אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> החלטה בתיק בשא 180618/04

החלטה בתיק בשא 180618/04

תאריך פרסום : 27/08/2008 | גרסת הדפסה
בש"א
בית משפט השלום תל אביב-יפו
180618-04
18/03/2005
בפני השופט:
תמיר מיכאל

- נגד -
התובע:
עמרם רונית
עו"ד ברכה
הנתבע:
חגאי אפרים
עו"ד דואק

החלטה זו ניתנת בהמשך לדיון אשר התקיים במעמד הצדדים במסגרת בקשת המבקשת להאריך את המועד להגשת כתב התנגדות לביצוע 6 שיקים: שיק מס' 12 ע"ס 24,786 ש"ח מיום 5/4/03, שיק מס' 8 ע"ס 19,980 מיום 25/3/02, שיק מס' 31 ע"ס 19,980 ש"ח מיום 20/7/03, שיק מס' 34 ע"ס 12,393 ש"ח מיום 5/8/03, שיק מס' 33 ע"ס 10,000 ש"ח מיום 10/8/03 ושיק מס' 20 ע"ס 12,393 ש"ח מיום 25/45/03.

בתצהירה של המבקשת אשר הוגש בתמיכה לבקשה להארכת המועד נטען כי היא לא קבלה את האזהרה כלל וכי נודע לה לראשונה על הליכי ההוצאה לפועל בתחילת חודש אוגוסט בעת שקבלה הודעות אודות צו מעצר, מסמכים מיום 19/7/04.

עוד נטען כי לאחר עיון במסמכי תיק ההוצאה לפועל עלה כי המבקשת כלל לא חתומה על גבי השיקים וכי לא ניתנה הרשאה לאחר לחתום עליהם. 

בנוסף לכך נטען כי אפשרה לבעלה לעשות שימוש בחשבון בנק שנפתח כאשר היא נתנה לו ייפוי כוח לפעול בחשבון, אולם לקראת סוף שנת 2002 הוגבל חשבון הבנק של בעלה ועל כן היא ביטלה את ייפוי הכוח הנ"ל והמבקשת צירפה לתצהירה מסמך מהבנק מיום 26/12/02 אודות כך.

המבקשת הוסיפה והצהירה כי המשיב היה נושה בעסקים של בעלה אשר היה מעורב בהליכי מכר ביתם ואף קיבל לידיו 150,000 ש"ח מכספי המכירה, כאשר לטענת בעלה דובר בסכום סופי לסילוק מלוא סכום החוב של בעלה.

לבסוף נטען כי בדיעבד נודע למבקשת כי המשיב ביקש לקבל מבעלה שיקים של אשתו למרות שידע כי בעלה לא היה מורשה חתימה, וזאת כדי לעזור לו לגלגל  את עסקו, דבר אשר נעשה ללא ידיעת המבקשת וללא הרשאתה.

בתחילת הדיון אשר נערך במעמד הצדדים נחקר פקיד המסירה אשר ביצע מסירה של האזהרה, מר אלי שרון. מחקירתו עלה כי הוא ניגש לדירה אולם אף אחד לא היה שם ועל כן ניגש לתחנת הדלק וביצע את המסירה לידי בעלה.

לאחר מכן נחקרה המבקשת על תצהירה ובמהלכה העידה כי היא עובדת באותו מקום עבודה יחד עם בעלה, בעסק של מכירת אביזרי רכב. עוד עלה מהחקירה כי המבקשת ביטלה את ייפוי הכוח לטובת בעלה על מנת שחשבונה לא יוגבל בעקבות הגבלת חשבונות בעלה.

ב"כ המבקשת סיכם את טענותיו תוך שהוא חוזר על כל המפורט בבקשה וכן בתצהירה של המבקשת והוסיף כי פקיד המסירה לא טרח לציין באישור המסירה כי היה בדירה ובמקום העסק באותו יום כאשר לא ציין באישור ניסיונו לבצע מסירה בדירה קודם לכן. לגופו של עניין נטען כי המבקשת לא חתומה על גבי השיקים וביטלה את הרשאתה.

ב"כ המשיב סיכם את טענותיו וטען כי לא היה מקום לציין באישור המסירה ניסיון קודם כאשר רישום זה נחוץ במקרה של המצאה בדרך של הדבקה ולא בעת שמדובר בהמצאה לבן זוג. עוד נטען לעניין זה כי היה על המבקשת להגיש תצהיר נגדי אשר מציין כי תצהיר פקיד המסירה שקרי ובהעדר זאת אין לשלול את האמור בתצהירו של פקיד המסירה.

לגופו של עניין נטען כי אין לקבל את טענת ה"פרעתי" מאחר ואין בתצהיר פירוט בנוגע לכלל החובות והתשלומים. כמו כן נטען כי המבקשת הצהירה כי הסכומים שולמו "על חשבון", ועל כן ניתן ללמוד מכך שקיימת יתרת חוב. בהתייחס לשיק נטען כי מדובר בפירמה ואין חולק כי בעסק אפשר לתבוע אחד מבעלי הפירמה.

עוד נטען, כי המבקשת לא ציינה ולא יודעת מתי נמסרו השיקים ומתי בוטל ייפוי הכוח, ואף אם בוטל, עדיין המשיב לא יכול היה לדעת זאת בעת שקיבל את השיקים לידיו.

ב"כ המבקשת השיב לדברי ב"כ המשיב וטען כי הטעם המיוחד הינו העובדה כי לא בוצעה מסירה של האזהרה. לגבי נושא הפירמה נטען כי לא מדובר בפירמה אלא בעסק של הבעל שביקש את עזרת אשתו על מנת שתפתח חשבון כדי לאפשר לו לפעול בו וכל זאת כאשר היא דאגה לבטל את ייפוי הכוח בחשבון.

דיון

לגופו של עניין, אין חולק כי המבקשת נתנה לבעלה לעשות שימוש בחשבון בנק אשר נפתח על שמה, ואף בשלב מסוים נתנה לו ייפוי כוח לפעול בחשבון כבשלו.

אין אנו יודעים מתי נפתח חשבון הבנק בפועל, מתי המבקשת או בעלה הנפיקו פנקסי שיקים מאותו חשבון, ומתי בעלה של המבקשת העביר את השיקים נשוא הבקשה לידי נושים שונים לרבות המשיב והאם מדובר במועד אשר התרחש לאחר ביטול ייפוי הכוח הנ"ל בפועל, או לפני כן.

המבקשת כאמור אפשרה את כל המצב הזה, ואין בפני בית המשפט התייחסות לשיקים והתקופה שבה כן אפשרה לבעלה לעשות שימוש נרחב בחשבון הבנק שלה.

לאור זאת, טענת המבקשת לפיה ביטלה "בשלב מסוים" את ייפוי הכוח, אינה מהווה טענת הגנה מבוססת לצורך מתן רשות להתגונן.

באשר לטענת "פרעתי", אין לקבל הודעת בעלה של המבקשת על כך שהחוב "נפרע" במלואו, כטענת פרעתי מבוססת, וזאת מבלי לציין מה היה סכום החוב המקורי ומתי בוצעו כלל התשלומים אודות החוב. כמו כן היה על המבקשת לציין בתצהירה מתי הודיעו לה כי מלוא סכום החוב נפרע, מי אמר זאת ואיפה הדבר נאמר. לאור זאת אין בפני בית המשפט טענת "פרעתי" אשר די בה לצורך מתן רשות להתגונן.

בהתייחס למסירת האזהרה הוכח כי בעלה של המבקשת אכן קיבל העתק של האזהרה.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