החלטה בתיק בשא 171855/05

א)         כללי וטענות הצדדים

1.         זו התנגדות לביצוע ביחס ל-4 שיקים ע"ס 125,000 ש"ח ז.פ 30/8/04, ובכל חודש עוקב לאחר מכן, משוכים ע"י המבקשת לפקודת המשיבה, שחוללו באי פירעון.

            סכום החוב בתיק ההוצל"פ כיום 653,147 ש"ח.

2.         המבקשת טוענת כי החייבת הנה חברה העוסקת בשלושה תחומי עיסוק עיקריים: עבודות פיתוח ותשתית, עבודות ניהול פרויקטים ויזמות כחברה קבלנית הרוכשת קרקעות, בונה עליהם ומשווקת את היחידות הבנויות. עד ליום 7/9/04 הייתה החייבת חברה ממשלתית. במועד זה הופרטה החייבת. החייבת יזמה והקימה פרויקטים לבניית יחידות דיור, ביניהם פרויקט בשכונת "גני יער" בלוד, פרויקט פינוי-בינוי בשכונת "נווה שלום" בלוד ופרויקט בשכונת "גני המכללה" באריאל (להלן: "הפרויקטים" ). במסגרת הפרויקטים ובהתאם להסכמים שנחתמו בין לנדקו לרם-דר, שימשה רם-דר כקבלן מבצע של לנדקו והייתה אחראית על ביצוע הפרויקטים ובניית יחידות הדיור. במסגרת ההתחשבנות בין הצדדים בגין עבודות הבנייה, משכה לנדקו לפקודת רם-דר את 4 ההמחאות המעותדות נשוא תיק ההוצל"פ דנן, בסך כולל של 500,000 ש"ח קרן.

נטען כי לנדקו ספגה נזקים כבדים בגין התנהגות רם-דר ואי קיום התחייבויותיה למולה. ובקשר לפרויקטים לעיל הנזקים הכספיים הישירים שנגרמו ללנדקו עומדים על סך של למעלה מ-17,000,000 ש"ח, סכום העולה בהרבה על סכום ההמחאות נשוא תיק הוצל"פ זה.

3.         המשיבה טוענת בסיכומיה כי חלק מן הטענות כלליות וחסרות פירוט מינימלי    כנדרש בשלב דיוני זה, ולכן אין מה לדון בהן כלל.

            כן נטען לקיזוז נזקים בסכומים בלתי קצובים, הדורשים שומה והערכה, ואינם   יכולים להוות הגנה כנגד תביעה שטרית.

באשר לסכומי הקיזוז הקצובים לכאורה, ובגין פס"ד שניתנו נגד המבקשת ובהם חויבה לכאורה המשיבה כצד ג' באותו תיק, נטען שעפ"י ההלכה, זוסמן , אין מוציאים לפועל פס"ד כנגד הצד השלישי, אלא לאחר שבעל שהדין שנתן את ההודעה, (המבקשת כאן), קיים את פסק הדין כנגדו באותה תובענה, לפיכך נטען וכל עוד המבקשת לא קיימה את פסה"ד אינה יכולה לחזור, ו/או לקזז סכומים המגיעים ממנה למשיבה.

            כן נטען שעניין החיוב בגין פסה"ד, הוסדר גם בדרך של ויתור המשיבה על פירעון 4        שיקים אחרים, שנמסרו לה ע"י המבקשת, ובגובה החובות הפסוקים.

לגבי סכומי קיזוז נוספים, כגון הנחות שניתנו במחירי דירות, ועקב מחדלי המשיבה, ותיקונים במספר דירות, נטען שאינן מפורטות ו/או קצובות.

            כללית נטען שמטרת ההתנגדות הנה ליצור "אווירה" של נזקים כבדים שגרמה    המשיבה למבקשת, על מנת שיקשה על ביהמ"ש, לדחות את טענות הקיזוז   והנזקים שעלו בו.

4.         בדיון התברר כי השיקים נשוא התיק נמסרו ע"י המבקשת בגין פס"ד שאישר     הסכם פשרה, פסה"ד לא הוצג בדיון. בסמוך להגשת סיכומי המבקשת, צירפה            המבקשת לתיק הודעה אליה צורף ההסכם ופסה"ד מכוחו נמסרו השיקים,             ופנייתה למשיבה לקבל, נוכח הוראות ההסכם, לשיטתה, את ההתנגדות, עניין    שנדחה ע"י המשיבה.

