אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> החלטה בתיק בשא 18698/05

החלטה בתיק בשא 18698/05

תאריך פרסום : 10/08/2006 | גרסת הדפסה
בש"א, א
בית המשפט המחוזי בתל אביב
18698-05,2559-02
06/10/2005
בפני השופט:
גלדשטיין דוד

- נגד -
התובע:
מרים אסתר חכמון (קטינה) ואח'
הנתבע:
קרנית - קרן לפיצוי נפגעי תאונות דרכים
החלטה

1.         המבקשת נפגעה בתאונת דרכים מיום 5.6.2002. ביום 23.12.2002 הגישה תביעה לפי חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים התשל"ה-1975 (להלן: "חוק הפיצויים").

            ביום 22.11.2004 מונה דר' וייץ כמומחה מטעם בית המשפט בתחום הנוירולוגי. לאחר מתן חוות דעתו, נשלחו אליו על ידי המשיבה שאלות הבהרה. שאלה מספר 3 התייחסה לקיצור תוחלת חייה של המבקשת. בתשובה לשאלה זו ענה המומחה, כי ככל הנראה יתקיים קיצור בתוחלת חייה של המבקשת בשיעור שנע בין 30% ל-40%.

2.         עתה מבוקש לפסול את שאלת ההבהרה בעניין קיצור תוחלת החיים והתשובה שניתנה לה, משום שלטענת המבקשת, שאלת קיצור תוחלת חיים הינה מתחום הרפואה השיקומית ולא מתפקידו של מומחה בתחום הנוירולוגי. עוד טוענת המבקשת כי מענה על שאלת הבהרה זו, שאינה בתחום סמכותו, מהווה חריגה מגבולות תפקידו ואינה נוגעת לתחום התמחותו, לאור מינוי מומחה בתחום השיקום על ידי בית המשפט. טענה נוספת היא ששאלה זו אינה שאלת הבהרה, שכן אינה באה להבהיר דבר מה סתום בחוות הדעת, אלא ניסיון לדלות אינפורמציה חדשה, שאינה מופיעה בחוות דעתו של המומחה.

            טענה פורמלית שנטענה הינה כי קיים שיהוי במשלוח שאלות ההבהרה ואיחור בהמצאתן.

            המשיבה מתנגדת לבקשה. לטענתה, אין כל בסיס משפטי ועובדתי לפסילת השאלה והתשובה לה. עוד נטען על ידי המשיבה כי שאלת קיצור תוחלת חיים היא חלק בלתי נפרד ממצבה של התובעת, כפי שבא לידי ביטוי בחוות דעתו של המומחה, ויש לשאלה זו השלכה ישירה על הנכות שנקבעה לתובעת על ידי המומחה. טענה נוספת שמעלה המשיבה היא כי אין הוראה מחייבת המתירה רק למומחה בתחום השיקום, לחוות דעתו בשאלת קיצור תוחלת חיים, וכי מומחה בתחום הנוירולוגי כשיר בהחלט לחוות דעתו בסוגיה זו.

3.         אומנם בית המשפט מינה בתיק זה גם מומחית בתחום השיקום, שתחווה  דעתה בין היתר גם בסוגייה, האם יש קיצור בתוחלת חייה של התובעת לאור חומרת פגיעתה. יחד עם זאת, לא מצאתי כל פסול בהצגת שאלת ההבהרה למומחה בתחום הנוירולוגי שיחווה דעתו בהתאם למומחיותו, הגם שבחוות דעתו לא התייחס לסוגיה זו באופן ספציפי. איני מקבל את טענת המבקשת לפיה הצגת שאלה בתחום זה למומחה אינה עולה בקנה אחד עם ההלכה הרווחת בדבר מטרת שאלות ההבהרה המופנות למומחים. סביר שמומחה בתחום השיקום יחווה דעתו בסוגית קיצור תוחלת חיים, אך אין זה מן הנמנע שמומחה בתחום אחר, שעיקר נכותו של התובע הינה בתחום מומחיותו, יחווה אף הוא דעתו בשאלה זו.

            ההלכה בעניין זה הינה מרחיבה ומקלה. בתי המשפט נוקטים בגישה המרחיבה את מסגרת שאלות ההבהרה, כך שאין הכוונה להתייחס במסגרת שאלות אלו רק למה שנכתב בחוות הדעת, אלא שיש מקום ליתן אפשרות להרחבה לשם ייעול וקיצור ההליך המשפט, כך שיתייתר הצורך בזימונו של המומחה הרפואי להיחקר בחקירה נגדית על האמור בחוות דעתו. גם אם שאלות ההבהרה מתאימות להישאל במסגרת חקירה נגדית מעל דוכן העדים, לאור הגישה המקלה יש מקום לאפשר שאלת שאלות אלו במסגרת ההליך המקדמי של שאלות הבהרה למומחה.

            יפים לעניין זה דברי כב' השופט אנגלרד בספרו "פיצויים לנפגעי תאונות דרכים" , מהדורה שנייה, בעמוד 282:

            "המטרה של המחוקק הייתה לקבל תשובה אחידה מאת מומחה ניטראלי. מן הראוי כי מומחה זה יתייחס לכל ההיבטים של הבעיה הרפואית ויגיש את מסקנותיו המקיפות לבית המשפט. לכן, יש לאפשר לבעל דין הצגת שאלות, מעבר לממצאיו של המומחה בחוות דעתו".

