החלטה בתיק בשא 170857/06

ההליכים:

1.                 בפני התנגדות לביצוע שטר שהוגשה על ידי המבקשת. מדובר בשיק ע"ס של 41,940 ש"ח שנמשך ע"י המבקשת לפקודת המשיבה.

2.                 בתמיכה להתנגדות הוגש תצהירו של מנהל המבקשת מר שמואל שוורצמן, שנחקר על תצהירו בדיון שהתקיים בפניי ביום 30.10.06.

3.                 משהוגשו סיכומי הצדדים, ניתנת החלטתי זו.

דיון :

4.                 כידוע, שטר מוגש לביצוע בלשכת ההוצאה לפועל, ומשמוגשת התנגדות לביצוע השטר, מועברת הבקשה לבית המשפט הדן בהתנגדות כבקשת רשות להתגונן.

ההלכה היא שבבחינת ההתנגדות, די אם הנתבע מראה הגנה לכאורה ואין בודקים כיצד יצליח להוכיח את הגנתו ואין בודקים את טיב ראיותיו (ראה י. זוסמן סדרי הדין האזרחי (מהדורה שביעית, 1995) 676 וא' גורן סוגיות בסדר דין אזרחי (מהדורה שביעית, 2003) 310). דלתות בית המשפט תפתחנה בפני המבקש אם תצהירו, שלא התמוטט בחקירתו הנגדית, מגלה הגנה דחוקה בפני התובענה (ראה למשל ע"א 169/82 כץ נ' מלינה בע"מ, פד"י ל"ט(1) 511, 518). בשלב הדיון בבקשה בית המשפט לא צריך להשתכנע שהטענות בתצהיר נכונות הן, אלא עליו לצאת מן ההנחה שיש אמת בדברי המבקש ואין לו צורך לבחון את מהימנותו (ראה ע"א 356/85 מגן נ' הבנק הבינלאומי הראשון, פ"ד מא(3) 319, 321 וגם ע"א 544/81, 604 קיהל בע"מ נ' סוכנות מכוניות לים התיכון בע"מ פ"ד ל"ו(3) 518, 521).

העובדה שבשלב זה של הדיון בית המשפט מסתמך על תצהירו של המבקש מבלי לבחון את טיב הראיות, מחייבת הנחת תשתית עובדתית מפורטת בתצהיר ושורה ארוכה של הלכות חזרה וקבעה כי המבקש חייב להתכבד ולהיכנס לפרטי העניין שעליו מתבססת הגנתו, ואינו רשאי להסתפק בהעלאת טענות כלליות (ראה לדוג' ע"א 579/85 אריאן נ' בנק לאומי לישראל בע"מ, פ"ד מ(2) 765 ודברי השופט בר אופיר בספרו סדר דין מקוצר בהלכה הפסוקה (מהדורה שמינית, 2006 ) 155).

5.                 מנהל המבקשת טען בתצהירו כי המבקשת רכשה מהמשיבה מדחס לצורך התקנתו במלון בת"א ובתמורה מסרה את השיק נשוא ההתנגדות. עובדי המבקשת פעלו להתקנת המדחס במלון וזה נמצא פגום. משהודיעה למשיבה, ולאחר שנציג המשיבה לא הצליח להפעיל את המדחס ואף הובאו ע"י המשיבה מומחים (מחב' א. מועלם מדחסים בע"מ), הועבר המדחס לחב' מועלם ומשנמצא כי אינו בר תיקון, הוא נותר שם ולא הוחזר למבקשת.

אשר על כן, נטען ע"י המבקשת כי התקיים כשלון תמורה מלא ובתגובה למכתב שנשלח אל המבקשת, הודיע ב"כ המבקשת על ביטול העסקה  ודרש את השבת השיק.

6.                 בחקירתו, חזר מנהל המבקשת על גרסתו והבהיר כי "לא הצלחנו להפעיל אותו (את המדחס - א.ש.) המנוע לא נדלק, והוא הקפיץ את הגנת הזרם, קראנו לאחים פולק ואמרתי להם שהמדחס לא מסתובב הם באו עם טכנאי מטעמם, ראשית בדקו אם החיבורים שלנו טובים והם אישור שהם טובים הם ניסו להפעיל את המדחס והיחידה קפצה...  בשלב מסוים הם הזעיקו את מועלם ומועלם בצורה אגרסיבית פתח את המדחס וניסה לסובב, סובב ימינה ושמאלה את המנוע, וזה לא עזר והם החליטו לקחת את זה לבית המלאכה של מועלם."

מנהל המבקשת אף הפנה למכתבה של חב' מועלם המצורף כנספח ו' לתצהירו, בה הודע לצדדים כי המדחס אינו בר תיקון.

7.                 בסיכומי המשיבה הובהר כי לא קיימת מחלוקת בין הצדדים כי השיק ניתן בתמורה למדחס שהועבר למבקשת לצורך התקנה במלון, אולם המשיבה חולקת על הטענה כי המדחס לא פעל מיד עם התקנתו ועל כן אין מדובר בכשלון תמורה מלא.

