החלטה בתיק בשא 179920/06

בפני בקשה לביטול היתר המצאה מחוץ לתחום, אשר ניתן בבש"א 163575/06, על ידי כב' סג"נ, השופטת ש. אלמגור.

המבקשים הגישו בקשה לביטול ההחלטה (בש"א 179920/06), המשיבה הגישה תגובה לבקשה והצדדים הגיעו להסכמה דיונית לפיה, תינתן החלטה על סמך הבקשה והתגובה, ללא צורך בחקירת המצהיר מטעם המשיבה או בהגשת סיכומים.

כב' השופטת אלמגור העבירה אלי את הדיון בבקשה ולאור חלוף הזמן סברתי, שיש מקום לדיון במעמד ב"כ הצדדים. למרבה הצער, ב"כ המשיבה סברה שמדובר בבקשה אחרת המצויה בתיק וב"כ המבקשים לא התייצב לדיון היום.

כידוע, על המבקש היתר המצאה מחוץ לתחום להוכיח, שיש לו "עילת תביעה" ו- "עילת המצאה". אולם, גם אם התובע מוכיח את עילת ההמצאה ועילת התביעה, עדיין מסור לבית המשפט שיקול דעת לבחון, האם בית המשפט בישראל הוא הפורום הנאות לדון בתביעה (ע"א 9725/04 אשבורן חב' לסוכנויות ומסחר בע"מ נ' CAE Electronics LTD., טרם פורסם, להלן- הלכת אשבורן).

עילת התביעה

כאשר בית המשפט בוחן את עילת התביעה, עליו "להשתכנע שמתעוררת 'שאלה רצינית' שיש לדון בה... מטרת בחינה זו היא לוודא כי התובענה אינה טורדנית או תובענת סרק. זהו סטנדרט נמוך יותר מ'תביעה הראויה לטיעון'... משבא המבקש בגדרי תקנה 500, ומתקיימת עילת המצאה מסויימת, אין סיבה שבית המשפט ינהל דיון ארוך לגבי עילת התובענה עצמה, ואין סיבה שיטיל על המבקש נטל כבד, בשלב של הליך מקדמי זה... אין להפוך את הדיון בהיתר המצאה לדיון מלא ומקיף בעילת התובענה, כפי שעוד ייעשה בגדר ההליך העיקרי, אם היתר ההמצאה יעמוד על כנו..." ( הלכת אשבורן, פסקה 7).

עיון בכתב התביעה מעלה, שיש לתובעת עילת תביעה לכאורה: המשיבה טוענת לפגיעה במוניטין וחשיפת סודות מסחריים (סעיפים 16-19 לכתב התביעה), עיכוב מטענים שנשלחו מסין לישראל שלא כדין (סעיפים 20-29 לכתב התביעה), עיכוב מטענים שנשלחו מסין לישראל שלא כדין בשל חוב של חברה אחרת (סעיפים 30-41 לכתב התביעה) וחוב כספי שלא שולם למשיבה (סעיף 42 לכתב התביעה). לבקשת המשיבה נמחקו סעיפים 43 ו- 44 לכתב התביעה.

עילת התביעה נתמכת בתצהירו של הבעלים של המשיבה ומנהלה, מר אברהם (אייבי) ביריאן ובמסמכים שצורפו לכתב התביעה. המבקשים לא צירפו תצהיר לאימות העובדות הנטענות בבקשה ולפני תצהיר מטעם המשיבה בלבד. בנסיבות אלה, הרי שבפני גרסתה העובדתית של המשיבה בלבד.

לא ניתן לטעון שמדובר בתביעה טרדנית או בתביעת סרק, שהרי אם המשיבה תוכיח את האמור בכתב התביעה במסגרת ההליך העיקרי, תהיה זכאית לסעדים המבוקשים בו.

עילת ההמצאה

תקנה 500 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד- 1984 (להלן- תקנה 500), קובעת רשימה של עילות המצאה, המאפשרות לבית המשפט להתיר את המצאתם של כתבי בי דין מחוץ לתחום המדינה.

המשיבה טוענת, כי עניינה נופל בגדרן של שלוש מעילות ההמצאה המנויות בתקנה 500, ס"ק 4, 5    ו- 7.

להלן נוסח התקנה:

"רשאי בית המשפט או רשם שהוא שופט, להתיר המצאת כתב בי דין אל מחוץ לתחום המדינה באחת מאלה:

...

(4)        התובענה היא לאכוף חוזה, לבטלו, להפקיעו או לפסלו, או לעשות בו על דרך אחרת, או לקבל דמי נזק או סעד אחר בשל הפרתו, באחד המקרים האלה:

(א)       החוזה נעשה בתחום המדינה;

(ב)        החוזה נעשה בידי מורשה העוסק או המתגורר בתחום המדינה, או באמצעותו, מטעם מרשה העוסק או מתגורר מחוץ לתחום המדינה;