למשיבות, ושכתוצאה ממנה נגרם מות המנוחה. המנוחה טופלה על ידי המשיבה 2, אשר עבדה כרופאה מתמחה אצל המשיבה 1 (להלן גם בית החולים).

2.         פרופ' קונסטנטיני עבד כרופא בכיר בבית החולים בתקופה הרלוונטית לתביעה. לטענת המבקשים, ישנם פרטים רבים בעדותו, אשר יש בהם כדי לסתור את עדות המשיבה 2, ולפיכך הם זכאים להגיש את עדותו כעדות הזמה (הדברים אמורים לעניין מספר ומועדי הביקורים של הצוות הרפואי בבית החולים ובאשר לבדיקת ניקור מותני הקרויה גם LP). לחילופין, יש לאפשר הגשת העדות כראיה נוספת מטעמם, שכן עדות זו לא היתה בידיהם במועד חקירת המשיבה 2 ביום 11.4.05 ואף לא בתום פרשת התביעה.

מוסיפים המבקשים וטוענים, כי ניתן להסתפק בהגשת הפרוטוקול, היות ואין המדובר בעדות שמיעה. פרופ' קונסטנטיני היה רופא בכיר במחלקת בית החולים בזמן קרות האירועים נשוא התביעה, וממונה על המשיבה 2, ו/או שלוח של בית החולים, ולפיכך הודאתו מהווה הודאת בעל דין.

3.         המשיבות מתנגדות לבקשה. חקירת העד נערכה על ידי בא כוח המבקשים ביום 19.4.05, ואילו הבקשה הוגשה אך ביום 25.5.05. אילו היו סבורים המבקשים כי יש בעדות כדי לסייע להם בתיק דנן, היו מגישים את הבקשה מיד לאחר מועד החקירה ולא לאחר חודש, בסמוך לחלוף המועד להגשת סיכומיהם. ומאחר ולא ניתן למבקשים אישור שלא להגיש סיכומיהם במועד שנקבע הרי שיש לדחות את התביעה כולה.

לדידן, דין הבקשה להדחות אף לגופו של עניין. העד הוזמן לעדות מספר פעמים על ידי המבקשים, על מנת לחקרו לגבי הנושאים עליהם נסבה הבקשה דנן, אך הם ויתרו עליו מיוזמתם, ולפיכך אין להתיר להם להעידו כעת. מה גם, שהמחלוקת בתובענה נסבה על השאלה באם נכון היה לבצע למנוחה ניקור מותני אם לאו, והאם ישנו קשר סיבתי בין ביצוע הטיפול לבין מותה, ואילו עדות העד, הנוגעת לשאלת חובת היוועצות עם רופא בכיר לפני ביצוע הטיפול, או כמה פעמים נבדקה המנוחה על ידי רופא בכיר, כלל איננה רלוונטית. יתרה מכך, העדות אינה בגדר ראיה מפריכה והבקשה להגשתה הנה ניסיון למקצה שיפורים. לבסוף טוענות המשיבות כי קבלת הבקשה, כמוה כפתיחת התיק מחדש לאחר שזה מתנהל משנת 2001, והיא תגרום להן עיוות דין. 

4.         במישור העקרוני, עיון בעדותו של פרופ' קונסטנטיני, אשר צורפה לבקשה, מעלה כי יש ודבריו סותרים את דבריה של המשיבה 2, וזאת במספר עניינים: הנוהג הקיים בבית החולים בתקופת קרות האירועים נשוא התביעה, בכל הנוגע לתדירות ומועדי ביקורי הצוות הרפואי את המטופלים (בעמ' 795-796 לעדות פרופ' קונסטנטיני, אומר הלה כי בוצעו ביקורים בנוכחות רופא בכיר אחד לפחות מידי בוקר. לעומת זאת, לפי המשיבה 2, רק פעמיים בשבוע בוצעו ביקורים על ידי רופא בכיר, עמ' 565 ש' 15 ו-20, לעדותה); וכן לעניין היותה של בדיקת דיקור מותני LP חודרנית וחובת קבלת אישור רופא בכיר לביצועה (המשיבה 2 העידה כי בדיקה זו איננה חודרנית, ואין צורך שתעשה על ידי רופא מומחה או בנוכחות מרדים, וכי אינה מודעת לחובת היוועצות עם רופא בכיר באשר לבדיקה כזו, עמ' 545, ש' 3 ואילך לעדותה. ומנגד, בעמ' 800, ש' 5-10 לעדותו אומר פרופ' קונסטנטיני כי LP היא פעולה חודרנית, היתה חובה להתייעץ לגביה עמו, כמי שהיה אז הרופא הבכיר). נראה גם, כי הדברים הללו אף נוגעים למחלוקות בין הצדדים בתיק העיקרי (וראה להלן התייחסות לאמור בכתבי הטענות).

דא עקא, ספק הוא באם מדובר בראיה מפריכה, או בעדות הזמה. לפי הפסיקה, עדות הזמה מטרתה להביא ראיות מפריכות אשר עשויות להוכיח כי עדי בעל הדין שכנגד לא היו דוברי אמת. עדות שכזו, מטבעה, מקומה יהיה לאחר שבעל הדין שכנגד סיים את הבאת הראיות, ומטרתה היא לאפשר לתובע לנסות ולהפריך ראיות אותן הביא הנתבע בדרך זו או אחרת במידת הצורך. עדות כזו הינה חריגה וביהמ"ש רשאי לאשרה בעקבות בקשה בהתאם.

