אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> החלטה בתיק בשא 1782/08

החלטה בתיק בשא 1782/08

תאריך פרסום : 10/01/2010 | גרסת הדפסה
בש"א, א
בית משפט השלום חיפה
1782-08,22293-07
25/02/2008
בפני השופט:
הרשמת ש. פומרנץ

- נגד -
התובע:
צוות קרקע בע"מ
עו"ד מבור עמיר
הנתבע:
איזידור כהן עפר ותשתיות בע"מ
עו"ד שרם דוד
החלטה

החב' - התובעת, העוסקת בין היתר בעבודות עפר, תשתית ופיתוח, הגישה כתב תביעה נגד החב' הנתבעת, העוסקת אף היא בין היתר בתחום עבודות ביסוס, בניין, עפר ותשתית, לתשלום סך 2,158,560 ש"ח, שלטענתה חבה הנתבעת לתובעת.

עפ"י כתב התביעה פעלה התובעת כקבלן משנה עבור הנתבעת לצורך ביצוע עבודות תשתית ו/או עבודות חפירה באתר בניה גב ים בהרצליה פיתוח.

ביום 17.6.07 נחתם בין הצדדים הסכם לביצוע עבודות חפירה ופינוי (ההסכם - נספח א' לכתב התביעה), ולטענת התובעת הפרה הנתבעת באופן שיטתי את התחייבויותיה כמפורט בכתב התביעה, והיא חייבת סך 1,890,600 ש"ח בגין ביצוע עבודות בהתאם לחשבונות שהמציאה התובעת לנתבעת, וכן סכום נוסף של 267,960 ש"ח בגין השבתת ציוד חפירה מכני, אובדן ימי עבודה, ובטלה, שנגרמו לתובעת.

לטענת התובעת הציגה הנתבעת בפניה תוצאות של בדיקות קרקע לפיהן החומר שייחפר מורכב מחול וחול כורכרי הניתן למכירה ולשיווק מסחרי (נספח ו' לכתב התביעה), ובהסתמך על מצג זה תמחרה התובעת את ביצוע העבודות במחירים הנמוכים משמעותית מהמחירים המקובלים בענף, וכמו כן התחייבה התובעת לבצע את העבודה במהלך 20 שבועות עבודה בלבד.

בהסתמכות התובעת על כך שהחול שייחפר יימכר וישווק בהקפים מסחריים בשוק הפתוח ובמהירות רבה, תמחרה התובעת את ביצוע החפירה והפינוי במחיר של 0.80 אג' לכל מ"ק של חפירה ופינוי, בעוד שלטענתה, מחיר עבודות חפירה ופינוי של כל 1 מ"ק של חומר שאינו ניתן לשיווק מסחרי מסתכם בסכום של 50 - 40 ש"ח לכל מ"ק.

בתחילת עבודות החפירה נוכחה התובעת לדעת כי הקרקע מורכבת מאדמת חרסית שחורה ומסלע קשה, שאינם ניתנים לשיווק מסחרי, והריהם כפסולת. (נספח ח' לכתב התביעה).

למרות זאת המשיכה התובעת בעבודות החפירה אך העלויות התייקרו באופן קיצוני, והן לא הובאו בחשבון כאשר תומחרה העבודה (נספח ו'). עוד טוענת התובעת שבבדיקת קרקע שנעשתה ע"י מנהלה התברר שהקרקע מזוהמת בחומרים מסוכנים, ובעקבות דו"ח בעניין הורו המשרד להגנת הסביבה ועיריית הרצליה על סגירת אתר הבנייה. (העתק מן הדו"ח והוראות המשרד להגנת הסביבה ועיריית הרצליה - נספח ט').

התובעת ממשיכה ומספרת כי במסגרת תביעה שהגישה הנתבעת כנגד התובעת ניתן ביום 15.11.07 צו זמני האוסר על התובעת להמשיך בביצוע העבודות באתר הבניה, כאשר עד אז פינתה התובעת מן האתר כ - 32,000 מ"ק מתוך חפירה כוללת של כ - 70,000 מ"ק. לטענתה, העלות הנוספת לכל מ"ק של חפירת אדמה שחורה וסלע קשה מסתכמת בסך של 46 ש"ח לכל מ"ק, ומכאן שהעלות הנוספת היא 1,403,000 ש"ח. כמו כן הפסידה התובעת את הרווח שהיה צפוי להתקבל ממכירת החול וסבלה הפסדים נוספים מאחר שנאלצה לפנות את הפסולת.

עוד טוענת התובעת כי הנתבעת גרמה לעיכובים ניכרים בהתחלת ביצוע העבודות כמפורט בכתב התביעה, ולבסוף טוענת התובעת כי לא ניתן היה לבצע את עבודות החפירה באופן סדיר באתר בשל המכשולים הקיימים בו.

להבטחת סכום התביעה ניתן, לבקשת התובעת, צו עיקול זמני ברישום להבטחת סך של  2,000,000 ש"ח על כספי הנתבעת ב - 5 בנקים (מלבד על חשבונות עו"ש וחח"ד), וכן על כספים המגיעים לה מחב' גב ים לקרקעות בע"מ.

בתצהיר התומך בבקשת העיקול טוען מר יצחקי כי אתר הבניה נסגר על סורג ובריח, במקום לא מתבצעות עבודות כלשהן, ומכאן שאין לנתבעת הכנסות מפורייקט זה; הנתבעת מתחמקת מתשלום חובותיה; שיק שמסרה לא כובד; והיא צפויה לתביעה גדולה מצד מזמין העבודה, חב' גב ים, על פיגורים בביצוע העבודות.

