החלטה בתיק בשא 166052/06

החלטה זו ניתנת בהמשך לדיון שהתקיים במעמד הצדדים במסגרת שתי התנגדויות לביצוע שטרות שהגישה המבקשת נגד המשיב בגין 6 שיקים כדלקמן: 3 שיקים שמספרם 836-838 על סך 100,000 ש"ח כל אחד שמועדי פירעונם 26/2/06, 26/3/06 ו- 26/4/06 בהתאמה (במסגרת בש"א 166052/06) ו- 3 שיקים שמספרם  840-842 על סך 100,000 ש"ח כל אחד שמועדי פירעונם 26/6/06, 26/7/06 ו- 26/8/06 בהתאמה.

מר רוברט אלמליח הגיש תצהיר מטעם המבקשת בתמיכה לכתבי ההתנגדות בו הצהיר כי הוא משמש כחשב של קבוצת ירדן מטליקו בע"מ (להלן: " מטליקו") אשר בזמנים הרלוונטיים לתביעה פעלה בשותפות יחד עם חברה של המשיב, בשם קובי מור בע"מ, בחברה שלישית בשם דקל אילון בניה והשקעות בע"מ (להלן: " דקל אילון"). לטענתו של מר אלמליח, במאי 2003 התקשרה דקל איילון עם ה"ה לנדאו, בעלי גג הבניין ברחוב הרצל 73 בראשל"צ, לשם הקמת פרויקט מגורים על גג הבניין, אך בסוף שנת 2004 הודיע המשיב על רצונו לפרוש מהפרויקט ומדקל אילון ונחתם הסכם לפירוק השיתוף. עוד הוצהר כי ביום 4/3/05 נחתם הסכם נוסף אשר סיכם סופית את ההתחשבנות בין הצדדים (להלן: " ההסכם"), בו התחייב המשיב לבצע שורה של פעולות כנגד תשלום של 170,000 ש"ח, בין היתר באמצעות השיקים נשוא התובענה, אולם המשיב לא קיים אף אחת מהתחייבויותיו על-פי ההסכם במועדן, וחלקן אף לא קוימו כלל. מר אלמליח טען כי בשל הפרת ההסכם מצד המשיב, נמנע ממנו להכניס משקיע נוסף לדקל אילון על-מנת להשלים את הפרויקט על גג הבניין של ה"ה לנדאו, ועל-כן נגרמו לו ולמטליקו נזקים אדירים בסך העולה על 200,000 ש"ח, אותם יש לקזז מסכום השיקים.

במהלך הדיון נחקר מר אלמליח על תצהירו ולאחר מכן הושמעו סיכומים בעל-פה.

דיון

מר רוברט אלמליח לא ציין בתצהירו כי הוא מוסמך להגיש כתב התנגדות בתיק מטעם המבקשת, ואף לא פירט מה תפקידו במבקשת, אם בכלל. יתר על כן, בחקירתו הנגדית העיד מר אלמליח כי הוא אינו בעל מניות במבקשת ואין לחברת מטליקו שבה הוא משמש כחשב כל קשר למבקשת. בהעדר זיקה כלשהי בין המצהיר למבקשת, אין בפני למעשה כל תצהיר מטעמה, ודין ההתנגדות להידחות מטעם זה בלבד.

אולם גם לגופו של עניין, אין בטענת הקיזוז שהעלה מר אלמליח בתצהירו כדי להוות הגנה נגד השיקים, שכן טענת הקיזוז הנ"ל עומדת לחברת מטליקו ו/או למר אלמליח ולא למבקשת, שכלל איננה צד לעסקה או להסכם, כשעל-פי סעיף 53 לחוק החוזים, טענת הקיזוז עומדת רק לצדדים זהים לאותה עסקה.

 אין לקבל את טענתו של מר אלמליח, אשר נטענה לראשונה בחקירתו, כי המבקשת "היא צד להסכם בזה שהשיקים שלה נמצאים שם". אמנם השיקים נשוא התובענה, אשר נמסרו למשיב במסגרת ההסכם, נמשכו מחשבונה של המבקשת, אך אין די בכך כדי ללמד שהמבקשת הינה צד לעסקה. אילו היתה המבקשת מוסרת את השיקים כערובה או כבטוחה לתשלום החוב למשיב, אזי ייתכן שאפשר היה לראות בה צד לעסקה כערבה, אך לא כך במקרה דנן, שבו השיקים נמסרו כאמצעי תשלום ולא כעירבון לפירעון החוב. עמד על כך לאחרונה כב' הרשם א. ארניה בבש"א  4635/05 ו- 5191/05 פיליבה נ' פיליבה (פורסם בנבו, 17/12/06) במקרה שנסיבותיו דומות, תוך ציטוט מספרו של מ' מאוטנר, קיזוז, דיני חיובים - חלק כללי, שם נאמר בעמ' 537:

"כלל ההדדיות" מציב תנאי כפול לקיזוז: ראשית, כל צד צריך להיות חייבו ונושהו של הצד האחר. לפיכך, חברת אם לא תוכל לקזז חוב שלה לנושה כנגד חוב המגיע מהנושה לחברת בת; שלוח לא יוכל לקזז חוב שלו לצד שלישי כנגד חוב המגיע מאותו צד שלישי לשולח; צד שלישי לא יוכל לקזז חוב שלו לשולח כנגד חוב המגיע לשולח מהשלוח; בעל לא יוכל לקזז חוב שלו לנושה כנגד חוב המגיע מהנושה לאשתו. שנית, על כל צד להיות חייבו ונושהו של הצד האחר באותה כשירות משפטית, היינו לצורך דרישת ההדדיות אין חשיבות לכך שהחייב הוא הבעלים הנומינלי של זכות כלפי נושה, אלא נדרש שהחייב יהיה הבעלים האמיתי של הזכות."

במקרה דנן לא מתקיים כאמור כלל ההדדיות הנ"ל, שכן המבקשת לא היתה צד לעסקה, בין במישרין ובין בעקיפין כערבה, ועל-כן לא עומדת לה טענת קיזוז מול המשיב המקנה רשות להתגונן נגד השיקים.

אשר על כן, הנני דוחה את ההתנגדות ומורה על המשך ההליכים בתיק הוצל"פ מספר
01-71008-06-3, תוך חיוב בשכר טרחת עו"ד בסך 4,000 ש"ח +מע"מ.

המזכירות מתבקשת להעביר העתק של ההחלטה לצדדים.

ניתנה היום כ"ה באדר, תשס"ז (15 במרץ 2007) בהעדר הצדדים.

                                                                                                            _______________

                                                                                                                          מיכאל תמיר, שופט

  התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: