החלטה בתיק בשא 164568/07

ההליכים:

1.                 בפני התנגדות לביצוע שטר חוב ע"ס של 75,000 דולר שנעשה לטובת המשיב ע"י חב' גל ניר מתכות בע"מ (להלן: "החברה") בערבות המבקשים.

2.                 בדיון שהתנהל בפני ביום 4.7.07 טען ב"כ המבקשים כי קיים הליך תלוי ועומד במסגרת תובענה שהוגשה כנגד המבקשים והחברה בבית המשפט השלום בתל אביב (ת.א. 31835/07 - להלן תכונה : "התובענה") וכבר התקיים דיון בבקשת רשות להתגונן. על כן, נתבקש עיכוב הליכים מפאת הליך תלוי ועומד.

3.                 ב"כ המשיבים התנגד לעיכוב הליכים עד להכרעה בתובענה מאחר ולטענתו מדובר בשתי עילות תביעה שונות. התובענה שם מתנהלת בגין עילה חוזית ובתיק דנן עסקינן בעילה שטרית. על כן, לשיטתו הטענות הנטענות בבקשת הרשות להתגונן אינן חלות במקרה דנן ומשכך אין ללמוד היקש שווה בין שני התיקים.

4.                 על כל פנים, ב"כ המשיבים ויתר על חקירת המצהירים מטעם המבקשים ולבקשת הצדדים הוריתי על סיכומים בכתב, כך שאם תדחה הטענה המקדמית, אדון בהתנגדות לגופא.

5.                 ב"כ הצדדים הגישו סיכומיהם והפנו לתובענה, ומשהומצא לתיק העתק בקשת הרשות להתגונן שהוגשה כנגד התובענה (ע"מ לבחון את זהות הפלוגתאות), נתברר כי במסגרת התובענה ניתנה ביום 7.10.07 החלטת כב' השופט סובל ובה ניתנה רשות להתגונן.

טענות הצדדים :

6.                 המבקשים טענו בהתנגדות שהגישו כי הם בעליה של החברה יחד עם שותפים אחרים (השליטה באמצעות מס' חברות מעורבות) שאמורה היתה לעסוק בסחר בגרוטאות ברזל.

7.                 המשיבה היא הבעלים של מגרש המצוי באזור התעשייה אשדוד וביום 3.3.05 נחתם הסכם שכירות בין המשיבה לבין החברה, לתקופה שמיום 1.3.05 ועד יום 28.2.06 וניתנה בו אופציה לחברה להאריך את תקופת השכירות לתקופה נוספת בת שנתיים.

8.                 המבקשים חתמו על הסכם השכירות כערבים אישית לקיום התחייבויותיה של החברה כלפי המשיבה ואף חתמו כערבים על שטר החוב דנן.

9.                 המבקשים טענו כי בסמוך לאחר חתימת ההסכם ובסמוך להתחלת פעילות החברה התגלעו חילוקי דיעות בין השותפים והוסכם ביניהם כי האחזקות של המבקשים (באמצעות חברות שבשליטתם) יועברו לשותפים האחרים (גם באמצעות חברה אחרת) תוך שהמבקשים ישוחררו מכל התחייבויות והערבויות שלהם בקשר לחברה ואף נקבעה הוראת שיפוי בנוגע לכך.

10.              ההסכמים בין השותפים נחתמו במהלך חודש יולי 2005 בטרם הסתיימה תקופת השכירות הראשונה.

11.              ביום 19.1.06 (בטרם הסתיימה תקופת השכירות הראשונה) הודיעו המבקשים למשיבה 1 (להלן : "המשיבה") כי הם מבטלים את ערבותם עם תום תקופת השכירות. בתשובה לכך נדחתה הודעת הביטול מאחר ובהסכם ניתנה אופציה לתקופת שכירות נוספת.

12.              כאמור לעיל, המשיבים הגישו את התובענה לסילוק יד ותשלום דמי שכירות ופיצויים בגין הפרת הסכם השכירות ובמקביל הוגשה הבקשה לביצוע שטר החוב, כך שבשני ההליכים מדובר באותם צדדים.

13.              יצוין כי פרט למשיבה צורפו כזוכים בבקשה לביצוע שטר גם ה"ה לוינגר (שאני מבין שהם מבעלי המשיבה ובעלי המקרקעין נשוא השטר). על רקע זה נטענה גם טענה בדבר חוסר יריבות בין המבקשים לבין ה"ה לוינגר שאינם צדדים לשטר.

14.              המבקשים טענו בסיכומיהם כי יש לעכב ההליכים בתיק זה עד להכרעה בתובענה וזאת בהסתמך על הדוקטרינה בדבר "הליך תלוי ועומד" שנועדה למנוע הכבדה מיותרת על הצד שכנגד והטרדה של בית המשפט בהליך כפול. מדובר לשיטתם בהליך אחר המעורר שאלות דומות ונוכח יעילות הדיון, יש לעכב ההליך עד שינתן פסק דין בתובענה.

15.              ב"כ המשיבים טען בסיכומיו כי מדובר בעילות תביעה שונות. בתובענה נדונה עילה חוזית (הפרת הסכם השכירות) ואילו בהליך הנוכחי עסקינן בעילת תביעה שטרית, שהינה עצמאית ואין לכרוך אותה בהליך הדן בעסקת היסוד.

ב"כ המשיבים הפנה לכך שנושה רשאי לתבוע בנפרד בגין בעילה החוזית ובגין העילה השטרית ובלבד שלא יפרע פעמיים. ב"כ המשיבים מבהיר כי שטר החוב ניתן כבטוחה שניתן לממש באמצעותה תביעה נפרדת ומהירה כנגד הערבים ועושה השטר, המקנה אף יתרונות לאוחז (כגון החזקות הקבועות בפקודת השטרות).

דיון :

16.              מהשוואת ההתנגדות לבקשת רשות להתגונן שהוגשה בתובענה עולה כי מדובר בבקשות זהות.

17.              עיקר טענת המבקשים בהתנגדות ובבקשת הרשות להתגונן היא כי ערבותם בוטלה והמחלוקת בין הצדדים הינה בשאלה האם בנסיבות היו רשאים המבקשים לבטל את ערבותם. לדבר משנה תוקף מאחר ובדיעבד נתברר כי עוד ביום 30.10.05 (בטרם נשלחה הודעת הביטול) הודיעה החברה השוכרת כי היא מתכוונת לממש את האופציה.