בתצהיר התומך בבקשתה לביטול העיקול, מכחיש המהנדס הראשי של הנתבעת את כל טענות התובעת. לדבריו התנהלה התובעת מלכתחילה באופן לא מקצועי; התעלמה מהנחיות התובעת; לא עמדה בקצב העבודה הנדרש, והתברר כי התובעת אינה ערוכה לבצע עבודות חפירה בסדר גודל של הפרוייקט הנדון. כמו כן הוברר למבקשת שקצב החפירה של המשיבה תלוי למעשה בקצב מכירת האדמה החפורה, והמשיבה שינתה את קצב העבודות והאטה אותן עד שיימצא פתרון למכירת החומר. כמו כן דרשה לקבל סכומים נוספים מעבר למגיע לה עפ"י החוזה. כאמור, תירצה התובעת את עבודתה האיטית בכך שהעפר שנחפר אינו ניתן למכירה, והשביתה את העבודות, יותר מפעם אחת.

המצהיר מטעם המבקשת טוען בתצהירו כי היא מעולם לא הציגה מצג בפני המשיבה כאילו החומר שייחפר נתון למכירה ולשיווק מסחרי, וכי מדובר במסקנת המשיבה שהחליטה על דעת עצמה למכור את החומר, ללא קשר למידע שנמסר לה. המצהיר טוען כי גיאולוג שנתבקש לבדוק את הקרקע, קבע בחוות דעתו שאין יסוד לטענת המשיבה על "שינוי מהותי בקרקע", המצהיר ממשיך ואומר כי הנתונים להם טוענת המשיבה אינם נכונים וכי עפ"י המחירים שנקבעו בהסכם, אמורה המשיבה לקבל סך של 24,400 ש"ח בלבד, לפי החישוב של חפירת 30,500 מ"ק * 0.80 ש"ח למ"ק. עוד טוען המצהיר כי כל הסכומים הנוספים הנתבעים ע"י המשיבה אינם מעוגנים בשום הסכם, לא בכתב ולא בע"פ, ואין מקום לדרוש סכום של 46 ש"ח למ"ק, העולה עשרת מונים על מה שהוסכם בחוזה.

למעשה, ועפ"י חישוב שערכה המבקשת, (סעיף 126.26 לתצהיר מר דיאב) דורשת המשיבה סכום של 97.20 ש"ח למ"ק - סכום שלא יעלה על הדעת, כאשר בהסכם בין הצדדים נקבע סכום של 0.80 ש"ח למ"ק. לטענת המצהיר הקדימה המבקשת למשיבה את העברת התשלום, לא המתינה לאישור החשבון המאושר, ובמקום ביום 10.11.07, הועבר התשלום למשיבה ביום 29.10.07. כמו כן מסרה למשיבה ביום 25.9.07 המחאה דחויה ליום 15.10.07 ע"ח העבודות ע"ס 50,000 ש"ח שבוטלה עקב הנזקים שגרמה המשיבה למבקשת, אך שולמה לאחר מכן.

המצהיר כופר מכל וכל בטענת ההכבדה וטוען כי המבקשת היא חב' פעילה, וקבלן רשום בענף הבניה, מהגדולות בארץ; מעורבת במספר רב של פרוייקטים, נהנית מחוסן כלכלי (דו"ח חברה המעיד על דירוג האשראי, נספח י"ב לתצהיר) לרבות ממוניטין חיובי. עוד טוען המצהיר כי לא מתנהלים כנגד המבקשת כל הליכי הוצל"פ, ואין נגדה תביעות פרט לתביעת דיבה קנטרנית בסך 250,000 ש"ח, אשר הוגשה ע"י חברה מתחרה.

לטענת המבקשת לא הוצגו ראיות מהימנות לכאורה לצידקת התביעה; לא הוצגו ראיות מהימנות לקיומו של חשש סביר שאי מתן הצו יכביד על ביצוע פסה"ד, ואין מקום להשאיר את צו העיקול על כנו.

מחקירתם הנגדית של המצהירים מטעם הצדדים עולה כי אכן התביעה שהוגשה נופחה במדה רבה. היקף החוזה שנחתם בין הצדדים עמד ע"ס 403,109 ש"ח (לפני מע"מ), כאשר עפ"י הודאתו של מנהל המשיבה נקבע מחיר של 0.80 ש"ח לקוב, ולא 46 ש"ח לקוב. כדבריו: "נכון שחלק מן המחירים 0.80 ש"ח לקוב כשמדובר בחפירה ופינוי של עפר ופסולת ביחס ללוגים לחפירת חול וחול כורכרי.

בהסכם לא כתוב 46 ש"ח לקוב". ובהמשך: "בחוזה אין כי האדמה לא היתה (אמורה) להימצא בשטח". לדבריו היתה הסכמה על מחיר של 46 ש"ח עם יורם מנהל החב' המבקשת, אך המצהיר לא תמך טענה זו באסמכתא כלשהי. לדבריו "דיברנו על חרסית שלא היתה אמורה להיות בשטח .... כל העבודה השתנתה. היה סלע היתה אדמת חרסית כשבמקור דובר על חול וחול כורכרי".

המצהיר חוזר ומאשר כי הסכום של 46 ש"ח לקוב לא מופיע בכתובים: "נכון שבנספח הזה לא מופיע 46 ש"ח לקוב". מר יצחקי גם אישר בחקירתו הנגדית כי עניין מכירת העפר אינו מהווה חלק מן המחיר בהסכם שנכרת בין הצדדים, אך לטענתו "לא צריכים לכתוב דברים כאלה. כשיש לי חול כל אחד יודע שהוא למכירה". מר יצחקי טען כי דרש בע"פ מיורם מנהל המבקשת לשלם עבור "החרסית, פינוי הסלע, חפירה בסלע", וכי "אין דרישה בכתב".

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