החלטה בתיק בשא 183/06

1.       בפני בקשה להארכת מועד להגשת ערעור על פסק דינו של בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב יפו (עב 9928/04). הבקשה הוגשה ביום 15.2.2006, רק  נגד משיבים 1 ו - 2, על אף שמשיבים 3 ו- 4 היו גם הם צד להליך בבית הדין קמא. בית הדין נעתר לבקשת המבקש לתקן את הבקשה ולצרף את משיבים 3 ו- 4 כמשיבים נוספים לבקשה. משיב מס' 3 הגיש תגובתו לבקשה ביום 24.5.2006. משיב מס' 4 לא הגיב לבקשה.

2.       פסק הדין נשוא הבקשה ניתן ביום 5.1.2006, ועל פי האמור בבקשה הומצא למבקש ביום 15.1.2006. ניסיון להגיש ערעור נעשה ביום 15.2.2006, דהיינו באיחור בן יום אחד.  למשיבים 3 ו- 4 הומצאה הבקשה להארכת מועד ביום 22.5.2006. 

3.       בפסק הדין נשוא הבקשה נדונה בקשתו של המבקש לביטול פסק בורר שניתן על ידי דר' יגיל לוי, אשר קבע כי המבקש ייכלל ברשימת 6 המועמדים לפיטורים במשיבה 1 (להלן  - העירייה), וכן תביעתו להורות על קיום שימוע חוזר בעניינו קודם לפיטוריו.      על פי האמור בפסק הדין, המבקש עבד בעירייה במשך כ- 9.5 שנים.  עניינו של המבקש נדון על ידי הבורר דר' יגיל לוי, אשר דן בחילוקי הדעות בין העירייה לבין וועד העובדים בעניין פיטורי עובדים בעירייה, וזאת על פי הוראות ההסכם הקיבוצי מיום 4.8.03 שבין הסתדרות המעו"ף לבין מרכז השלטון המקומי.  בפסק הבורר, נקבע כי המבקש יהיה ברשימת העובדים אשר מביניהם רשאית העירייה לפטר חמישה עובדים, בכפוף לביטול משרתם ולעריכת שימוע על פי כל דין.  המבקש זומן לשימוע בעירייה. בועדת השימוע הוחלט על סיום עבודתו של המבקש, ובהמשך לכך נמסר לו מכתב פיטורים.

4.      בדיון שהתקיים ביום 16.3.2005 נקבע כי:

4.1.   ככל שלא יושג הסדר מחוץ לכותלי בית הדין, יצורף מרכז השלטון המקומי כמשיב נוסף להליך.

4.2.   הצדדים יסכמו לגבי הטענות המקדמיות ותינתן החלטה על סמך הסיכומים שיוגשו.

5.      בפסק הדין נשוא הבקשה מיום 5.1.2006 נדחתה תביעתו של המבקש, כאשר בית הדין האזורי קבע:

5.1.   למבקש אין מעמד לבקש את ביטול פסק הבורר, לנוכח העובדה שלא היה צד או בעל דין בבוררות, כיון שהבוררות התקיימה בין הצדדים ליחסי העבודה הקיבוציים. עם זאת, אף שדי בטעם זה כדי לדחות את הבקשה, בית הדין ידון בבקשה גם לגופה.

5.2.   יש לדחות את טענת העירייה כי הבקשה הוגשה באיחור.

5.3.   לא מתקיימת עילה לביטול פסק הבוררות על פי סעיף 24 לחוק הבוררות.

5.4.   ניתנה למבקש זכות שימוע כדין לפני פיטוריו.

6.       נימוקי הבקשה להארכת מועד:

6.1.   האיחור בהגשת הערעור הוא בן יום אחד בלבד.  לנוכח מידת האיחור, לא נגרמה למשיבים או לבית הדין אי נוחות אשר יש בה כדי להטות את מאזן הנוחות כנגד אי קבלת הבקשה, ולמנוע מהמבקש את יומו בבית הדין ומיצוי ההליך המשפטי.

6.2.   בית הדין שגה, כאשר נתן פסק דין על יסוד טיעוני הצדדים בכתב, שנסבו רק על הטענות המקדמיות. הסכמת הצדדים היתה שההכרעה בטענות המקדמיות תוכרע על יסוד סיכומי טענות בכתב. לנוכח העובדה שבית הדין דן בטענות לגופן, היה עליו לנהל דיון בבקשה, ולא להכריע על יסוד טענות הצדדים בכתב.

6.3.   לא ניתן למבקש יומו בבית הדין, והמשך פרנסתו וקיומו תלוי בתוצאות ההליך. 

7.       בתשובת העירייה נטען כי:

7.1.   הבקשה להארכת מועד כמו גם הערעור לא הוגשו נגד כל הצדדים להליך בבית הדין קמא, ולפיכך, דינה להידחות. (טענה זו אינה רלבנטית, לנוכח העובדה שצורפו לבקשה מרכז השלטון המקומי ודר' יגיל לוי).

7.2.   על פי הסכמת הצדדים, הוסכם שבית הדין קמא ידון תחילה בטענות המקדמיות, אשר אם יתקבלו, תביעתו של המבקש תידחה. בית הדין פעל על פי הסכמת הצדדים.