חפש עורך דין לפי תחום משפטי
| |

החלטה בתיק בשא 172929/06

: | גרסת הדפסה
בש"א
בית משפט השלום תל אביב-יפו
172929-06
25.1.2007
בפני :
הרשם שליו אבי

- נגד -
:
כהן אלון
עו"ד שחם אריה
:
שחף ליווי פיננסי
עו"ד רוב ליאור
החלטה

ההליכים :

1.                 בפני התנגדות לביצוע שטר שהוגשה על ידי המבקש. מדובר בשישה שיקים ע"ס כולל של 339,257 ש"ח (בערכי קרן) שנמשכו מחשבונו של המבקש בבנק הבינלאומי הראשון לפקודת המשיבה.

2.                 בתצהיר המבקש אשר הוגש בתמיכה להתנגדות, טען המבקש כי אינו חתום על השיקים שמולאו ונחתמו שלא על ידו ולא בידיעתו.

3.                 בדיון שהתקיים בפניי ביום 23.11.06 נחקר המבקש על תצהירו ומשהוגשו סיכומי הצדדים, ניתנת החלטתי זו.

דיון :

4.                 ההלכה היא שבבחינת ההתנגדות, די אם הנתבע מראה הגנה לכאורה, אין בודקים כיצד יצליח להוכיח את הגנתו ואין בודקים את טיב ראיותיו (ראה י. זוסמן סדרי הדין האזרחי (מהדורה שביעית, 1995) 676 וא' גורן סוגיות בסדר דין אזרחי (מהדורה שביעית, 2003) 310). דלתות בית המשפט תפתחנה בפני המבקש אם תצהירו, שלא התמוטט בחקירתו הנגדית, מגלה הגנה דחוקה בפני התובענה (ראה למשל ע"א 169/82 כץ נ' מלינה בע"מ, פד"י ל"ט(1) 511, 518). בשלב הדיון בבקשה בית המשפט לא צריך להשתכנע שהטענות בתצהיר נכונות הן, אלא עליו לצאת מן ההנחה שיש אמת בדברי המבקש ואין לו צורך לבחון את מהימנותו (ראה ע"א 356/85 מגן נ' הבנק הבינלאומי הראשון, פ"ד מא(3) 319, 321 וגם ע"א 544/81, 604 קיהל בע"מ נ' סוכנות מכוניות לים התיכון בע"מ פ"ד ל"ו(3) 518, 521).

ברם, אין הנתבע יוצא ידי חובתו בהעלאת טענות סתמיות וכלליות בתצהירו ועליו להתכבד ולהיכנס לפרטי העניין שעליו מתבססת הגנתו (ראה לדוג' ע"א 579/85 אריאן נ' בנק לאומי לישראל בע"מ, פ"ד מ(2) 765 ודברי השופט בר אופיר בספרו סדר דין מקוצר בהלכה הפסוקה (מהדורה שמינית, 2006 ) 155).

5.                 המבקש טען בתצהירו כי : " כל ששת השיקים מולאו ונחתמו שלא על ידי ולא בידיעתי ולי אין כל קשר ישיר עם הזוכה, ואיני חייב מאומה לזוכה..." ובהמשך : "איני חתום על השיקים, מעולם לא מלאתי את השיקים."  זאת ותו לא.

בחקירתו לא אישר המבקש האם נפרעו מחשבונו שיקים לפקודת המשיבה ולא אישר את כרטסת הנהלת החשבונות מטעם המשיבה שהוצגה בפניו (ועל כן היא לא הוגשה כראיה). לשאלת בית המשפט השיב המבקש כי אין לו מושג מי לקח ממנו את השיקים.

6.                 הכלל הקבוע בסעיף 22 לפקודת השטרות הנושא כותרת "אין חבות בלי חתימה" קובע בזו הלשון :

"אין אדם חב בתור מושך או מסב או קבל של שטר אם לא חתם עליו בתור אחד מאלה."

