אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> החלטה בתיק בשא 18370/05

החלטה בתיק בשא 18370/05

תאריך פרסום : 03/07/2007 | גרסת הדפסה
בש"א, פש"ר
בית המשפט המחוזי תל אביב-יפו
18370-05,1226-01
04/09/2006
בפני השופט:
אלשיך ורדה - סגנית נשיא

- נגד -
התובע:
1. עיריית רעננה
2. הוועדה המקומית לתכנון ולבנייה רעננה

עו"ד הררי טויסטר ושות'
הנתבע:
1. עו"ד ישי בית-און בתפקידו ככונס נכסים
2. הבנק הבינלאומי הראשון לישראל בע"מ
3. תבור גלבוע חברה לבנין בע"מ (בפירוק)
4. עו"ד ראובן רייף בתפקידו כמפרק החברה
5. כונס הנכסים הרשמי
6. ע"י ב"כ עוה"ד אילון בריל

חברת י' בית און משרד עו"ד
עו"ד אילון בריל
החלטה

מונחת בפני בקשתן של עיריית רעננה והוועדה המקומית לתכנון ובנייה רעננה (להלן: "המבקשות"), בה עותרות המבקשות לחייב את קופת כונס הנכסים (להלן: "הכונס") בכספי היטל השבחה, ארנונה ואגרות נוספות, מתוך הסכום שהתקבל ממכירת הנכס הידוע כגוש 7656 חלקה 266 ברעננה (להלן: "הנכס"). נכס זה היה אחד מנכסיה של חברת תבור גלבוע חברה לבניין בע"מ - בפירוק (להלן: "החברה"), לה מונה מפרק זמני ביום 1/8/2001 (להלן: "המפרק"). מינוי זה הפך קבוע ביום 12/9/2002.

1.         הכונס מונה לתפקידו ביום 1/8/2001, מכוח משכנתא בדרגה ראשונה לזכותו של הבנק הבינלאומי הראשון לישראל בע"מ (להלן: "הבנק"). חוב המשכנתא על הנכס עמד, נכון ליום הפירוק, על-סך של למעלה משלושה מליון ש"ח. יצויין, כי הכונס מונה לתפקידו במסגרת הליכי הוצל"פ מכוח השיעבוד הקבוע אשר רובץ על הנכס לטובת הבנק.

2.         ביום 4/1/2004 אושרה מכירתו של הנכס על-ידי הכונס תמורת סך של 500,000 $, וזאת בכפוף לשמירת טענותיו של המפרק בקשר לתוקפו של השיעבוד.

3.         כאמור, עותרות המבקשות להורות לכונס להעביר להן את הכספים שיתקבלו ממכירת הנכס, וזאת עד לגובה החוב הנטען על-ידן בגין היטל ההשבחה, וכן בגין חיובי ארנונה והאגרות השונות. לחילופין, וככל שייקבע כי קופת הכינוס אינה חבה בסכום כאמור, עותרות המבקשות לדון בבקשת העיריה להארכת מועד להגשת תביעת-חוב למפרק, על- מנת לפדות את הכספים מקופת הפירוק. יש לציין, כי תביעת חוב ובקשה להארכת מועד הוגשו מטעם העיריה "למען הזהירות" ביום 20/3/2005.

היטל ההשבחה

4.         עניין לנו במחלוקת אשר מהותה היא: האם מדובר בחוב אשר יש לראותו כהוצאת כינוס, ולפיכך יש לשלמו מתוך קופת הכינוס, או שמא מדובר בחוב עבר אשר בגינו שומה על העיריה, כיתר נושי החברה, לעמוד בסדרי הקדימויות שבדין, ולהגיש בהתאם תביעת-חוב, או למצער, בקשה להארכת מועד להגשת תביעת-חוב. 

5.         טוענת העיריה, כי חוב היטל ההשבחה הינו חוב בדין קדימה אותו יש לשלם כחלק מהוצאות הכינוס, וזאת כתוצאה מפעולת מימוש הנכס אשר נעשתה במסגרת הליכי הכינוס בו מצוי הנכס.  לגישתה, משלא מומש הנכס על-ידי החברה אלא על-ידי הכונס, חייב זה האחרון בתשלום החוב, כחלק מהוצאות הכינוס הכרוכות במימוש הנכס.

המפרק מצטרף אל טענותיה של החברה, תוך שהוא מפנה אל החלטתי בפש"ר 348/93, בש"א 13134 כונסי הנכסים נ' עיט ציוד צבאי ליצוא בע"מ (להלן: פרשת עיט). על-סמך החלטה זו טוען המפרק, כי היטל ההשבחה אינו בגדר חוב עצמאי העומד בזכות עצמו, אלא חוב אשר נולד עם מימושו של הנכס.

6.         מנגד טוען הכונס, כי עסקינן בחוב עבר של החברה, אשר מועד היווצרותו הינו מועד אישור תכנית בניין הערים נשוא השומה, היא התוכנית המשביחה. תכנית זו אושרה ביום 13/4/1998 עובר למינויים של המפרק ושל הכונס. 

7.         מבלי להתייחס בשלב זה להערותיהם של ב"כ הכנ"ר ושל המבקשות באשר להתנהלותו של הכונס,  סבורה אני כי בנסיבות העניין צודק הכונס בטענתו כי עסקינן בחוב עבר של החברה.

