אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> החלטה בתיק בשא 184532/06

החלטה בתיק בשא 184532/06

תאריך פרסום : 03/01/2008 | גרסת הדפסה
בש"א
בית משפט השלום תל אביב-יפו
184532-06
14/05/2007
בפני השופט:
תמיר מיכאל

- נגד -
התובע:
טוביס מרק
עו"ד הוס
הנתבע:
1. מוסדות נירים ירושלים בע"מ
2. שאביץ אירנה

עו"ד חנית אתאס

החלטה זו ניתנת בעקבות דיון שהתקיים במעמד בא כוח המבקש, המבקש בעצמו ובא כוח המשיבה 1, במסגרת התנגדות לביצוע שטר שהגיש המבקש נגד המשיבות בגין שיק מספר 01500 על-סך 9,000 ש"ח מיום 30/9/06.

המבקש הגיש תצהיר בתמיכה לכתב ההתנגדות בו טען כי המשיבה 2 קיבלה ממנו את השיק  כטובה, וללא תמורה, על מנת שתוכל לעשות בו ניכיון בבנק ולהמציא למבקש כסף מזומן במלוא סכום השיק מספר ימים לפני מועד פירעונו. לטענת המבקש, שתי פעולות קודמות דומות שביצע עם המשיבה 2 לגבי שני שיקים אחרים הושלמו בהצלחה. בהמשך נטען כי משהגיע המועד בו היה על המשיבה 2 להמציא את סכומו של השיק במזומן ולא עשתה כן, פנה המבקש לבנק והודיע על ביטול השיק. הודגש כי השיק נמסר למשיבה 2 לשם ביצוע ניכיון בבנק ולא בתאגיד דוגמת המשיבה 1, ובכפוף לקבלת סכום השיק בטרם הגיע מועד פירעונו.

במהלך הדיון נחקר המבקש על תצהירו והודה, בין היתר, כי מסר את השיק למשיבה 2 כשהוא פתוח. כמו-כן העיד שנתן הוראה לביטול השיק כשבועיים עד שבוע לפני מועד פירעונו. בתשובה לשאלת ב"כ המשיבה 1, הודה המבקש שהיה מבטל את השיק גם אילו היתה המשיבה 2 מבצעת עסקת ניכיון עם הבנק. לאחר מכן העיד המבקש כי הוא חושב שהמשיבה 1 לא נתנה תמורה עבור השיק בהיותה תמת לב. בסופו של הדיון סיכמו הצדדים את טענותיהם בעל-פה.

דיון

המבקש הודה כי מסר את השיק למשיבה 2 כשיק טובה, כשהוא פתוח וללא כל הגבלת סחירות. המבקש אף לא הכחיש בחקירתו כי המשיבה 2 השתמשה בשיק נשוא ההתנגדות ובשיקים הקודמים שנמסרו לה לצורך הגדלת האשראי שלה בבנק. לפיכך, אין לקבל במקרה דנן טענת כשלון תמורה או היעדר תמורה כפי שנטענה על ידי ב"כ המבקש. עצם העברת שיק הטובה לידי מקבל השטר על מנת שמקבל השטר יהנה מאשראי אצל בנק או אצל צד ג' אחר, הינו בגדר "תמורה", אשר שוללת קבלת טענת כשלון תמורה או היעדר תמורה בגין השטר. 

טענתו הנוספת של המבקש לפיה השיק ניתן למשיבה 2 על תנאי, ותנאי זה לא התקיים, גם היא חסרת כל בסיס. המבקש טען בתצהירו כי התנאים במסירת השיק היו ביצוע הניכיון בבנק ולא בחברה דוגמת המשיבה 1 וקבלת סכום השיק בטרם הגיע מועד פירעונו. דא עקא, המבקש הודה בחקירתו שהיה מבטל את השיק גם אילו המשיבה 2 היתה מבצעת ניכיון בבנק, ולכן אין למעשה כל משמעות לתנאי זה. בנוסף, המבקש העיד שביטל את השיק כשבועיים עד שבוע לפני מועד פירעונו, עוד בטרם ידע בוודאות אם יקבל את סכום השיק במזומן כמוסכם, ולפני שהצליח ליצור קשר עם המשיבה 2 ולברר עימה האם בכוונתה להעביר אליו את הכסף. מכאן שלגרסתו של המבקש עצמו, השיקים בוטלו עוד בטרם הופרו התנאים הנטענים במסירתם. 

זאת ועוד, כפי שנפסק על-ידי בית משפט זה בעבר, על מוסר שיק טובה ביודעין לדעת כי הוא נוטל לידיו סיכון שמא מקבל השיק הסחיר יעבירו לצד ג', ובמצב זה, טענות מוסר השיק בדבר אי קיום תנאי עסקת היסוד לא יועילו ככל שמדובר בצד ג' (ראה בש"א (ת"א) 170355/03 שטרית רותם נ' א. חורי מימון והשקעות בע"מ בעמוד 4, פסקה 3).

יובהר כי הואיל ומדובר במסירת שיק טובה, אזי על-פי סעיף 27 לפקודת השטרות, המשיבה 1 אינה נדרשת להוכיח שהינה אוחזת כשורה, אלא אך ורק שנתנה תמורה בעד השיק. עמד על פרשנותו של סעיף זה כב' השופט ממן בע"א (נצרת) 120/99 אורלי עמרוסי נ' עילית תעשיות בע"מ, תק-מח 99(2), 3006, בעמ' 3008:

"ההבדל בין מיטיב לבין צד אחר לשטר שאין בו תמורה הוא שהמיטיב חותם על השטר בלי תמורה במתכוון וביודעין, לא כמתנה אלא על מנת שאחר ייהנה מחתימתו וידאג לסילוק השטר בהגיע זמן פרעונו. אם לאחר מכן ניתנת תמורה מחייב הדבר את המיטיב והוא אחראי לפרעון כלפי האוחז..."

המבקש כלל לא טען במפורש שהמשיבה 1 לא קיבלה תמורה עבור השיק, ובחקירתו אף הודה שאינו מכיר את המשיבה 1 או מי מטעמה. כל שטען המבקש בתצהירו הוא שהמשיבה 1 " לא נתנה תמורה עבור השיק בעודה תמת לב" (סעיף 6 לתצהיר), וכשנשאל בחקירתו על סמך מה הצהיר זאת, השיב כי כך הוא חושב, והוסיף שלא ישנה את דעתו גם אם יוצגו לו מסמכים המעידים אחרת. משלא העלה המבקש טענה לכאורית מפורשת ומפורטת לפיה המשיבה 1 לא קיבלה כל תמורה בעד השיק, עומדת לזכות המשיבה 1 בעניין זה חזקת התמורה הקבועה בסעיף 29(ב) לפקודת השטרות.

לאור האמור לעיל, הנני קובע כי המבקש לא הציג טענות הגנה לכאוריות אשר די בהן לצורך מתן רשות להתגונן, בין כלפי הצד הקרוב לשיק ובין כלפי המשיבה 1.

לפיכך, הנני דוחה את ההתנגדות, מורה על המשך ההליכים בתיק הוצל"פ מספר 01-86753-06-6 ומחייב את המבקש לשלם למשיבה 1 סך של 1,000 ש"ח + מע"מ בגין שכר טרחת עו"ד, וזאת בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מהיום ועד למועד התשלום בפועל.

המזכירות מתבקשת להעביר העתק של ההחלטה לצדדים.

ניתנה היום, כ"ו באייר, תשס"ז (14 במאי 2007), בהעדר הצדדים.

                                                                                                            _______________

                                                                                                                          מיכאל תמיר, שופט

 

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