אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> החלטה בתיק בשא 18526/04

החלטה בתיק בשא 18526/04

תאריך פרסום : 15/08/2006 | גרסת הדפסה
בש"א, א
בית המשפט המחוזי בתל אביב
18526-04,2429-03
12/12/2005
בפני השופט:
ש. ברוך

- נגד -
התובע:
1. מדינת ישראל - משרד התעשייה והמסחר - מרכז ההשקעות
2. גריאן ג'ורג

עו"ד מיארה
עו"ד הררי
הנתבע:
1. אולאימאג' מדיה בע"מ
2. קומפיומדיה בע"מ
3. גולד עודד
4. וחניש שלמה

עו"ד רייטר
עו"ד בן משה

עניינה של החלטה זו, עתירת הנתבעים בשתי התובענות שהדיון בהן אוחד (ת"א 1503/04 ו- ת.א. 2429/03). 

בשתי התובענות שנוסחו באופן דומה ביותר, שלא לומר זהה, עתרו חברות ושני יחידים (הם המשיבים מס' 3 ו- 4) למתן פסק דין הצהרתי.

בכתבי התביעה, שהם ארוכים ביותר, כמעט ניתן לומר מייגעים, טענו החברות והיחידים לשורה ארוכה של פעולות שבוצעו על ידי המבקשים דכאן, כל זאת תוך פגיעה בזכויות החברות והיחידים. מדובר בחברות שניתן להן בעבר אישור להשקעות שונות במסגרת החוק לעידוד השקעות הון, תשי"ט-1959 (להלן: "החוק"), ובשלב מסויים חזרה בה המדינה מנכונותה זו בנסיבות שעליהן עמדו התובעים בתביעותיהם. לטענת התובעים, כל פעולות המדינה במסגרת ההליכים הקשורים בהשקעותיהם בוצעו שלא כדין, מתוך כוונה לפגוע בהם, המדינה הפרה את חובותיה כרשות מינהלית, וביצעה עוולות נזיקיות כאלה ואחרות, היא חרגה מסמכות בפעולותיה השונות, וכל זאת עשתה תוך שהיא פוגעת בכללי הצדק הטבעי, מבלי לאפשר לתובעים זכות טיעון, בניגוד לכללי המשפט הצדק הטבעי, והמשפט המינהלי, ואף בניגוד לנהליה שלה. משכך, התבקש פסק דין הצהרתי לפיו הפרה המדינה את חובותיה כאמור. 

במענה, הוגשה הבקשה דנא. טענת המדינה בקצירת האומר, שיש לסלק את התובענה על הסף משורה ארוכה של טעמים. ראשית, החברות עצמן הן חברות מחוקות או לפחות חלק מהן, לגבי שתיים מהחברות ננקטו הליכי פירוק. הסעדים הנתבעים הינם סעדים הצהרתיים, בה בשעה שאין כל אינטרס לגיטימי לתובעים לעתירה לסעדים שכאלה. מדובר בתביעות של החברות ולא של היחידים והללו אינם יכולים לתבוע. אם בכלל, אזי הסמכות העניינית לדון בהליכים שכאלה, אינה מסורה לבית משפט זה. 

התובענות נגועות בשיהוי ובחוסר תום לב, וגם בכך יש כדי להצדיק סילוק התובענות על הסף. 

ראוי לציין, כי ביחס לחברות התובעות בת.א. 2429/03, ניתן בין לבין צו לפירוק, תוך שבית משפט של פירוק מתיר את המשך נקיטת ההליכים באמצעות המפרק, על ידי עו"ד שמונה מטעמו, כך שככל שהדבר נוגע להיות החברות חברות מחוקות, כפי שנטען בבקשת הסילוק על הסף, אזי אין לטענות על מה שתסמוכנה יותר והן נדחות. 

