אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> החלטה בתיק בשא 182766/06

החלטה בתיק בשא 182766/06

תאריך פרסום : 26/03/2008 | גרסת הדפסה
בש"א, א
בית משפט השלום תל אביב-יפו
182766-06,45548-04
26/03/2008
בפני השופט:
חנה פלינר

- נגד -
התובע:
תנובה בע"מ
הנתבע:
1. מנורה חברה לביטוח בע"מ
2. כבהא ראבת
3. כבהא מרווח
4. הפניקס חב' לביטוח בע"מ
5. אחמד מסארווה

החלטה

1.         בפני בקשה לצירוף המשיבה 1, מנורה חברה לביטוח בע"מ (להלן: " מנורה"), כנתבעת נוספת בתיק זה. הבקשה הוגשה על ידי התובעת לאחר שהסתיים שלב ההוכחות, ובמקביל להגשת הסיכומים על ידה.

2.         בקליפת אגוז, מדובר בתביעה אשר הגישה התובעת, בעלת רכב מסוג מאזדה (להלן: "הרכב"), בעקבות תאונת דרכים מיום 16.9.03. התביעה הוגשה כנגד הנתבעים 1 ו- 2, הם בעלת הרכב הרשומה והנהג ; ונגד הנתבעת 3, המבטחת הנחזית של הרכב המזיק בעת קרות התאונה.

3.         בתיק זה התקיימו מספר ישיבות קדם משפט, במהלכן צורף סוכן הביטוח כצד ג' ; זה האחרון הגיש הודעת צד ד' כנגד מנורה, בטענה שביקש ביום 28.6.03 את חידוש פוליסת הביטוח שהייתה בתוקף במנורה עד ליום 30.6.03וזו, בהתרשלותה, לא דאגה לחידושה.

            יצוין כי בקשת הנתבעת 3 לשלוח הודעת צד ג' כנגד מנורה נדחתה על ידי ביום 17.3.05 (ראה סעיפים 5 ו- 6 להחלטה).

4.         דהיינו, בטרם החל שלב ההוכחות ידעה התובעת, או למצער היה עליה לדעת, כי קיימת טענה כלפי מנורה בעניין אי חידוש פוליסת הביטוח בחברתה.

5.         שלב ההוכחות הסתיים, ורק לאחר סיומו הגישה התובעת את בקשתה לצירוף מנורה כנתבעת נוספת.

            בבקשתה, אשר לא נתמכה בתצהיר, טוענת התובעת שצירוף מנורה כנתבעת לא יכביד או יסרבל את ההליך וצירוף זה ימנע ניהול הליכים נוספים.

6.         מנורה התנגדה לבקשה, וטענה שלא ניתן כל טעם לאיחור בהגשת הבקשה ; עוד טענה שמדובר בעילה אחרת (עילה חוזית) מזו שהוגשה נגדה במסגרת הודעת צד ד' (עילה נזיקית) ; ושצירופה מראש כנתבעת היה משנה את התנהלותה בשלב ההוכחות - ומשום כך דין הבקשה להידחות.

7.         לאחר שעיינתי בבקשה, בתגובה  ובתשובת התובעת, קובעת אני כי דין הבקשה להידחות, ממספר טעמים.

8.         ראשית, בקשת התובעת הוגשה ללא תצהיר, ולא ברור מדוע הוגשה בשלב כה מאוחר, כאשר הטענה בדבר קיומה של פוליסה במנורה ו/או רשלנות באי חידושה הייתה ידועה כבר בשלב קדמי המשפט.

9.         שנית, אמנם תקנה 92 לתקנות סדר הדין האזרחי (התשמ"ד-1984), מתירה לבית המשפט להתיר לבעלי הדין לתקן או לשנות, בכל עת, את כתב טענותיו בדרך ובתנאים הנראים צודקים, וזאת "כדי שבית המשפט יוכל להכריע בשאלות שהן באמת השאלות השנויות במחלוקת בין בעלי הדין".

