אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> החלטה בתיק בשא 181907/03

החלטה בתיק בשא 181907/03

תאריך פרסום : 23/10/2008 | גרסת הדפסה
בש"א
בית משפט השלום תל אביב-יפו
181907-03
02/05/2005
בפני השופט:
הרשמת ד.ורד

- נגד -
התובע:
1. המחסן המרכזי כפר השעשועים בע"מ
2. לוי רונן
3. כץ אבנר

הנתבע:
ריגומס ייזום והשקעות בע"מ
החלטה

בפני התנגדות לביצוע שטר חוב בסכום של 37,000 ש"ח שנערך ביום 29/4/98 על ידי המבקשת 1 (להלן: "המבקשת") ואשר נחתם על ידי המבקשים 2-3 כערבים לביצוע השטר.

המבקשת הינה חברה שבבעלותה רשת של חנויות הפועלות בזיכיון ומוכרות צעצועים ומוצרים שונים תחת המותג "כפר השעשועים".

על פי הסכם השכירות שנערך ביום 29/4/98 שכרה המבקשת מהמשיבה חנות בשטח של כ-160 מ"ר ברח' הרברט סמואל בחדרה, (להלן: "החנות")  לתקופה של שנתיים החל מיום 15/6/98 ועד ליום 14/6/00 (להלן: "הסכם השכירות").

בהסכם השכירות ניתנה למבקשת אופציה להאריך את תקופת השכירות ל-3 תקופות נוספות בנות שנה כל אחת. שטר החוב נעשה לפי סע' 12.1 להסכם, כאשר מבקשים 3-2 אף ערבו לקיום התחיבויות המבקשת ע"פ הסכם השכירות בתקופת השכירות ו/או בתקופות האופציה.

התצהיר התומך בהתנגדות ניתן על ידי מבקש 3, מר אבנר כץ, שהינו אחד ממנהלי המבקשת. בתצהירו טוען מר כץ כי בתחילת שנת 1998 מעונינת היתה המבקשת להקים בחדרה חנות שתמכור את המוצרים של כפר השעשועים, ולאחר מכן להעביר את הזיכיון למפעיל חיצוני. לשם כך שכרה המבקשת את החנות. לטענתו, הוסבר למשיבה במפורש במועד חתימת הסכם השכירות כי מטרת המבקשת היא להעביר את החנות לאחר שלב הרצה למפעיל חיצוני, ורק לאחר שהמשיבה הסכימה לתנאי זה, נחתם הסכם השכירות בין הצדדים.

הסכמתה של המשיבה באה לידי ביטוי בסע' 6.2 להסכם השכירות בו נאמר כי "השוכר יהיה רשאי להעביר זכויותיו במושכר ע"פ הסכם זה לזכיין של הרשת "הכל בדולר" או לזכיין של הרשת "כפר השעשועים" ובלבד שזכיין זה יחתום על הסכם זהה להסכם זה".

בחודש יולי 1998 איתרה המבקשת זכיין מתאים להפעלת החנות וחתמה עימו על הסכם זכיינות. המבקשת טוענת כי החל מחודש אוגוסט 1998 נכנס הזכיין לחנות בידיעתה ובהסכמתה של המשיבה, הוא זה ששילם את דמי השכירות והוא זה שעמד מולה בכל דבר ועניין, ואילו המבקשת יצאה מהתמונה.

אמנם לא נחתם הסכם שכירות חדש בין הזכיין למשיבה, אולם בפועל החילה המשיבה את הוראות הסכם השכירות על הזכיין וראתה בו את שוכר החנות. לאימות טענה זו צורפה תכתובת שהוחלפה בין הזכיין למשיבה בשנת 2001 (נספחים ד-ו להתנגדות).

נטען כי ממכתבים אלו עולה כי המשיבה התייחסה להסכם השכירות כהסכם המסדיר במישרין את היחסים בינה לבין הזכיין, כאשר הזכיין הודיע מצידו כי הוא לוקח על עצמו את כל חובות המבקשת על פי הסכם השכירות (נספח ו').

המבקשת טוענת, אם כן, כי במשך 4 שנים תמימות, החל מאוגוסט 1998 ועד ליולי 2002 ניהלו הזכיין והמשיבה מערכת יחסים של שוכר ומשכיר. רק עם סיום הסכם השכירות ולאחר שלא נפתרו חילוקי הדעות בין הצדדים, נזכרה לפתע המשיבה במבקשים וניסתה להחיל עליהם את הוראות הסכם השכירות, הגם שהמבקשים יצאו מן התמונה והסכם השכירות בינם לבין המשיבה הסתיים עוד באוגוסט 1998.