            מכל מקום, המבקשת מבקשת להסתמך על סעיף 4 להסכם הפשרה, שאושר, שזה          לשונו : -

"להקלת ביצוע התשלומים המפורטים לעיל תמסור הנתבעת לתובעת, בתוך 14 ימים מיום מתן תוקף של פסק דין להסדר פשרה זה, 8 המחאות שסכומיהן ומועדי פרעונן כסכומי ומועדי התשלומים הנ"ל. בתוך כך מוסכם כי הנתבעת תהא זכאית לקזז מסכומי ההמחאות כל סכום אותו יהא על התובעת לשלם לה מכח כל הסכם ו/או פס"ד ביניהן."

המשיבה מתנגדת נחרצות לצירוף ההסכם לתיק ו/או להסתמכות עליו, בהיות הדבר שינוי חזית, ואף מנוגד להחלטת ביהמ"ש שניתנה בעניין זה בדיון, עת ביקשו להציגו אז, ובמסגרת ח"ח של המצהיר מטעם המתנגדת. המשיבה קובלת, כפי שעשתה בדיון, כי לא ניתנה לה האפשרות לחקור את המצהיר מטעם המבקשת על ההסכם ועל תניותיו, ושהוסתר עד למועד צירופו המאוחר לתיק - בשלב הסיכומים.

            לגבי ההסכם המאושר כפס"ד, אני מחליט לצרפו לתיק ובסייגים שנקבעו          בהחלטתי בדיון מיום 1/11/05. צירופו לתיק, גם לאחר החקירה, מהווה אישור העד כנדרש בהחלטתי, ואולם הצירוף כאמור בסייגים שבאותה החלטה.

ב)         דיון

5.         נחקר בפני על תצהיר ההתנגדות, סמנכ"ל המבקשת מר מקס איטח. מן העדות עלו        מספר פרטים שלא עלו בהתנגדות ועיקרם שאכן השיקים נשוא הדיון נמסרו בגין           הסכם שקיבל תוקף פס"ד, עליו לא ערערה או ביקשה המבקשת לבטלו. חלק מן          השיקים לפי פסה"ד שולמו, וכנגדם נעשו העברות כספיות ע"י המשיבה למבקשת.         נטען שאותם שיקים בגובה פסה"ד בהם חויבה המבקשת כנתבעת והמשיבה כצד        ג', עליהם ויתרה המשיבה, לא הוחזרו למבקשת, אלא הועברו ע"י המשיבה לצד ג'       ולכן הויתור חסר ערך.

            עלה שהשיקים נשוא הדיון לא בוטלו, אלא עקב, שינוי בעלות במבקשת, הפיכתה           מחברה ממשלתית, לחברה פרטית והרכב המורשים לחתום, ניתנה הוראת ביטול     גורפת לשיקים מעותדים מתאריך השינוי (סוף יולי 2004), אם כי ברקע עמדה גם             ההתחשבנות שבין הצדדים.

עלה כי השיקים נשוא התיק כאן, ניתנו בגין תביעת ריביות של פרויקט גני יער (שורה 10 בעמ' 5), וכי נגרמו נזקים עוד מסוף פרויקט גני יער, משנת 99-98, וכן לגבי נקודת זמן מדויקת של התחשבנות, המצדיקה אי פירעון השיקים ענה העד: -

" כשאתה שואל מתי הייתה ההתחשבנות בעקבותיה הגענו למסקנה שאנחנו לא צריכים לכבד את השיקים, אני משיב שלצערי לא אוכל לתת תאריך מדויק, ההתחשבנות הייתה מתארכת לאורך תקופה, היו מו"מים, והרבה פגישות, ובכל פגישה כזו סוכמו דברים, התגלו חילוקי דעות חדשות, ובין היתר גם פרויקטים המשיכו להתקדם בחלקם ועלו טענות חדשות." -  בעמ' 3 שורות 30-27 (4 שורות אחרונות).