10.       ניתוח מקיף של הנושא מצוי ב-ע"א 400/70  יעקב ירקוני נ' עמנואל פרידמן  פ"ד כה(2), 175:

"בית-משפט זה, בעקבות ההלכה האנגלית, ובמיוחד בהסתמכו על פסק-דינו של השופט BOWEN בענין, [ CROPPER V. SMITH; (1884), ]4 ופסק-דינו של השופט ‎ BRAMWELL  בענין, [ TILDESLEY V. HARPER; (1878), 10 CH.D. 393, 396, 397, ]5 , ראה ספרו של השופט זוסמן, סדרי הדין האזרחי, מהדורה שלישית, ע' 246), נהג תמיד לפרש את התקנה הנ"ל או את התקנה 125 ל תקנות הפרוצידורה האזרחית מ-1938 שקדמה לה, בליברליות ונטה להרשות את התיקון אפילו בשלב מאוחר ביותר, כאשר התיקון היה דרוש וכשהדבר בא להבהיר את השאלות האמיתיות השנויות במחלוקת בין הצדדים.

ב- המ' 32/52, [1], בע' 445, נאמר על-ידי השופט זוסמן (כתארו אז), כי אם התיקון דרוש כדי לברר את השאלה השנויה במחלוקת, ייעתר בית-המשפט בדרך כלל למבקש וירשה את התיקון, אלא אם יתברר לו כי במתן הוצאות לצד שכנגד לא יהיה משום פיצוי מתאים לתיקון. וב- ע"א 110/58 [2], בע' 74, אומר חברי הנכבד השופט ברנזון: "חובתו של בית-המשפט היא לעשות כל מה שיש לאל ידו לעשות כדי לאפשר חשיפת האמת לאמיתה". ובאותו עמוד: "תקנה 125 לתקנות הדיון האזרחי, 1938, אומרת בפירוש כי אפשר להרשות שינוי או תיקון כתב-טענות בכל שלב משלבי המשא-ומתן המשפטי..... וכל התיקונים הללו ייעשו לפי הצורך כדי לברר את השאלות האמיתיות השנויות במחלוקת בין הצדדים". לשון התקנה היא כה רחבה עד שהיא מאפשרת תיקון בכל זמן בתנאי שהמטרה היא להגיע לבירור ענין אמיתי שעליו חלוקים בעלי-הדין". אמנם בערעור זה היה השופט ברנזון במיעוט, ולמעשה התיקון אותו רצו לעשות היה תיקון שאני עצמי ביושבי בענין זה בערכאה ראשונה, סירבתי להרשותו, אלא שהמדובר היה בתיקון שנתבקש בשלב כתיבת פסק-הדין על-ידי, אך גם הרוב בערעור זה, שאישר את החלטתי, לא סטה מן ההלכה הכללית כפי שאנו למדים מפסק-דינו של השופט גויטיין ז"ל:

"..... אין ספק כי במקרים רבים בית-המשפט ייעתר לבקשה לתיקון אפילו היא הוגשה בשלב מאוחר בשל רשלנותו או משום שגיאתו של מבקש התיקון" (שם, [2], בע' 69).

וכך גם נאמר על-ידי מ"מ הנשיא, השופט חשין ז"ל - המ' 295/59, [3], בע' 1439-1440:      

"בית-המשפט לא ידחה בדרך כלל בקשת תיקון אלא אם כן יוברר שהתיקון יביא לידי קלקול כלומר שעל-ידי ההיענות לבקשת התיקון, ייגרם לצד שכנגד נזק שאינו ניתן לתיקון, כגון שלילת זכות קנויה."

            ובמקום אחר הוא מוסיף כי -

 ".....לעולם מן הראוי לנהוג לפי הכלל: 'צדק דחוי עדיף על אי-צדק מהיר'" (שם, בע' 1440).

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