בחקירתו הנגדית של מנהל המבקשת לא נסתרה הטענה כי המדחס סופק פגום, וטענת המשיבה כי המדחס היה תקין ונפגע כתוצאה מהרכבה לקויה מצד המבקשת, לא הובררה בחקירה והדבר אכן טעון ברור משפטי מעמיק, שאין מקומו במסגרת ההתנגדות.

8.                 המשיבה טענה בענין זה כי מאחר ולטענתה לא הוברר כי המדחס סופק פגום הרי מדובר בטענת כשלון תמורה חלקי ומשזה בלתי קצוב, לא ניתן לטעון אותו בהתנגדות לביצוע שטר. טענה זו מתבססת על הלכות קודמות (כגון ע"א 82/81 דו-עץ בע"מ נ' וייסנברג, פ"ד לז(2) 355), אולם ברע"א  6250/98 Nordland Papier AG  נ' מפעלי ייצור והוצאה לאור בע"מ, פ"ד נג(2) 274, נדונה השאלה האם ניתן לעורר טענת קיזוז כנגד חבות על פי שטר וזאת לנוכח ההלכה שרווחה עד אז, לפיה אין להכיר בהגנה של כשלון תמורה חלקי אלא אם כן התמורה נכשלה בסכום קצוב. הנשיא (דאז) ברק קבע (עמ' 285 לפסק הדין) כי דיני הקיזוז שבדין הכללי, חלים גם בקיזוז חיוב שיטרי בין צדדים קרובים ואם החיוב השיטרי והחוב הכספי הם מתוך "עיסקה אחת", ניתן לקזז כנגד החיוב השיטרי כל חוב כספי, בין קצוב ובין שאינו קצוב.

במקרה דנן, השיק נמסר בגין המדחס כך שמדובר באותה עסקה בין צדדים קרובים. טענות המבקשת, בין אם מדובר בכשלון תמורה מלא ובין אם לא, מצדיקות מתן רשות להתגונן.

9.                 על כל פנים, כבר קבעתי כי לא נשמטה טענת המבקשת כי המדחס סופק כשאינו תקין. משנתגלתה התקלה ולא ניתן היה לתקנה, נלקח המדחס חזרה לחזקת המשיבה (או מי מטעמה). לפיכך, יש לסווג את הטענה ככשלון תמורה מוחלט להבדיל מכשלון תמורה חלקי ובנסיבות עומדת טענת המבקשת כי לא קיבלה כל תמורה בגין השיק.

בכך שונה המקרה שבפנינו מהמקרה נשוא ע"א 366/89 פיין אלומיניום בע"מ נ' די מטל, פ"ד מה(5) 850, שנזכר בתגובת המשיבה. שכן שם לא ניתן היה לנתק את השטרות שניתנו בעסקה מהסחורה שסופקה ועל אף העובדה שהסחורה היתה שונה מהמבוקש, עדיין לא הוכר כשלון תמורה מוחלט לגבי חלק מהשטרות, מאחר וניתן היה למכור את הסחורה שסופקה כך שהיה לה ערך כלשהו. במקרה שבפנינו, המדחס נלקח חזרה למשיבה ולאחר שהיא ומומחיה לא הצליחו לתקנו, כך שבפועל לא ניתן היה להכיר בכל תמורה שנותרה אצל המבקשת בגין השיק.

לענין סיווג העסקה ככשלון תמורה מוחלט, ראה שלום לרנר דיני שטרות (1999) 337, לפיו כאשר המוכר מספק סחורה שאינה מתאימה למוסכם והרוכש מודיע על ביטול העסקה ומחזיר את הממכר (או נכון להחזירו) ניתן לראות בכך כשלון תמורה מלא. במקרה דנן, המבקשת מסרה למשיבה הודעה על ביטול ההסכם כתוצאה מכשלון התמורה (ראה נספח ג' לתצהיר מנהל המבקשת) והממכר הוחזר למשיבה. משכך, יש לסווג את טענת המבקשת ככשלון תמורה מוחלט המהווה הגנה בפני התביעה השטרית.

10.              מנהל המבקשת התייחס בחקירתו גם לנזקים העקיפים שנגרמו למבקשת. הוא פרט את העבודות שנדרשו לצורך התקנת המדחס והבהיר כי בנוסף לכך שלא קיבל תמורה אודות השיק שמסר, הרי שנגרמו למבקשת נזקים בסך של 45,000 ש"ח בגין עבודות הובלת המדחס, הרכבתו בבית המלון ועבודות פירוקו והובלתו, ואף בגין חומרים שונים, כגון חלקי חילוף ושמנים. מנהל המבקשת הבהיר כי מדובר בעבודה שנמשכה שבועיים ובגינה הוקצתה המבקשת שני עובדים.

כמו כן,  מנהל המבקשת הבהיר בהמשך חקירתו כי כתוצאה מכך, הוא נאלץ לבטל את ההסכם עם המלון והפסיד רווח בגין העסקה בסך של 40,000 ש"ח (בתצהיר נטען כי מדובר בנזק של 30,000 ש"ח). לא הובאה כל ראיה בנוגע לכך.