סעיף 23 (א) לפקודת השטרות קובע :

"חתימה על שטר שהיא מזוייפת או שומה בו שלא בהרשאת האדם שהחתימה נחזית כשלו, אין כוחה יפה כלשהו, ואין רוכשים על ידיה או על פיה כל זכות ..."

על כן, משנתבע מתגונן בטענת זיוף, על התובע להוכיח את תקינות השטר, לרבות אמיתות החתימה המתנוססת עליו, שהרי החתימה על השטר היא אחד היסודות לחבות השטרית.  (ראה : יואל זוסמן דיני שטרות (מהדורה שישית, 1983) 50; ע"א 5293/90 בנק הפועלים בע"מ נ' שאול רחמים בע"מ, פ"ד מז(3) 240, 262)

מאידך, לעיתים המסכת העובדתית מראה כי השיקים שלא נחתמו ע"י הנתבע, נחתמו מתוקף הרשאה ע"י אחר ולכן קמה לנתבע חבות מכח סעיף 24 ו- 92 לפקודת השטרות.

7.                 לפיכך, על המבקש היה להתכבד ולפרט טענותיו ולהסביר כיצד יצאו מרשותו השיקים והגיעו לידי המשיבה, אולם הטענה נטענתה באופן לאקוני וסתמי.

הדבר מקבל משנה תוקף מאחר ובעיקרו של ענין מעלה המבקש טענת מרמה או קנוניה (ראה הסייפא של סעיף 4 ו-5 לתצהירו) ואלו מחייבות ציון כל הפרטים, התאריכים ויתר העובדות.

8.                 יפים לעניינו הדברים שכתב כב' השופט חגי ברנר בבש"א (שלום ת"א) 159482/04 מאס נ' שחף טקס בע"מ (לא פורסם, 2.5.04) :

"גם אם מדובר בטענת זיוף, הרי שטענה זו אינה יכולה להיטען בעלמא וכבמטה קסמים ולהקנות זכות להתגונן בפני ביצועו של שטר רק בשל העלאתה. גם מי שטוען טענת זיוף חייב לפרט היטב ובהרחבה את הנסיבות שבהן זוייפה חתימתו ובעיקר את הנסיבות בהן הגיעו השיקים מפנקס השיקים שלו לידיו של הזייפן או הגנב."

9.                 גרסת המבקש או היעדר הגרסה מגלה בקיאים רבים. ניתן היה לצפות מהמבקש שיפרט כיצד יצאו מרשותו השיקים המשוכים מחשבונו וכיצד הגיעו לידי המשיבה. ניתן היה לצפות מאדם סביר שהוצאו מחשבונו שיקים עם חתימה מזויפת להגיש תלונה במשטרה, אולם לא נטען בפני שהמבקש נהג כך. כמו כן, ניתן היה לצפות כי אדם כזה יבטל את השיקים שהוצאו מרשותו (אולם השיקים חוללו מפאת היעדר כיסוי מספיק והגבלת החשבון).

10.              מאידך, בחקירה הנגדית לא הצליח ב"כ המשיבה לבסס ממצא אודות קשרים קודמים שהיו למבקש עם המשיבה. ככל שהיה בידו להציג למבקש המחאות קודמות שנפרעו מחשבונו בעבר (כפי הנטען בסיכומיו), ניתן היה אולי להקשות עם המבקש בתנאים לקבלת רשות להתגונן. אולם כאמור, לא ניתן לבסס כל ממצא כזה על בסיס החקירה ועל כן, למרות היעדר הפירוט ובהתחשב בכך שלא ניתן בשלב זה לקבוע ממצאי מהימנות, אני סבור שאין להחמיר עם המבקש יתר על המידה ואין לסגור בפניו את שערי בית המשפט.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות:
לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.

 


כתבות קשורות

    חזרה לתוצאות חיפוש >>