החלטה בתיק בשא 17216/06

1.       המשיבה 1 הנה בעלת זכויות חכירה בחלקות 3 ו-95 בגוש 19027 (להלן: הנכס). ביום 25.5.98 נכרת חוזה שכירות בלתי מוגנת בינה לבין המבקשת לפיו שכרה האחרונה חלק מהנכס הכולל מבנה המשמש כמסעדה ששטחה 200 מ"ר וחצר בשטח 800 מ"ר בה משתמשת כגן אירועים (להלן: המושכר). חוזה השכירות אימץ חוזה שכירות מיום 18.3.98 שנכרת בין המשיבה 1 לבין חברת השמורה בגליל בע"מ.

          בין יתר התניות החוזיות כולל החוזה בין המבקשת לבין המשיבה 1 תניה כדלקמן: " דני רייטר [מנהל המבקשת] לא יפעל, במישרין ו/או בעקיפין לסיכול הסכמים אשר לק.ר.ו.ס. הגליל בע"מ, לרבות בנוגע לתחנת התדלוק והמרכז המסחרי המתוכננים בקרבת המסעדה". כמו כן, לפי החוזה אין המושכר כולל מקומות חניה מוסדרים.

אין חולק כי חלק מהנכס המצוי מחוץ למושכר הוכשר כמגרש חניה בעל קבולת של כשבעים כלי רכב. מגרש חניה זה שימש גם את אורחי המסעדה.

2.       במהלך חודש ספטמבר 2006 החלו בעבודות כריתת עצים בחלק של הנכס המצוי מחוץ למושכר ובתחילת חודש אוקטובר החלו עבודות בנייה להקמת תחנת תדלוק המבוצעות בין היתר בשטח שהוכשר כמגרש חניה, כך שבפועל לא ניתן להשתמש בו כיום.

3.       זו בקשה למתן צו מניעה אשר יאסור על המשיבות להמשיך בעבודות בנייה וצו עשה אשר יורה על החזרת המצב לקדמותו. לטענת המבקשת יש בעבודות המבוצעות כדי לשנות את המצב הקיים ופוגעות פגיעה אנושה בעסקה בשל העדר מקומות חניה למבקרים במסעדה או בגן האירועים ומשום שהרעש, ההמולה, ערמות עפר והאבק מאתר הבנייה מבריחים מהמסעדה אורחים המגיעים אליה בחפשם שקט ושלווה.

          המשיבה 2 הנה החברה המקימה את תחנת התדלוק.

4.       על פי הנטען בתגובת המשיבה 1 (המשיבה 2 לא הגישה תגובה), לא זו בלבד שהמושכר אינו כולל מקומות חניה ושהמבקשת ידעה על כוונתה להקים בנכס תחנת תדלוק והסכימה לכך מפורשות אלא שהיא גם השתלטה על שטחים לא לה, חלקם בנכס שהיא החוכרת בו וחלקם באדמות מדינה ואף הפרה את החוזה עמה הפרות שונות. עוד הוסיפה, כי עבודות הקמת תחנת התדלוק, המבוצעות בהיתר הרשויות המוסמכות, עתידות להסתיים תוך זמן קצר. כמו כן, לטענתה בקרבת מקום מצויים מקומות חנייה למכביר, הגם שאינם בשטח סלול.

5.       דין הבקשה להדחות מכמה טעמים.

          ראשית, גם לשיטתה של המבקשת הוגשה הבקשה בשיהוי ניכר בשים לב להיקף העבודות ולמועד סיומן המשוער. גם אם נכונה טענת מנהל המבקשת, כי לא נמסרה לו הודעה על רצונה של המשיבה 1 לממש את זכותה החוזית ולא ידע על הגשת בקשה להיתר במועד שאפשר לו להתנגד לה, הרי שידע למעלה מחודש לפני הגשת הבקשה דנן, כי מבוצעות בשטח עבודות בהיקף ניכר וברצף.

שנית, הטענה המשתמעת מסיכומי בא כח המבקשת, לפיה מפרות המשיבות חובה חקוקה משום שלא הוכיחו קיומו של היתר בנייה לאו טענה היא. על המבקשת הנטל להניח תשתית עובדתית לביסוס בקשתה, ובין היתר שהעבודות מבוצעות ללא היתר (והמשיבה 1 הצהירה שנתקבל היתר בנייה, עובדה שלא נסתרה), ובנקל יכולה היתה לעשות כן.

שלישית, אין חולק שהמבקשת הסכימה כי במהלך קיום החוזה תהא המשיבה 1 רשאית להקים תחנת תדלוק. הסכמה זו משמיטה למעשה את הקרקע מתחת לטענתה כיום כי עבודות הבניה משבשות את עסקי המסעדה וגן האירועים.

רביעית, אין חולק שעקב עבודות הבנייה והקמת תחנת התדלוק ישתנה מספר מקומות החניה המוסדרים. עם זאת, לא נסתרה הטענה כי בקרבת מקום מצויים מקומות חניה בשפע במשטחי כורכר שהוכשרו למטרה זו ואלה משמשים גם את באי המסעדה. לכן, מבלי להכריע בשאלה (שממילא לא ניתן להכריע בה בשלב זה של הדיון) האם מקומות החניה המוסדרים (מקום בו מבוצעות כיום עבודות הבניה) הוכשרו על מנת לשמש את באי המסעדה, כטענת המבקשת, או כדרישת הסוכנות היהודית על מנת לשמש את המטיילים הרבים באזור, כטענת המשיבה 1, נראה לכאורה כי ההפרעה הנגרמת כתוצאה מעבודות הבנייה וביטול מקומות החנייה המוסדרים בעטיין לא תמנע את המשך פעילות המסעדה וגן האירועים.

חמישית, גם אם צודקת המבקשת בכל טענותיה, הרי שמשניתן יהיה לפצותה בכסף בגין הנזקים שעלולים להגרם לה עקב עבודות הבנייה המבוצעות במקום, אין מקום ליתן את הצו המבוקש.

6.         מהטעמים האמורים ומבלי להזקק לטענת המשיבה 1 בדבר חוסר נקיון כפיים של המבקשת בהגישה בקשה זו דין הבקשה להדחות.

הבקשה למתן צו מניעה נדחית אפוא בזאת.

הוצאות תפסקנה בתום ההליך העיקרי. 

המזכירות תמציא העתק מהחלטה זו לב"כ הצדדים.

ניתנה היום כ"ג בחשון, תשס"ז (14 בנובמבר 2006) בהעדר הצדדים.