אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> החלטה בתיק בשא 178386/07

החלטה בתיק בשא 178386/07

תאריך פרסום : 03/08/2008 | גרסת הדפסה
בש"א
בית משפט השלום תל אביב-יפו
178386-07,179044-07
28/11/2007
בפני השופט:
זהבה אגי סגנית נשיאה

- נגד -
התובע:
יילו-קפ בע"מ
עו"ד איתן פלג
הנתבע:
רשות שדותהתעופה בישראל
עו"ד אייל בליזובסקי
עו"ד בתיה ברד
החלטה

בין המבקשת, 'יילו -קפ בע"מ' (להלן: ,,יילו - קפ"), לבין רשות שדותהתעופה בישראל (להלן: ,,הרשות") נחתם, ביום 13/01/07, חוזה הרשאה למתן שירותים של ניהול והפעלת מערך מזנונים ושירותי הסעדה בבתי -הנתיבות בנמלי -התעופה אילת ועובדה, וביום 02/07/07 נחתם חוזה הרשאה נוסף לגבי מסוף הגבול היבשתי בטאבה (להלן: ,,חוזי ההרשאה").

הרשות פועלת, למעשה, לסילוק ידה של 'יילו -קפ' ממערך המזנונים והמסעדות אותם היא מפעילה בכל נמלי -התעופה. במאמר מוסגר אציין כי סכסוך דומה קיים לגבי חוזה ההרשאה בנתב"ג, שנדון בפניי במסגרת בש"א 178876/07, ובו ניתנה היום החלטה, לפיה בקשה לסילוקיד של הרשות כנגד 'יילו -קפ' נדחתה.

בפניי, למעשה, שתי בקשות. בבקשה הראשונה, בש"א 178386/07, שהוגשה ביום 11/11/07, מטעם 'יילו -קפ' נגד הרשות (להלן: ,,בקשת יילו - קפ"), התבקש ביתהמשפט ליתן צו מניעה זמני אשר יאסור על הרשות למנוע מ'יילו -קפ' את הפעלת המזנונים באילת, בעובדה ובטאבה, ובכלל זה, למנוע ניתוק החשמל והמים מן המזנונים. בו ביום נתתי צו מניעה זמני, אשר אסר על הרשות לנקוט באמצעים, לרבות ניתוק החשמל והמים ממקומות השירות של 'יילו -קפ' בבתי -הנתיבות אילת, בעובדה ובמסוף הגבול בטאבה, וכן צו שאסר על הרשות להוציא ציוד, מוצרים וחפצים השייכים למבקשת. מבחינה עובדתית, הבינותי כי בעקבות הצו הארעי שניתן, ממשיכה 'יילו -קפ', עד למועד מתן החלטה זו, להפעיל את המזנונים.

בקשה נוספת היא בקשתה של הרשות, שהוגשה ביום 18/11/07 בבש"א 179044/07 (להלן: ,,בקשת הרשות"), ובה נתבקש ביתהמשפט לבטל את צו המניעה הזמני שניתן ביום 11/11/07 ולהורות על סילוק ידה של 'יילו -קפ' לאלתר משטח המזנונים בבתי -הנתיבות באילת ובעובדה וממסוף הגבול בטאבה.

בין הצדדים הוסכם כי בקשתה של הרשות תיחשב כתשובה לבקשתה של 'יילו -קפ' לצו שנתבקש שלא לנתק את זרם החשמל והמים מן המזנונים ולמנוע את הפעלת המזנונים בידי 'יילו -קפ', ובקשת 'יילו -קפ' תשמש תגובה לבקשת הרשות לסילוק ידה מן המזנונים. עוד הוסכם, כי ההחלטה תינתן ללא חקירות המצהירים, ועל יסוד טיעוני הצדדים הכלולים בכתבי -בי -דין, על נספחיהם, וטיעוניהם הקצרים בפניי היום.

המניע לבקשות שבפניי הוא מכתבה של הרשות מיום 07/11/07, אשר צורף כנספח א' לתצהירו של מר יצקן התומך בבקשת 'יילו -קפ', ואשר כותרתו ,,הודעת ביטול חוזי ההרשאה למתן שירותים של ניהול והפעלת מערך מזנונים ושירותי הסעדה לקהל הרחב ולעובדים בבתי הנתיבות עובדה, אילת ומסוף הגבול היבשתי טאבה", בו הודיעה הרשות ל'יילו -קפ' על ביטול חוזי ההרשאה שנחתמו להפעלת מערך המזנונים כאמור, וזאת - לאור שורה של הפרות יסודיות של חוזי הרשות מצד 'יילו -קפ', כפי שפורטו במכתבה של הרשות (להלן: ,,הודעת הביטול"). בנקודה זו אציין כי הודעת הביטול לגבי המזנונים באילת, עובדה וטאבה יצאה, באופן לא -מפתיע, בסמוך למועד שבו יצאה הודעת ביטול נוספת מצד הרשות לגבי חוזי ההרשאה של דלפקי 'יילו -קפ' בנמלהתעופה 'בן -גוריון'.

