החלטה בתיק בשא 170415/08

רקע:

המבקשת חברת יורו פרי בע"מ (להלן: " המבקשת" או " חברת יורו פרי"), הינה חברה המפעילה אולם אירועים יוקרתי בצפון ת"א, בלב האזור המבוקש של המתחם הידוע בשם " נמל ת"א" או כ" גני התערוכה הישנים".

האולם הושכר למבקשת ע"י המשיבה 1, החברה לפיתוח תל-אביב  בע"מ (להלן:" המשיבה" או "החפ"ת") שהינה חברה  שהינה הבעלים ובעל הזכויות של חלק מהמקרקעין שבמתחם גני התערוכה הישנים.

ביום 23.4.06 נחתם בין הצדדים הסכם שכירות בלתי מוגנת במסגרתו השכירה החפ"ת למבקשת מספר יחידות השכרה למשך חמש שנים. (להלן: " חוזה השכירות" או " החוזה").

במסגרת חוזה השכירות, התחייבה המבקשת בין היתר, לבצע עבודות התאמה במהמבנים שהושכרו לה, שהינם מבנים ישנים מאוד, ומצד שני, התחייבה החפ"ת לבצע עבודות פיתוח שונות, שיאפשרו חיבור אותם המבנים למערכת הביוב, הניקוז, החשמל והמים .

בין הצדדים התגלעו חילוקי דעות בקשר לביצוע החוזה.

ביום 7.12.07 חתמו הצדדים על תוספת להסכם שכירות, בו נקבע בין היתר, בתנאים הקבועים בתוספת, כי הצדדים מוותרים על טענותיהם האחד כנגד השני בגין התקופה שעד לחתימה על ההסכם , וכן הוחלט על שינוי בגובה דמי השכירות והוסכמו הסכמות שונות לגבי העתיד (להלן: "התוספת").

בהתאם לסעיף 22.1 לחוזה השכירות התחייבה יורו פרי כדלקמן:

" להבטחת קיום כל התחייבות של השוכר על פי הסכם זה ולפיצוי החברה בגין כל נזק שעלול להגרם לה ע"י השוכר, יפקיד השוכר בידי החברה, במעמד חתימת הסכם זה, ערבות בנקאית אוטונומית על סך 340,603 ש"ח (סכום השווה לתשלום דמי שכירות בגין 4 חודשים כולל מע"מ) צמודה למדד החל מיום חתימת הסכם זה. הערבות תהא בלתי מסוייגת ולא מותנית בשום תנאי ותכלול התחייבות מצד הבנק, לשלם סכום הערבות בעקבות דרישה שתופנה אליו כאשר על פניה תהא חתומה בידי יו"ר המנהלים של החברה או המנהל הכללי שלה ללא צורך במתן הסברים כלשהם...."

מאחר ויורו פרי לא העבירה לחפ"ת, את הערבות כאמור הסכימו הצדדים בסעיף 5.2 לתוספת כדלקמן:

"בתוך 90 יום מחמת תוספת זו תעביר יורו פרי לידי החברה את הערבות הבנקאית על פי סעיף 22.1 להסכם השכירות ועל פי תנאי סעיף 22.1 כאמור".

גם הוראה זו שבתוספת לא מולאה, הערבות לא הועברה, ולפיכך פנתה החפ"ת ליורו פרי ביום 3.3.08 וביום 8.4.08, ודרשה כי הערבות תועבר לידיה.

ביום 14.4.08 הודיעה יורו פרי למשיבה באמצעות בא כוחה, כי מאחר והחפ"ת מפרה את ההסכם ואת התוספת באופן בוטה ומקומם, "אין זה מתקבל על הדעת כי חפת"א    תקבל לידיה את הערבות הנזכרת בהסכם ובתוספת ולכן מופקדת ערבות זו במשרד הח"מ וזאת עד לביצוע כל האמור (העתק הערבות -  מצורף למכתבי זה יחד עם פוליסת הביטוח)". כאמור עותק כתב הערבות צורף למכתב (להלן: "כתב הערבות" או "הערבות").

במכתב מיום 27.4.08 השיבה החפ"ת באמצעות בא כוחה, לבא כח המבקשת, כי הערבות הבנקאית צריכה להיות מופקדת "בחברה ולא במשרדי בא כוחה אשר אינו נאמן על מרשתינו בכלל  וכן אישור הביטוח. אי הפקדת הערבות הבנקאית ואישור הביטוח בחברה כאמור, מהווה הפרה יסודית של ההסכם".

חילוקי הדעות נמשכו בין הצדדים, ובשלב זה פסקה המבקשת לשלם את דמי השכירות בין היתר בטענה  כי לא קמה לחפ"ת הזכות לקבלם, בעיקר מן הטעם  כי לא ניתן לחבר את המבנה לרשת החשמל עקב דרישת חברת החשמל לקיומו של "טופס 4", שהחפ"ת לא המציאה אותו, למרות שזו חובתה. כמו כן טענה המבקשת כי החפ"ת לא הכשירה את האזור הסמוך למושכר ולכן גם מטעם זה, לא קמה לה חובת  תשלום דמי השכירות.

חפ"ת על גירסה זו של המבקשת. חילוקי  דעות אלה, הביאו את החפ"ת לכך ששלח למשיב 2 - בנק אוצר החייל (להלן: "הבנק")  מכתב ביום 27.7.08 בו דרש לשלם לחפ"ת את מלוא גובה סכום הערבות (להלן : "מכתב הדרישה" או "מכתב החילוט").

הבקשה לסעד  זמני :

בהמשך למכתב החילוט פנתה יורו פרי ביום 4.8.08 בבקשה למתן צו מניעה זמני  כנגד החפ"ת והבנק, האוסר עליהם, לחלט את הערבות עד למתן פסק דין או החלטה אחרת של ביהמ"ש.

במקביל הגישה יורו פרי תובענה כנגד החפ"ת והבנק בתביעה כספית, צו עשה, הצהרתית, וצו מניעה קבוע (להלן: "התובענה").