בבג"ץ 199/88 קהילת ציון אמריקאית- בפירוק נ' יו"ר הועדה המקומית ואח', הכיר בית המשפט העליון בכך שמועד היווצרותו של חוב היטל ההשבחה, הינו אותו יום בו "נעשה המעשה המשביח את הקרקע", הוא יום אישור תוכנית ההשבחה . במצב דברים זה, אין בדחיית מועד תשלום החוב, כדי להובילני לכלל מסקנה כי החוב לא התגבש בטרם מומש הנכס.

תוכנית בניין העיר אשר בגינה נקבע היטל ההשבחה על הנכס, אושרה ביום 13/4/1998, עובר לקריסתה של החברה . אשר-על-כן, החוב בו עסקינן הינו חוב החברה , אותו יש לשלם מקופת הפירוק, בכפוף להוראות הדין הקוגנטיות החלות בדיני חדלות הפירעון.

            יפים לעניין זה דברים אשר ציינתי בהחלטתי בפש"ר 1756/02 בש"א 22683, בש"א 7218/04 ד"ר שלמה נס, עו"ד ורו"ח נ' אפקון תעשיות בע"מ, במסגרת פרשת פויכטוונגר תעשיות בע"מ. באותה החלטה ציינתי כי :

"התוצאה היא לכן שהיטל ההשבחה הוא חוב שנוצר לפני תחילת הפירוק ומאחר שכך, לא היו המשיבים רשאים להתנות את מתן התעודות המבוקשות בפרעונו. תשלום החוב בגין היטל ההשבחה יעשה בדרך הרגילה של פירעון חובות בפירוק, וכך תמנע העדפת נושה אחד על פני הנושים האחרים.

המשמעות פשוטה, ואינה משתמעת לשתי פנים; הרשות אינה יכולה להשתמש בסעיף 324 לפקודת העיריות ובסעיפים דומים בכדי לעקוף את הדינים הספציפיים והקוגנטיים של חדלות הפירעון, ועליה להתכבד ולהגיש תביעת חוב."    

(ההדגשה אינה במקור- ו.א.)

8.         אשר לטענתו של המפרק הנסמכת על החלטתי בפרשת עיט;  לסוגיה זו התייחסתי אך לאחרונה במסגרת החלטתי בפש"ר 2172/03, בש"א 2596/06 כונס הנכסים לחברת אומני מותגי מזון נ' הועדה לתכנון ובנייה של עיריית ת"א ואח', ואין לי אלא לשוב ולהבהיר:  באותו מקרה לא היתה מחלוקת כי דינם של הכספים להשתלם במעמד של הוצאות. הצורך באותה פרשה לא היה אלא צורך לברר את מישור היחסים הפנימי שבין כונס הנכסים ובין המפרק . אלו אינן הנסיבות במקרה דנא. טענותיהן של המבקשות ואף טענות המפרק כבר נידונו באופן מקיף, ואין לי אלא לקבוע כי מעמד נשייתה של העיריה יתברר במסגרת הדיון בתביעת החוב.

9.         אמנם, הנושה המובטח מוצא עצמו פטור מנשיאה בחוב היטל ההשבחה, בעוד שהוא זה שמקבל לידיו את כספי המימוש, ואילו החוב מועבר אל קופת הפירוק, תוך שהוא משפיע על יתר הנושים הרגילים. מצב זה מעורר תחושת אי-נוחות. עם זאת, הדברים ברורים; חוב היטל ההשבחה בגין תוכנית השבחה אשר אושרה בטרם קריסתה של החברה, ברי כי חוב חברה הוא .

10.        טרם אתייחס לסוגיית הארנונה והאגרות הנוספות, מוצאת אני לנכון להתייחס למחלוקת נוספת אשר נתגלעה בין המבקשות ובין הכונס, היא המחלוקת בקשר לגובה חוב היטל ההשבחה והתנהלותו של הכונס אל מול המבקשות במהלך בתקופה אשר קדמה לאישור ביצוע המכר.

הגם שלצורך פתרונה של הסוגיה העיקרית שבמחלוקת, אין צורך להידרש בשלב זה לגובה החוב, פרטו המבקשות באריכות את התנהלות הכונס מולן. עולה מהבקשה, כי במשך תקופה בת כשנתיים התנהל דין ודברים בין נציגי המבקשות לבין הכונס ונציגיו, באשר לגובה חוב היטל השומה, ומועד תשלומו. דין ודברים זה החל בתאריך 29/7/2002, עת פנה כונס הנכסים לעיריה וביקש כי מועד תשלום היטל ההשבחה יידחה עד למכירת הנכס. בהמשך להסכמתה של העיריה לבקשת הדחייה, ובמהלך חציה השני של שנת 2003 התנהלו בין הצדדים מגעים לקביעת שומה מוסכמת בנוגע לגובה סכום ההיטל (וזאת לאחר שהכונס הציע שמאי מטעמו). הליך זה הסתיים מבלי שהצדדים הגיעו לכלל סיכום באשר לזהות השמאי, וממילא לא סוכם גובה השומה.  והנה, רק ביום 12/1/2004, ולאחר אישור המכר בבית המשפט , פנה הכונס אל המבקשות והודיען כי קופת הכינוס כלל אינה חייבת בתשלום היטל ההשבחה, אשר ייפרע כחוב עבר במסגרת תיק הפירוק.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