יש לציין כי המבקשים אינם כופרים בהתנגדות, בסכום החוב הנטען על ידי המשיבה, וטענותיהם מסתכמות בכך שלא קיימת עוד יריבות בינם לבין המשיבה, נוכח המציאות שנוצרה.

לאחר שהמצהיר נחקר בפני ושמעתי את טענות הצדדים, החלטתי ליתן רשות להתגונן ואולם זאת בכפוף להפקדה, ואלה נימוקי:

  1. אין חולק כי לא נחתם הסכם שכירות בין הזכיין לבין המשיבה, וכי הזכיין גם לא מסר למשיבה בטחונות, כפי שנדרש מהשוכר על פי הסכם השכירות.

אין גם חולק כי המבקשים לא פנו בשלב כלשהו למשיבה והודיעו כי נוכח העברת הסכם השכירות לזכיין, יש להחזיר להם את השטר. המבקשים גם אינם יכולים להציג כל מסמך מהמשיבה המשחרר אותם מהתחיבויותיהם על פי שטר החוב, ואין ביכולתם אף להציג מכתב בו דרשו להשתחרר מהתחיבויות אילו או הבהירו כי הם רואים את עצמם כמשוחררים מהתחיבויותיהם על פי שטר החוב, נוכח כניסת הזכיין בנעלי המבקשת בכל הנוגע להסכם השכירות.

  1. אמנם לפי סע' 6.2 להסכם השכירות רשאית המבקשת להעביר את זכויותיה במושכר לפי ההסכם, אך לא נאמר בו במפורש כי המבקשת תהיה רשאית להעביר גם את חובותיה. זאת ועוד, לא נאמר בסעיף זה  כי עם חתימת הסכם שכירות חדש בין הזכיין למשיבה, תשוחרר המבקשת מהתחיבויותיה ו/או כי השטר יוחזר לה.
  2. המבקשת טוענת כי הגם שלא נחתם הסכם שכירות בין הזכיין למשיבה,  הרי המשיבה הסכימה, בעל פה ו/או בדרך של התנהגות להעברת השכירות. ממכתבי ב"כ המשיבה (נספחים ו'  וט') עולה כי אכן המשיבה לא התנגדה להעברת השכירות, ואולם לטענתה העברת השכירות לא הושלמה, מהטעם שהזכיין לא מסר בטחונות כנדרש בהסכם השכירות.

ברור, אם כן, כי נושא הבטחונות היה מהותי עבור המשיבה, וניתן אף להבין מהעובדה שהמשיבה לא החזירה את שטר החוב למבקשים, כי ראתה בו את הבטחון להסכם השכירות והסתמכה עליו, כחלק מהסכמתה לכך שהזכיין יחזיק בחנות גם ללא חוזה חתום וללא בטחונות. המסקנה היא כי הנטל המוטל על המבקשים להראות כי התנהגות המשיבה מלמדת על שחרורם מהתחיבויותיהם על פי שטר החוב, אינו קל כלל וכלל.

לעניין זה ניתן ללמוד בהשאלה בנוגע להלכה החלה באשר להחלפת שטרות ולפרשנות הניתנת במקרה בו השטר המקורי לא הוחזר חרף ההחלפה. וכך נאמר בספרו של זוסמן "דיני שטרות", (מהדורה שישית, עמ' 317) בנוגע לנושא זה:

"חזקה על מסמך סחיר שלשם פרעון על תנאי בלבד ניתן, כל עוד לא באו הצדדים להסכם אחר, ולפיכך רשאי האוחז לתבוע את החוב המקורי, שלשם פרעונו לקח את השטר, אם השטר לא יכובד וייפרע בפועל. וגם בעיניננו רשאים הצדדים להסכים, שחילופי שטר באים כדי לפרוע את השטר הישן, שהוחלף, לחלוטין, או שאין בכך כדי לפגוע בזכות האוחז לתבוע את תשלום השטר המוחלף, אם השטר יחולל. השאלה שהצגנו צריכה לפתרון רק כאשר לא נעשה הסכם בין הצדדים, והאוחז דורש את תשלום השטר הראשון לאחר שלא הצליח להפרע באמצעות השטר השני. ביהמ"ש חייב במקרה כזה לדלות מן הנסיבות מה היתה כוונת הצדדים. אמת המידה תהא, בדרך כלל, אם החזיר האוחז את השטר הראשון עת נטל את המסמך או לא. אם החזיר את השטר, אות הוא, לכאורה, שלא התכוון עוד לתבוע על פיו, והשטר יפרע. אך אם עיכב את השטר הראשון תחת  ידיו, יהא בית המשפט נוטה לפרש את הדבר כשמירת זכויות לתבוע את תשלום השטר המוחלף אם לא יכובד השטר החדש, שאם אין הדבר כך, לשם מה עיכב את השטר ולא החזירו לחייב?"

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