תקנה 158(א)(1) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 קובעת כי:

"התובע רשאי לפתוח בהרצאת פרשתו ויביא ראיותיו, לרבות ראיות שבכתב, אחריו רשאי הנתבע להרצות את פרשתו ויביא ראיותיו הוא; בית המשפט רשאי, לפי שיקול דעתו, להרשות לתובע להביא ראיות מפריכות".

תקנה זו מעניקה, אפוא, בידי בית המשפט שיקול דעת להתיר הבאת ראיות הזמה. בע"א 73/49 ויסרברג נ' חברת מיסדי חדרה בע"מ, פ"ד ד 776, 780 (1950), נקבע מפי כב' השופט זילברג:

"...כלל גדול הוא בדין: המתחיל בראיות אומרים לו: גמור, והוא חייב למצות את ראיותיו עד תומן (to exhaust his evidence), כלומר: להגישן 'חבילה אחת' תוך פרשת העדויות שלו, ואינו רשאי לפלגן ולשייר את מקצתן עד לאחר סיום פרשת יריבו... [וזאת] כאשר בעל הראיות חייב להוכיח את טענתו הוא...".

כלומר, שכאשר נטל ההוכחה מוטל על תובע אין מתירים לו לפלג ולשייר את מקצת ראיותיו עד לסיום הבאת הראיות על ידי הנתבע, אלא במקרים יוצאים מן הכלל, כאשר התובע הופתע מטיעונו או מראיותיו של הצד שכנגד [ראה למשל, ע"א 207/51 אגד נ' ברנדס, פ"ד ו(2) 1089, 1100 (1952)].

5.         במקרה דנן, חוששתני כי תנאים אלה אינם מתקיימים. המבקשים העלו בכתב תביעתם את הטענה לפיה המשיבה 2 לא התייעצה עם רופא מומחה או בכיר בעניין איתור המחלה או הנזק ממנו סבלה המנוחה, לא פעלה בהתאם להוראות הטיפול והמעקב במחלה כשל המנוחה, ולא פעלה כרופאה סבירה, וכי בכך באה לידי ביטוי התרשלות המשיבות (סעיפים ג'2(ח), ג'3(ט) ו-ג'3(יב) לכתב התביעה). בכתב ההגנה הכחישה המשיבה 1 את האמור בסעיפים ג'2, ו-ג'3 הנ"ל, ובאשר לסעיף ג'3 טענה גם כי לא היתה חובה "לבצע התייעצויות עם רופאים בכירים יותר מאלה שביצעו את הטיפול במנוחה" (סעיפים 14 ו-15 לכתב הגנתה). מכאן, כי המבקשים מודעים היו לכך כי מדובר בשאלות שבמחלוקת, וכי נטל ההוכחה באשר לשאלות אלו מוטל על כתפם. יתרה על כך, מעיון בתיק העיקרי עולה כי לא אחת, זימנו המבקשים את פרופ' קונסטנטיני לעדות אך חזרו בהם בסופו של דבר (ראה הודעת בא כוח המבקשים מיום 9.9.03 ובו הוא מודיע על זימונם של עדים שברצונו להעיד. ברשימה זו לא נכלל שמו של פרופ' קונסטנטיני.בנוסף, בהודעתו מיום 3.11.03 ביקש הוא לזמן לעדות בין היתר את פרופ' קונסטנטיני, אלא שלבסוף לא העידו מטעמו).

לאור כל אלו, נראה כי יפים לענייננו הדברים אשר נכתבו על ידי במקום אחר:

"אין ממתינים עד להגשת ראיות הנתבע ורואים מה יש באמתחתו, ואז מגישים את הראיה הנוספת וקוראים לה 'ראיה מפריכה'. לפיכך, אין כאן שום הפרכה. תקנה 158(א) הנ"ל לא נועדה לשפר עמדות לאחר סיום שלב הבאת ראיותיו של התובע" [בש"א (ירושלים) 195/98 מאטמה נ' אלכסנדר תק-מח 98(2), 2022].

ברי, אם כן, כי בקשה זו הנה למעשה בקשה להגשת ראייה נוספת, לאחר סיום פרשת ההוכחות, ואף ככזו דינה להדחות. בהקשר זה, נפסקו מפי כב' השופט זוסמן בהמ' 23/57 פלונטיק נ' מדינה, פ"ד יא(2) 643 (1957), הדברים הבאים:

"אנו ערים לסכנה עליה הצביע בא-כוח המבקשים שאם יתברר בשלב מאוחר כי לא הוכחה אחת השאלות השנויות במחלוקת ובעל-דין יורשה לפתוח מחדש בהבאת ראיות, לא יהא סוף להתדיינות והדיון עלול להתנהל בשיעורין. ואולם, מקום שבעל-דין מתוך שכחה לא הגיש לבית -המשפט ראיה שהיתה ברשותו, מסור הדבר לשיקול דעתו של השופט שדן בעניין אם יתיר את הגשתה בשלב מאוחר זה לשם עשיית צדק, אם לאו" (שם, בעמ' 644).

במקרנו לא מתקיים התנאי של שכחה, והמשפט איננו מצוי בשלביו המוקדמים [ראה 189/66 ששון נ' "קדמה" בע"מ, פ"ד כ(3) 477 (1966)]. אדרבא, התיק הגיע לשלב הגשת הסיכומים, ובשלב זה יתיר בית המשפט הבאת ראיות נוספות רק במקרים נדירים. בע"א 579/90 רוזין נ' בן-נון, פ"ד מו(3) 738 נקבע:

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