4.         דר' וייץ, לאחר שבדק את התובעת, וחווה דעתו בשאלת נכותה הרפואית ומצבה הרפואי, רשאי לחוות דעתו בשאלת קיצור תוחלת חייה של התובעת, שכן מדובר בהתייחסות להיבט נוסף הנובע מנכותה הרפואית, שהינה בתחום מומחיותו, הגם שנושא זה נעדר מחוות הדעת. אומנם, בת.א. (חיפה) 122/02 זבידה רביע נ' כלל חברה לביטוח, שניתן ביום 17.10.2004 על ידי כב' השופטת גילאור, נקבע ששאלת קיצור תוחלת חיים הינה בדרך כלל בתחום מומחיותו של מומחה שיקום ורק במקרים נדירים ממונה מומחה נוסף לשם הכרעה בסוגיה זו. יחד עם זאת, נקבע בהחלטה כי אין מדובר בהוראה מחייבת לפיה סוגיה זו תיקבע רק על ידי מומחה שיקום, אלא מדובר בנוהל הדברים, שלא תמיד מתקיים. יש לאבחן החלטה זו מהבקשה שבפני, שכן שם דובר בבקשה למינוי מומחה רפואי חדש שיעריך את סוגית קיצור תוחלת החיים, בנוסף למומחה שמונה וחיווה דעתו ואילו במקרה שבפני מדובר במומחה שנתן חוות דעת בתיק, וענה על שאלות הבהרה לשם חידוד היבטים רפואיים נוספים בעקבות חוות דעתו זו. עוד אציין כי בניגוד לפס"ד רביע בו דובר על מומחה בתחום הפנימי אל מול מומחה בתחום השיקום, בענייננו מדובר במומחה נוירולוגי, כאשר נכותה של התובעת הינה נוירולוגית גרידא, ואין מניעה כי מומחה בתחום זה יחווה דעתו.

            לו סבר המומחה כי אין באפשרותו להשיב על שאלה זו, או כי היא אינה בתחום מומחיותו, ספק בעיני אם היה משיב עליה. יתרה מזו, עיון בתשובות לשאלות ההבהרה מגלה כי המומחה ענה על שאלה זו הן על סמך ניסיונו האישי והן בהסתמך על הספרות המקצועית בתחום, מה שמחזק בי את המסקנה כי תחום זה הינו בסמכותו ומומחיותו של המומחה בתחום הנוירולוגי.

            ברע"א 5124/93 ציון חברה לביטוח בע"מ נ' איברהים זועבי, התווה כב' השופט שלמה לוין הנחיה לפיה קיימת העדפה למומחה בתחום ספציפי שישיב על שאלות המצויות בתחום מומחיותו.

            יוער בהערת אגב שמומחה שיקומי, בד"כ ברקע המקצועי שלו, מומחיות בתחום נוירולוגי או אורטופדי ואם כך הדבר, לא נגרע מאומה גם אם נוירולוג מחווה דעתו כאשר עיקר הפגיעה הינה נוירולוגית.

5.         לאור העובדה כי בתיק זה מונתה דר' שוכינה כמומחית בתחום השיקום, אין מניעה לקבל גם את חוות דעתה בסוגיה זו, או להפנות אותה סוגיה לחוות דעתה, ולהשאיר לבית המשפט את שיקול הדעת, באם יהיו פערים בתחום זה, להכריע דעתו של מי מקובלת עליו בסוגיה זו.

6.         באשר לטענה בדבר שיהוי במשלוח השאלות ואיחור בהגשתן - אין מקום לקבלה. מדובר במסגרת של הליך מקדמי ולאור המגמה הליברלית בה נוקט בית המשפט העליון בכל הקשור לסוגיית שאלות ההבהרה, אין מקום לקבל את טענת השיהוי והאיחור. מצויים אנו בגדרו של הליך מקדמי, במסגרת תובענה לפי חוק הפיצויים, המונע מתובע להוכיח טענותיו בסוגיות רפואיות אלא באמצעות מומחים שמונו על ידי בית המשפט, ועל כן במסגרת ההליך המקדמי יתיר בית המשפט משלוח שאלות הבהרה, גם אם חלפו למעלה מחמישה חודשים מאז הגשת חוות הדעת לתיק בית המשפט, ואין בכך כדי לפגוע בהליך הדיוני או לעכבו.

7.         למעלה מן האמור אציין, כי אני סבור שניתן היה להימנע מהגשת בקשה זו. דר' וייץ הינו מומחה בתחום נוירולוגית ילדים. חוות דעתו בעניין התובעת היתה מפורטת ומקיפה. העובדה שניתנה תשובה שאינה "מתאימה" ואינה עולה בקנה אחד עם דעת המבקשת, אינה מצדיקה בקשה כגון זו. כב' השופט אליעזר ריבלין בספרו "תאונות דרכים - סדרי דין וחישוב הפיצויים", מהדורה שלישית, גרון הוצאה לאור, עמ' 582, עמד על סוגיה זו בקובעו כי אל לבתי המשפט להתייחס "באהדה" לבקשה המבקשת לפסול קביעה של מומחה רפואי, מקום שיש בקביעה כדי להשפיע על מי שמבקש לפוסלה.

            לאור כל האמור לעיל - דין הבקשה להידחות.

            בנסיבות העניין אין צו להוצאות.

            הצדדים יגישו תחשיבי נזק, התובעת תוך 90 יום מהיום והנתבעת תוך 60 יום מיום קבלת תחשיבי התובעת.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