החלטה בתיק בשא 171486/05

החלטה זו ניתנת בעקבות סיכומים בכתב שהוגשו לאחר דיון שהתקיים במעמד המבקש, המשיב 1 ובאי כוחם של הצדדים, במסגרת בקשה שהגיש המבקש ושכותרתה "בקשה לסגירת תיק ההוצאה לפועל שנפתח בחוסר סמכות. לחילופין בקשה להעברת הדיון לבית הדין לעבודה. לחילופין, דחיית התובענה על הסף בהיעדר עילה. ולחילופי חילופין, התנגדות לביצוע שטר" (להלן: " ההתנגדות"). ההתנגדות הוגשה נגד המשיבים בגין שיק מס' 14854645 ע"ס 40,000 ש"ח מיום 29/10/04 ובגין שטר חוב ע"ס 50,000 שמועד פירעונו ביום 17/2/05.

המבקש הגיש תצהיר בתמיכה להתנגדות בו טען, בין השאר, כדלקמן:

1. המבקש והמשיב 1 ניהלו מו"מ, בתיווכו של מר אריק גולדברג, בנוגע לשילובו של המבקש כשותף בעסקו של המשיב 1.
2. הצדדים הסכימו כי על-מנת שאפשר יהיה להתרשם מיכולותיו של המבקש, יתחיל זה האחרון לעבוד אצל המשיב 1, תמורת 4,000 ש"ח בחודש.
3. לבקשתו של המשיב 1, חתם המבקש על שטר חוב ריק והעביר אותו למר גולדברג, אשר  אמור היה לחתום עליו אף הוא ולהעבירו לידי המשיב 1. סוכם כי באם תיחתם עסקה ישמש שטר החוב כביטחון במסגרת ערבויות הדדיות שיתנו הצדדים זה לזה.
4. המבקש המשיך לעבוד בעסק וכן לתרום לו ולפתחו, אך מעולם לא נחתמה העסקה לצירופו כשותף ומעולם לא הוקנו לו רווחים, זכויות או סמכויות כלשהן במסגרת העסק.
5. בסמוך לחודש ספטמבר 2003 הודיע המשיב 1 למבקש כי הוא מפסיק את פעילותו העצמאית כעוסק מורשה ומקים חברה, היא המשיבה 2, שבעלת המניות בה הינה אימו.
6. המשיב 1 שכנע את המבקש לרכוש מניות של המשיבה 2, ודרש ממנו שיק ביטחון ללא שם הנפרע וללא תאריך פירעון, אשר אמור היה לשקף את ערך מניות החברה שיועברו למבקש. השיק נמסר בתנאים זהים לאלה שסוכמו בין הצדדים לגבי הצטרפותו של המבקש לעסקו של המשיב 1 כעוסק מורשה, כמפורט לעיל.
7. גם העסקה הנ"ל מעולם לא יצאה אל הפועל, ומעמדו של המבקש נותר כשהיה.
8. סמוך למחצית שנת 2004 השתנתה התנהגותו של המשיב מספר 1 והוא החל לדרוש כספים שלטענתו מגיעים לו מהמבקש, וכן החליט לחסל את העסק ולהפסיק את עבודתו של המבקש ושל אשתו שעבדה אף היא בחברה, מבלי לשלם להם פיצויי פיטורין וזכויות סוציאליות כדין.
9. לאור הלחצים שהופעלו על המבקש לאחר פיטוריו, לרבות איום להזיק לו בכל דרך אפשרית, הסכים המבקש לשלם למשיבים תשלומים כדי "להוריד אותם מעל צווארו".

 טענות נוספות שהעלה המבקש בתצהירו הן כדלקמן:

1. המשיבים לא פירטו בתצהיר שהוגש בתמיכה לבקשה להטלת עיקולים כיצד חישבו את סכום החובות שנתבע, אילו סכומים נועד כל אחד מהשטרות להבטיח, ומה גובה החוב הנטען לכל אחד מהמשיבים.
2. המשיב 1 סירב למסור לידי המבקש פרטים ומסמכים אודות החוב הנטען אותו הבטיחו לכאורה השטרות שניתנו לביטחון.
3. הנפרע המופיע בשטר שונה מזה המופיע בשיק, ולכן לא ניתן היה לפתוח תיק הוצל"פ אחד בגין שני השטרות.
4. השטר לא הוצג לפירעון ולא נשלחה למבקש הודעת חילול.

במהלך הדיון נחקר המבקש על תצהירו והעיד, כפי שמשתקף מהפרוטוקול המקורי ומההחלטה בדבר תיקון הפרוטוקול הנ"ל, כאמור להלן.

בזמנים הרלוונטיים לכתב התביעה עבד במקביל בחברת ברק-אור, בה הוא ממשיך לעבוד עד היום. ב"כ המשיבים הציג למבקש כמה מכתבים שנשלחו אליו לכאורה על-ידי המשיב 1, אולם המבקש הכחיש את קבלתם. המבקש אישר שחתם על כתב הערבות שהוגש וסומן מש/1 ושהשתתף בישיבות בודדות של העסק בנושאים כספיים, אך הוסיף שלא היה מעורב בכך בפועל. בהמשך הוגשו לבית המשפט גם פרוטוקול של ישיבה שקיימו הצדדים לכאורה ביום 23.9.04 ומכתב שנחזה כערוך על-ידי המבקש, ואשר המבקש העיד כי איננו זוכר אם כתב אותו. כשנשאל המבקש אם נפתח סניף של החברה בתל-אביב השיב בשלילה וכן הוסיף כי אין קשר בין הכוונה להרחיב את העסקים לאזור תל-אביב לבין פתיחת חשבון הבנק בסניף בבת ים. המבקש העיד כי עבד כשכיר בחברה והכחיש שקיבל כספים נוספים מעבר למשכורת. המבקש הודה שקיבל את השיק שהעתקו הוגש וסומן מש/4 ואת ההעברה הבנקאית שתועדה במסמך שהוגש וסומן מש/5, אך טען שמדובר בכספים ששולמו לו בגין משכורות שלא קיבל. כנשאל האם החל לממש יחד עם המשיב את תנאי הסכם ההתקשרות בפועל, על-אף שלא נחתם, השיב כי הלוואי שזה היה קורה, אך לא כך היה.

במהלך החקירה החוזרת העיד המבקש כי לא חתם על מש/2, ושככל הנראה המסמך נכתב על-ידי המשיב 1. כמו-כן העיד כי החשבון בבת-ים היה של המשיב 1 / החברה שבבעלותו.