החלטה בתיק בשא 175315/07

החלטה זו הינה בבקשה במסגרתה עתר המבקש למחיקה או דחיה של התביעה על הסף, ולחילופין, למחוק כותרת התביעה בסדר דין מקוצר ולחילופי חילופין ליתן למבקש רשות להתגונן כנגד התביעה.

ב"כ המשיב הגיש תגובה  הדוחה את טענות המבקש ובתשובה הוגשה תגובה מטעם ב"כ המבקש.

המבקש טוען בבקשתו כי יש להורות על סילוק התביעה על הסף, שכן המבקש הינו ערב יחיד  כאמור בהוראת סעיף 17ג' לחוק הערבות, כפי שהיה בתיקון משנת , 1992, לפיו ערב יחיד הינו מי שערב ל  "חיוב שהסכום המירבי של הקרן אינו עולה על 250,000 ש"ח ושנועד לרכישת זכויות בדירה המיועדת למגורי החייב.".

המבקש טוען בבקשתו כי סכום ההלוואה אשר ניטלה ואשר לה ערב המבקש הינו 206,495 ש"ח בלבד וכי הסכום הנוסף ע"ס 254,000 ש"ח לא ניתן כהלוואה והמבקש לא ערב לו.

המבקש עותר בכותרת בקשתו הן לדחיה על הסף והן למחיקה על הסף של כתב התביעה,  אולם אינו מפרט בבקשתו עילה כלשהי  מהעילות הקבועות בתקנה 101 לקנות סדר הדין האזרחי , התשמ"ד- 1984, לדחיה על הסף, ונראה כי בקשתו הינה למחיקה על הסף.

"הלכה פסוקה היא, כי אין למחוק על הסף, מפאת חוסר עילה, תביעה בה קיימת אפשרות, אפילו קלושה, שהתובע יצליח בתביעתו... לצורך בחינה זו בשלב של מחיקה על הסף על בית המשפט להניח "כי יעלה בידי התובע להוכיח את כל אשר טען בכתב התביעה... כולל המסמכים בנספחים לה..."  (ע"א 76/86, פיינשטיין נ' ה.ש. מלונות בע"מ פ"ד מג (3) 124).

הלכה פסוקה, היא כי   אין למחוק כתב תביעה על הסף מחמת העדר עילה אלא מקום בו ברור כי התובע אינו יכול לקבל את הסעד אותו הוא תובע, אף אם יוכיח את כל טענותיו שבכתב התביעה.

על המבקש מחיקת כתב התביעה על הסף להראות כי אף אם יוכח כל האמור בכתב התביעה , לא יהיה בכך כדי להקנות לתובע את הסעד המבוקש על ידו.

בסעיף 24 לכתב התביעה נטען ע"י התובע כי הוראת פרק ב' לחוק הערבות אינן חלות על הערבות שנחתמה ע"י המבקש, שכן זו נחתמה קודם ליום 1.6.98, וסכום הערבות הינו מעל 250,000 ש"ח.

על בית המשפט להניח כי יעלה בידי התובע להוכיח את כל שטען בסעיף 24 לכתב התביעה.

 נמצא כי אם יתברר שהאמור בסעיף 24 לכתב התביעה נכון,  לא יהיה מקום למחוק את כתב התביעה ומכאן גם שאין להורות על סילוק התביעה על הסף.

כפי העולה מעיון בבקשת המבקש ובתגובת ב"כ המשיב ובתשובת ב"כ המבקש, הצדדים חלוקים באשר להיקף ההלוואות אשר ניטלו ע"י הלווים אשר להם ערב המבקש.

לטענת המבקש, ההלוואה היחידה שניטלה לה ערב המבקש הינה ע"ס 206,495 ש"ח.

לטענת ב"כ המשיב  הסכם ההלוואה נספח א' לכתב התביעה הינו ע"ס 660,000 ש"ח  אשר המבקש ערב לו.

מאחר ולפני בית המשפט עומדות שתי גרסאות עובדתיות סותרות , הטעונות הכרעה עובדתית ומשפטית, אזי בנסיבות אלה אין לומר כי כתב התביעה אינו מגלה עילה אלא דורש הענין בירור במסגרת ניהול התביעה גופה.

לפיכך, הבקשה לסילוק התביעה על הסף נדחית.

המבקש עותר כסעד חלופי, להורות על מחיקת כותרת התביעה בסדר דין מקוצר ולהורות על העברת הדיון בתביעה לפסים של סדר דין רגיל.

המבקש טוען בבקשתו בין היתר כי המשיב לא המציא כל ראיה כי המבקש ערב להלוואה השניה בסך 254,000 ש"ח,  למעט הלוואה ע"ס 206,495 ש"ח.

המבקש טוען כי דף החשבון נספח י' לכתב התביעה אין בו פירוט של מרכיבי החוב, ועל כן אין בו ללמד על נכונות תחשיב הבנק ובלא שצורפו אסמכתאות לסכומים המרכיבים את סכום החוב.