אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> החלטה בתיק בשא 178565/06

החלטה בתיק בשא 178565/06

תאריך פרסום : 29/01/2008 | גרסת הדפסה
בש"א
בית משפט השלום תל אביב-יפו
178565-06
07/01/2007
בפני השופט:
הרשמת עפרון אראלה

- נגד -
התובע:
כלל חברה לביטוח בע"מ
הנתבע:
בעלי מקצוע (1998) בע"מ
החלטה
  1. זוהי בקשה לחיוב המשיבה (התובעת) בהפקדת ערובה לתשלום הוצאות המבקשת (הנתבעת), המוגשת הן מכח תקנה 519 לתקנות סדר הדין האזרחי תשנ"ד- 1984 (להלן: " התקנות"), והן מכח סעיף 353א לחוק החברות תשנ"ט- 1999 (להלן: " חוק החברות").

מסכת העובדות הצריכות לענייננו :

  1. תחילה יוער, כי כתב התביעה במקור הוגש נגד "אריה" - חברה לביטוח בע"מ, ולנוכח הסדר שינוי מבנה, הקיים בין המבקשת בענייננו לבין "אריה"- חברה לביטוח בע"מ, אשר אושר ע"י ביהמ"ש המחוזי ביום 2.3.06, הפכה המבקשת לנתבעת בתובענה דנן.
  2. המבקשת הינה חברת ביטוח הרשומה כדין בישראל. המשיבה, הינה חברה העוסקת במתן שירותי אינסטלציה ובתיקון נזקי מים במבנים.
  3. המשיבה נהגה לתקן את נזקי הצנרת, אשר התרחשו אצל מבוטחי המבקשת. בתמורה לשירותי המשיבה, הייתה המבקשת משלמת למשיבה שכר בהתאם לבקרה המבוצעת ע"י שמאי המבקשת, ובהתאם לחשבוניות- אותן הגישה המשיבה לאחרון.
  4. ביום 22.6.06 הגישה המשיבה תביעה כספית נגד המבקשת על סך 480,316 ש"ח, אשר עניינה חוב כספי של המבקשת, הנובע מתיקוני צנרת ומעבודות שבוצעו ע"י המשיבה, אשר  לטענתה, היא לא קיבלה תשלום תמורתם. התביעה מתייחסת ל- 428 תיקונים, הנפרסים לתקופה של כ-שש שנים.

טענות המבקשת :

  1. לטענת המבקשת, יש לחייב את המשיבה, שהינה חברה בעירבון מוגבל, בהפקדת ערובה להבטחת הוצאותיה החריגות מקום בו תידחה התביעה כנגדה, זאת לנוכח מצבה הכספי הרעוע של המשיבה. המבקשת סומכת את טענותיה המשפטיות על שני מישורים: המישור האחד- תקנה 519 לתקנות, והמישור השני- סעיף 353א לחוק החברות.
  2. המבקשת מצרפת לבקשתה תחשיב הוצאות מפורט, לפיו עד ליום 31.10.06 נסתיימה הבדיקה באשר לנספחים א-ד לכתב התביעה, וכי עלות ההוצאות, בשלב זה, מסתכמת לסך של 76,496 ש"ח.
  3. את טענותיה בדבר אי יכולת הפירעון של המשיבה, תומכת המבקשת בתצהיר מטעם מר אייל חמודות, אשר מצהיר, כי ערך בדיקה אודות המשיבה ובמסגרתה עלו האינדיקציות לכך שהמשיבה אינה חברה פעילה, ואינה מחזיקה בנכסים ממשיים כלשהם. בנוסף טוענת המבקשת, כי המשיבה הינה בעלת חובות ארנונה לעיריית בני ברק המסתכמים בעשרות אלפי שקלים.
  4. המבקשת טוענת, כי ניסיונותיה הרבים ליצור קשר טלפוני עם המשיבה (באמצעות מס' הטלפון המופיע במודיעין 144)- לא צלחו, וכי בכתובתה הרשומה של המשיבה לא מתנהלת כל פעילות. אף טענות אלו,  מגובות בסעיף 4-5 לתצהירו של מר חמודות, לפיו נמסר לו מבעלי עסקים אחרים, הפועלים בכתובתה הרשומה של המשיבה, לרבות חברת "קורקוס", כי המשיבה עזבה את משרדיה לפני מספר חודשים.
  5. עוד טוענת המבקשת להתנהגות שיטתית של המשיבה. לטענת המבקשת, בעליה של המשיבה מר דניאל צלנר (להלן: " מר צלנר") ומר מרדכי דבי, מחזיקים במניות אצל חברות אחרות, אשר אינן פעילות כיום, ואשר נוסדו במטרה לעסוק בתחום זהה לתחום העיסוק של המשיבה ולחלקן אף שם דומה לשם המשיבה. לטענת המבקשת, יש בהתנהגות זו כדי להצביע על כך שגם המשיבה הינה אישיות משפטית ריקה מתוכן, אשר בבוא העת לא ניתן יהא להיפרע הימנה. 
  6. בנוסף נטען ע"י המצהיר השני מטעם המבקשת, מר יחיאל שטרן, כי סיכויי התביעה קלושים וכי בדיקה ראשונית במערכת המחשוב של המבקשת העלתה, כי טענות המשיבה משוללות כל אחיזה. כמו כן, מציינת המבקשת בבקשתה את השיהוי הניכר בהגשת התובענה, אשר גרם לנזק ראייתי, שכן האסמכתאות לתשלום מאוחסנות בארכיבים חיצוניים ומצריכות עבודת איתור הכרוכה בעמל רב.

טענות המשיבה :

  1. המשיבה מתנגדת לבקשה להפקדת הערבות. המשיבה טוענת, כי המבקשת טרם ביררה ולו מקרה אחד ממאות המקרים המופיעים בכתב התביעה. לשיטת המשיבה, תכליתה של בקשה זו הינה לדחות את הקץ בהגשת כתב הגנה ולעכב את כספי המשיבה, מתוך רצון לסרבל ולהקשות על בירור התובענה.
  2. בתגובתה הציעה המשיבה להעמיד את ערבותו האישית של מנהל המשיבה, מר דני צלנר, להבטחת הוצאות המבקשת. לעניין זה צירפה המשיבה את תצהירו של מר צלנר, לפיו הצהיר, כי הינו בעל יכולת פירעון כדי כל הוצאות משפט, אשר תיפסקנה לטובת המבקשת. המשיבה טוענת בתגובתה, כי בבעלותו של מר צלנר נכסים סחירים הניתנים להמרה, אולם התצהיר מטעמו אינו כולל פירוט הנכסים.
  3. עוד טוענת המשיבה, כי הרציונאל העומד מאחורי חיוב של חברה תובעת בהפקדת ערובה להבטחת הוצאות הנתבע אינו מתקיים בענייננו, זאת לנוכח הצעתה להעמיד כערב אישי את מר צלנר. לטענת המשיבה, בהצעה זו היא נכנסת הלכה למעשה לנעלי תובע רגיל (להבדיל מחברה תובעת) ומעמדה כמעמדו, ומכאן שאין לחסום את שערי בית המשפט מחמת דלותו החומרית של התובע.

המסגרת הנורמטיבית :

  1. תקנה 519(א) לתקנות, קובעת הסדר כללי לפיו: " בית המשפט או הרשם רשאי, אם נראה לו הדבר, לצוות על משיב ליתן ערובה לתשלום כל הוצאותיו של הנתבע".
התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