החלטה בתיק בשא 1772/06

העובדות בתמצית

בפני בקשה למתן צו עשה זמני שיורה למשיבה להשיב לידי המבקש את משאית "מרצדס" מ.ר.- 8499558 (להל"ן "המשאית")  שנתפסה על ידה  במסגרת תיק הוצל"פבו המשיבה הינה הזוכה וזאת עד להכרעה בבקשה למתן סעד הצהרתי ביחס למשאית שהוגשה על ידי המבקש.

המבקש עוסק בהובלות ועבודות עפר ולצורך כך מחזיק משאית והוא רשום במשרד הרישוי כבעלים של המשאית.

המשיבה הינה חברה רשומה כדין שעיסוקה בין היתר במימון ואשראי עסקיים.

המשיבה הציגה הסכם מימון אשר נחתם בינה לבין מר סלאמה גיהאד (להלן: "ג'יהאד")לרכישת המשאית לפיו קיבל ג'יהאד מן המשיבה מימון לרכישת המשאית בסך של 431,00ש"ח . יודגש כי אותו ג'האד רכש את המשאית מן היבואן היינו המדובר היה במשאית חדשה. להבטחת התחייבותו של  גיהאד כלפי המשיבה ובהתאם להסכם המימון מישכן גיהאד את זכויותיו למשיבה. בהתאם נרשם ברשם המשכונות בתאריך 22.8.05 משכון על המשאית לטובת המשיבה.

המשיבה צרפה לתגובתה אישור על רישום המשכון מרשם המשכונות- כאשר המשכון נרשם עוד בחודש אוגוסט 2005.

אציין כי האישור על רישום המשכון מעיד כי המשכון עדיין רשום על שם המשיבה ואף המבקש לא חלק על קיומו של משכון רשום על שם המשיבה.

המבקשת הגישה פלט רישום שיעבודים ממשרד הרישוי ממנו עולה כי היה שעבוד לטובת המבקשת אף ברישומי משרד הרישוי החל מיום 14.6.05 אשר בוטל ביום 27.10.05.אין מחלוקת גם כי החל מיום 17.11.05  היה המבקש הבעלים הרשום של המשאית כאשר הבעלים הרשום הקודם הינו סאלמה מוחמד (להלן:" מוחמד"). אין גם מחלוקת כי בחודש ינואר רשם המבקש משכון על המשאית לטובת בנק מרכנתיל דיסקונט.

ביום 19.2.06 נתפסה המשאית מידי המבקש במסגרת תיק הוצל"פ שפתחה המשיבה לצורך מימוש המשכון הרשום על המשאית לאחר שהחייב- סאלמה גיהאד לא עמד בתשלום החזר ההלואה שניתנה לו. במסגרת תיק ההוצל"פ מונה ב"כ המשיבה- עו"ד פלס ככונס נכסים על הרכב.

טענות הצדדים

המבקש עותר כאמור למתן צו עשה להשבת המשאית לבעלותו. בתצהיר שתמך בבקשה נטען כי המבקש רכש את המשאית דרך מוני בע"מ בחולון כאשר שילם עבור המשאית 496,000 ש"ח לפני מע"מ  במזומן. כן ניתן צ'ק דחוי ליום  15.12.05 בסך של 74,250 ש"ח בגין המע"מ של העסקה. עוד ציין כי שילם למוני סך של 6,000 ש"ח  בצ'ק דחוי ליום 6.12.05 עבור דמי תיווך, דבר שאף תואם את הקבלה שהציג המבקש.

לראיה צירף המבקש הסכם  שנערך בינו לבין עבד סלאמה, כאשר אותו עבד סלאמה מצהיר כי הוא אחיו של מוחמד - בעל הרכב הרשום , אך למעשה המשאית שייכת לו והוא רשאי למכרה לקונה. לאור האמור טען המבקש כי הוא קנה את הרכב מן המוכר- עבד סלאמה בתמורה מלאה, כאשר רשיון הרכב היה  נקי משעבודים ועל כן יש להשיב לו את המשאית.עוד טען המבקש כי שילם דמי תיווך למתווך מוני עבור העסקה  בסך 6,000 ש"ח ואף הציג חשבונית להוכחת האמור.