טענותיה של הרשות כלפי 'יילו -קפ' הנן כי אין בידי 'יילו -קפ' רישיון עסק לגבי אף אחד מהמזנונים, וזאת - בניגוד לסעיף 14 לחוזי ההרשאה, המחייבים את מפעילת המזנונים להחזיק בכל האישורים והרישיונות הנדרשים לשם מתן השירותים נשוא החוזים, לרבות רישיון לניהול עסק. אי -קיומו של רישיון עסק מהווה, לטענת הרשות, הפרה יסודית של חוזה ההרשאה, בהתאם לסעיף 14(ה) שבו.

עוד טוענת הרשות, כי במזנונים אותם מפעילה 'יילו -קפ' אין מלאי מספק של מוצרים, וזאת - בניגוד לאמור בסעיף 6(ח) לחוזי ההרשאה, הקובע כי על המפעיל להחזיק בכל אחד מהמזנונים מלאי מספיק של מוצרים המפורטים בנספחים ט' לחוזי ההרשאה. אעיר כי עיון בנספחים ט'1   וט'2 שצורפו לחוזי ההרשאה מעלה כי מדובר בנספחים שלא מפורטת בהם רשימת מוצרים כלל.

הפרה יסודית נוספת שמייחסת הרשות ל'יילו -קפ' היא שאין המזנונים פועלים בכל שעות הפעילות שנקבעו בהסכמים, והרשות פירטה מועדים בהם נמצאו המזנונים סגורים בשעות שהמזנונים צריכים היו להיות פתוחים. לטענת הרשות, גם שעות הפתיחה של המזנונים מהוות תנאי יסודי וחיוני להפעלתם, ובהתאם לסעיף 11 לחוזי ההרשאה, אי -פתיחתם בשעות הפעילות שהוגדרו בחוזים מהווה גם היא הפרה יסודית של ההסכם. כבר בנקודה זו אציין שעיינתי בסעיף 11 לחוזי ההרשאה, ולא מצאתי כי האמור בו מהווה תנאי יסודי בהסכם. אדרבה, נמצא כי מנהלי נמלהתעופה באילת ובעובדה או מי מטעמם רשאים, לפי שיקולדעתם, להורות על שינוי שעות הפעילות, ולפיכך, המועדים הנקובים בסעיף 11(א) ברי -שינוי.

הרשות טוענת כי לא מועסק כחאדם מספיק במזנונים, כי רמת השירות אינה מספקת וכי התקבלו תלונות רבות, ומעל הכול, כי קיימת המלצה של משרד הבריאות להורות על סגירת המזנונים בנמלהתעופה באילת, דבר המחייב את ביטול ההסכמים שבין 'יילו -קפ' לבין הרשות.

'יילו -קפ' טוענת בבקשתה כי לא הפרה את חוזי ההרשאה. לטענתה, מתחילת העבודה בשדההתעופה, מתנכל לה מנהל ביתהנתיבות באילת, ומערים קשיים על ביצוע עבודתה, מתוך מטרה לסלק אותה מן המקום, וכל זאת - על רקע טובותהנאה כביכול שקיבלו אנשים אלו או אחרים מן המפעילים הקודמים של המזנונים - טובותהנאה ש'יילו -קפ' סירבה לספק להם. בשל כך, מוכשלת 'יילו -קפ' בפעולות שנקטה לצורך קבלת רישיון העסק, ובין השאר נטען, כי נמנעת כניסת עובדים שלה לנמל וכי הקשו עליה את עבודות השיפוץ בתואנותשווא, דבר המעכב את קבלת אישור משרד הבריאות הנחוץ לצורך קבלת רישיון העסק.

הרשות, מצדה, מכחישה כל טענה בדבר התנכלות - טענה שלא נטענה לגבי מסוף הגבול בטאבה, ובכלזאת אין למזנון שם רישיון עסק. הרשות מפנה לשורה ארוכה של התראות חוזרות ונשנות שנשלחו ל'יילו -קפ' על הפרות ההסכם, שלא הביאו לשיפור הליקויים התברואתיים שנתגלו ולהפעלה מסודרת של המזנונים, עד כי לא היה מנוס בידי הרשות מלבטל את חוזי ההרשאה, כפי שעשתה במכתבה מיום 07/11/07.

ד י ו ן

המבקש סעד זמני צריך להראות שיש לו עילת תביעה לכאורה. למעשה, עליי לשאול את עצמי, בבואי לדון בבקשות הללו המונחות בפניי, אם זכאית הייתה הרשות להוציא את מכתב ביטול חוזי ההרשאה נשוא נספח א' לבקשת 'יילו -קפ', ובמילים אחרות: האם בידי הרשות ראיות טובות לכאורה להפרות יסודיות של ההסכמים מצד 'יילו -קפ' המקנות לרשות את הזכות המיידית לבטל את חוזי ההרשאה.

