החלטה בתיק בשא 169714/03

בפני בקשה לביטול פסק דין שניתן כנגד המבקשת בהעדר הגנה, ביום 5/3/03, בו חוייבה המבקשת לשלם סכום של 5,142 ש"ח.

בשעתו, המבקשת ביטחה משאית שנת ייצור 1996, אצל המשיבה מיום 31/5/00 ועד ל-31/5/01, כשסכום הפרמיה עמד על סך של 9,155 ש"ח. משאית זו נמכרה.

לקראת סיום תקופת הביטוח, רכשה המבקשת  משאית חדשה שנת ייצור 2001.

לטענת מנהל המבקשת פנתה אליו המשיבה ו/או מי מטעמה בשאלה האם הינו מעוניין לבטח את המשאית החדשה.

תשובתו היתה חיובית, ואולם לטענתו התנה זאת בתנאי שהפרמיה לא תחרוג מסכום הפרמיה לפי הפוליסה הקודמת. לדבריו הבטיחה לו נציגת המשיבה כי הפרמיה לא תחרוג מסכום של 10,000 ש"ח.

מנהל המבקשת טוען כי לא נשלחה לו הצעת ביטוח, ובמקומה נשלחה אליו כעבור חודשיים, פוליסת ביטוח בגין המשאית החדשה, שסכום הפרמיה עמד על סך של 19,000 ש"ח.

לטענתו, יצר קשר עם המשיבה וביקש לבטל הפוליסה ונענה כי "לא תהיה כל בעיה לביטול".

עוד עולה מתצהירו של מנהל המבקשת כי על אף שלא נתן הסכמתו לפוליסה, ביקש לדעת מהו הסכום שעליו לשלם עבור התקופה שבה היתה הפוליסה בתוקף, ותשובת נציגת המשיבה היתה כי "אני לא חושבת שאתה צריך לשלם, ראה את העניין כסגור", דהיינו אין חיוב לתשלום.

המבקש ביטח את משאיתו בחברה אחרת, החל מיום 29/7/01.

המשיבה תבעה את המבקש לשלם את הפרמיה עבור הפוליסה בגין תקופת  הביניים מיום 16/5/01 ועד ליום 29/7/01.

פתח דבר:

סמכות ביהמ"ש או רשם לבטל פס"ד אשר ניתן על ידו בתובענה, באין כתב הגנה, מוסדרת מבחינה נורמטיבית בתקנה 201 לתקנות סד"א.

בנוסח תקנה זו אין הגדרה לתנאים והנסיבות שבהם מפעיל ביהמ"ש או הרשם את סמכותו לבטל החלטה שניתנה עפ"י צד אחד או שניתנה באין כתבי טענות מצד שני. ההלכה הפסוקה מבחינה בין שני מקרים: האחד, מקרה בו נפל פגם מהותי בהליך מתן פסה"ד, אשר בעטיו חייב היה ביהמ"ש להימנע ממתן פסק הדין. במקרה זה זכאי המבקש כי ביהמ"ש יבטל את פסק הדין מחובת הצדק. השני, במקרה בו ניתן פסה"ד כדין. במקרה כזה לא קנויה למבקש זכות בדין לביטולו. הביטול במקרה דנן נתון לשיקול דעת ביהמ"ש נתן פסק הדין.

במקרה דנן, לא נפל פגם בהחלטה אשר מבקשים לבטלה. וכן לא נפל פגם במתן פסק הדין עצמו. על כן, יש לבדוק את סיבת המחדל באי התגוננתו של המבקש תוך המועד שנקבע בהזמנה לדין,  וכן את סיכויי ההצלחה של המבקש אם יבוטל פסה"ד ויורשה להתגונן במשפט. ההלכה היא כי עניין סיכויי ההצלחה הוא העיקר ולמחדל באי הגשת כתב הגנה או אי התייצבות במועד, יש רק חשיבות משנית.

הלכה פסוקה היא, כי פסק דין שניתן כהלכה, לא יבוטל עפ"י בקשת הנתבע, אלא אם כן יש בידו להראות, שתצמח לו תועלת מהביטול, היינו שיש לו סיכוי לזכות במשפט, אם יבוטל פסה"ד והוא יורשה להתגונן.  

הדיון בבקשה:

לעניין אי התייצבות לדיונים:

אשר לשיקול הראשון, כפי שעולה מאישור המסירה ומתצהיר שהוגשו בתיק, עולה כי המדובר במסירת כתבי בי דין באמצעות הדבקה.

המצאה באמצעות הדבקה מוסדרת בתקנה 489 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984.