יצויין כי לאחר הדיון הוגש ברשות בית המשפט תצהיר מתוקן של המבקש ממנו עולה גרסה מעט מורחבת ולעיתים אף שונה מהגרסה שנמסרה בתצהיר הראשון, דבר אליו אתייחס בהמשך.

המבקש חזר בתצהיר המתוקן על עיקרי גרסתו כי שילם על המשאית כ - 490,000 ש"ח והוא זכאי לקבלה חזרה לשמו, לאור האמור לעיל טען המבקש כי רכש את המשאית בתום לב ותמורה  כאשר ברשיון הרכב לא היה רשום כל שיעבוד. על כן הוא זכאי להשבת המשאית לידיו לאור העובדה כי הוא עומד בכל התנאים שנקבעו בסעיף 34 לחוק המכר ומכאן שזכותו עדיפה על זכויות המשיבה במשאית. עוד טען ב"כ המבקש בדיון בבית המשפט כי הנזק שנגרם למבקש באי השבת המשאית הינו רב ועל כן אף מאזן הנזק והנוחות מחייב השבת המשאית לידי המבקש.

המשיבה טוענת מנגד כי לה משכון ראשון בזמן על המשאית. משכון שרשום כדין אף עתה ולא בוטל מעולם ברישומי רשם המשכונות. עוד נטען כי קיים חשש ממשי כי שחרור המשאית חזרה למבקש יביא להעלמותה והמשיבה לא תוכל כלל לממש משכון אף אם תזכה בסופו  של יום. המשיבה הדגישה כי רישום הבעלות במשרד הרישוי  עבר במרמה תוך זיוף מה שנחזה להיות כצו מכר של לשכת ההוצאה לפועל בתל אביב, שמורה על מכירת המשאית מאותו ג'יהאד - הבעלים הראשון למוחמד ואף על כך יש לתמוה. עוד נטען כי המשאית נמכרה נקיה מכל שעבוד מג'יהאד למוחמד כאשר בהתאם לצו המכר המזויף, בוטל השעבוד ברישומי משרד הרישוי וכך הועברה אף הבעלות למוחמד.

המשיבה הוסיפה וטענה כי כיוון שלה משכון רשום על המשאית אשר לא בוטל מעולם הרי זכותה קודמת וגוברת על זכותו של המבקש משלא עמד המבקש להוכחת תנאי סעיף 34 לחוק המכר- התשכ"ח - 1968 (להלן: "תקנות המכר") ממספר טעמים. על כן בקשה לדחות הבקשה.

המבקש העיד בבית המשפט ונחקר על תצהירו. בעדותו חזר וציין כי קנה את המשאית במזומן וסיפר על עסקה קודמת במשאית אחרת שבוטלה. המבקש ציין כי אכן משכן את המשאית לבנק מרכנתיל רק כחודשיים לאחר שרכש אותה. עוד ציין כי לא בדק ברשם המשכונות אם קיים שעבוד על המשאית אלא רק ראה לפי הרשיון שאין משכון על שמו של מוחמד. בחקירה חוזרת נשאל לגבי משכון המשאית לאחר חודשיים והסביר שרוב כספו הוא במימון הבנק והוא לקח הלוואה  ועימה החזיר כסף לבני משפחתו.

מטעם המשיבה העידה הגב' עדי אופק שהינה מנהלת מחלקת סיכוני אשראי בחברה והיא הסבירה על הליך המימון. ביחס לשעבוד המשאית ציינה כי המשיבה מקבלת התחייבות לרישום שעבוד מהגורם אליו מועבר הכסף.

כאשר מדובר ברכב חדש מרגע שיש מספר רישוי נשלחת הודעת משכון לרשם המשכונות ובמקרה זה היא בדקה ומצאה שאכן היה רשום שעבוד על המשאית לטובת המשיבה , הן ברשם המשכונות והן במשרד הרישוי.