הטענה העיקרית שבפי הרשות היא כי המזנונים פועלים ללא רישיון עסק. קיומו של רישיון עסק הוא אכן תנאי יסודי בהסכמים, אך גם הטענה בדבר היעדרו של רישיון עסק צריכה להיטען בתםלב. לטענת 'יילו -קפ', חסרונו של רישיון עסק בכל הקשור למזנונים באילת נובע מהדרישות לשפץ את המזנון התחתון. ל'יילו -קפ' טענות כלפי הרשות כי לא אפשרה לה לשפץ את המזנון, וטענות אלו, מן הראוי כי תתבררנה במסגרת התביעה העיקרית. זאת ועוד: המזנונים העליונים שופצו, כפי שניתן לראות בתצלומים, והם פועלים כסדרם, וגם ראש -עיריית אילת, מתוקף סמכותו כראש אגף רישוי ואכיפה, אישר הפעלה מוגבלת של המזנונים בהתאם לאישור שנתקבל ממשרד הבריאות, וצו ההפסקה המנהלי שהוצא למזנונים צומצם, כמפורט במכתבו מיום 22/11/07, אשר צורף לתצהירה המעודכן של 'יילו -קפ'. זאת ועוד: החוזים נחתמו, לגבי אילת, לפני אחדעשר חודש, ולגבי טאבה - לפני ארבעה חודשים. לכאורה, אם סברה הרשות כי קיומם של רישיונות עסק הוא תנאי יסודי שאי -קיומו מהווה הפרה יסודית המזכה אותה בביטול ההסכם, מדוע השהתה את ביטול ההסכם עד למועד שבו הוצא מכתב הביטול? מכאן שפעולותיה של הרשות נגועות בשיהוי.

גם ההפרות האחרות, לגבי שעות הפעילות של המזנון, היקף המוצרים הנמכרים בו והתנאים הסניטאריים הירודים, מן הראוי כי תתבררנה במסגרת ההליך העיקרי, ואין הרשות רשאית לעשות דין עצמי ולהורות באופן חדצדדי על ניתוק החשמל והמים למזנונים, והלכהלמעשה, לסלק בצורה כזאת את ידה של 'יילו -קפ' מן המזנונים אותם היא מפעילה.

טוענת הרשות, כי מאזן -הנוחות פועל לטובתה. הואיל ואין בידי 'יילו -קפ' רישיונות עסק, ממילא נאסר עליה להפעיל את המזנונים, כך שלא ייגרם לה, למעשה, כל נזק, במידה וייעתר ביתהמשפט לבקשה שהגישה הרשות, או לכל היותר, ייגרם לה נזק כספי, שניתן להערכה, ובתשלום ממון יהיה בו כדי פיצוי הולם לנזקי 'יילו -קפ'. מאידך, לרשות ייגרמו נזקים כבדים שאינם ניתנים לפיצוי כספי אם לא יינתנו הצווים, שכן לאור השירות הלקוי, צו הסגירה המנהלי גורם לנזק תדמיתי עצום לרשות, פגיעה באיכות השירות לציבור בכללותו, אשר נמנעים ממנו שירותי הסעדה הנחוצים לו מאוד. הרשות מצביעה על כך שבמסגרת מאזן -הנוחות, על ביתהמשפט לשקול גם את הנזק שעלול להיגרם לציבור הרחב, וכאשר הנזק לציבור עולה במשקלו והשפעתו על הנזק שנגרם ליחיד, על ביתהמשפט להעדיף את האינטרס הציבורי עלפני האינטרס הפרטי.

טענה זו היא טענה יפה, שובה את הלב, אך אין בה כדי להסביר כיצד, אם יינתנו הצווים לרשות ותסולק ידה של 'יילו -קפ' מן המזנונים בנמלי -התעופה באילת ובעובדה ובמסוף הגבול בטאבה, יהיה בכך כדי לשרת את האינטרס הציבורי, שכן בן -לילה לא יינתן רישיון עסק לאף גורם. מן הסתם, כל גורם שייכנס יצטרף להתחיל את התהליך מתחילתו. שיפוצים שעליהם הורה משרד הבריאות ממילא יצטרכו להתבצע על מנת לקבל רישיון עסק, ודווקא האינטרס הציבורי מצביע על כך של'יילו -קפ' הסיכויים הטובים יותר לקבל רישיון עסק בזמן קצר יותר, שיאפשר את ההפעלה המסודרת והתקינה של המזנונים עלפני כל גורם אחר, שיצטרך להתחיל את התהליכים מתחילתם.

לפיכך, אני סבורה כי יש מקום להותיר את צו המניעה הזמני אשר נתתי ביום 11/11/07 במסגרת בש"א 178386/07 על כנו, בכפוף להמצאת הערבויות המפורטות בו. בקשת הרשות שהוגשה בבש"א 179044/07 - נדחית.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