המשיבים מתנגדים מטבע הדברים לבקשה. הם סבורים כי מדובר בטענות מסוג של "הרצחת וגם ירשת"? מחד, פעלה המדינה בצורה זדונית תוך הסבת נזקים לחברות השונות והביאה להתמוטטותן ומנגד, היא מעלה טענות כנגד ההליך, טענות שכל כולן מעוגנות במעשיה ובמחדליה שלה.  זאת אין להתיר, כך טוענים המשיבים (התובעים).

המשיבים חזרו על הכלל הידוע לפיו סילוק על הסף הינו בבחינת מוצא  אחרון שינקט אך ורק במקרים בהם אין לתובענה תקומה.

עוד הוסיפו המשיבים וטענו בהתייחס לכך אחת ואחת מן הטענות, והשיבו להם עניינית.

לאחר הגשת הטיעונים הכתובים, התקיים דיון בעל פה במסגרתו השלימו הצדדים את טיעוניהם,  ועתה יש להכריע בבקשה. 

מבין טענות הצדדים, נראות לי יותר טענות הנתבעים ואני סבור שדין התובענות להיות מסולקות על הסף, משורה של טעמים שאמנה אותם להלן.

בראש ובראשונה, אני סבור כי מדובר בתובענות כספיות במסווה. 

המשיבים עצמם מפרטים שורה של עוולות נזיקיות, ולמעשה נוקטים בהליך שאינו מוכר במקומותינו, שעה שמוגשת תביעה נזיקית, אך תביעה נזיקית דו שלבית ובשלב הראשון מתבקשת הכרעה במסגרת ההליך הנוכחי, בשאלת האחריות, כשרק לאחר מכן תוגש, בהתאם לתוצאות ההליך הנוכחי, תובענה נוספת. 

אני בהחלט מסכים עם עו"ד מיארה, שההליך כפי שננקט אינו תקין. אין כל טענה בפי התובעים, שהנזקים אינם ידועים, או שאינם ניתנים לכימות, ומשכך, כטענת בסיס, היה מקום להגיש תביעה מלאה לסעדים כספיים, ולא לעתור לסעדים הצהרתיים, כפי שנעשה בפועל. 

אם לא די בכך,הרי שבכל הנוגע לתביעותיהם של האדונים גולד ווחניש, אזי, הללו אינם יכולים לתבוע דבר וחצי דבר.

גם אם היה מוכח שמדובר בבעלי מניות בחברות (ולכאורה לפחות, אם אכן הדבר נכון, מדובר בשליטה בחברות באמצעות חברות אחרות, התובעים הללו לא הצביעו על מעמדם בחברות השונות), אזי אין עומדת להם זכות התביעה מקום שמדובר בתובענה המיועדת להיטיב את נזקי החברה , כפי שנגרמו על ידי מזיק כזה או אחר - במקרה הנוכחי הנתבעים דכאן.

ראה לענין זה ע"א 2967/95 מגן וקשת בע"מ נ' טמפו תעשיות בע"מ, פ"ד נא(2)312, 327.

אמנם עו"ד מיארה התייחסה בהרחבה בטיעוניה הכתובים לשאלת היות התובענה תובענה נגזרת, כאפשרות לטיעון נגד מטעם התובעים, אך טענה זו אינה נטענת וממילא אין להתייחס אליה.

מעבר לכך, החוק התווה בסעיף 25 מנגנון להשגות על החלטות בעניינים שונים ובכלל זה החלטה שניתנה לפי סעיף 75 שלו, החברות נקטו בהליך המתחייב מכח סעיף 25 אך לא השלימו אותו ולא נקטו בהליכים של עתירה לבג"צ, שהיו הליכים מתחייבים בנסיבות הענין (יש לאבחן בין הליך לפי סעיף 25 לחוק לבין הליך לפי סעיף 25א' לחוק, שמולידים כל אחד זכות ערעור אחרת, אך מבחינתנו אין לדבר משמעות, באשר התובעים לא נקטו באיזה מההליכים המתבקשים, לאחר שפנייתם לוועדת השרים נדחתה).  

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