החלטה בתיק בשא 164199/04

1. בנק מסד בע"מ (להלן: " הבנק") הגיש תביעה כספית בסד"מ, כנגד אוצר שמירה ואבטחה בע"מ (להלן: " החברה") ורואנסרי מאיר (להלן: " המבקש"). התביעה הינה לתשלום כספים, שהחברה חייבת בגין הלוואה, שקיבלה מהבנק ואשר לטענת הבנק לא פרעה כמוסכם. התביעה כנגד המבקש, בעל עניין בתאגיד, מבוססת על חתימתו  על כתב ערבות מתמדת בלתי מוגבלת, לפירעון מלא של כל הסכומים, שהחברה תהיה חייבת לבנק. המבקש הגיש בקשה לקבלת רשות להגן.

2. לאחר עיון בבקשה, בתצהיר הנספח לבקשה, שמיעת העדות של המצהיר בבית המשפט וקריאת סיכומי הצדדים, הגעתי למסקנה, שיש ליתן למבקש רשות להגן בטענות ההגנה הבאות:

א.    חיוב החשבון בריבית חריגה בניגוד למוסכם.

1.  לטענת המבקש, אסבג התחייבה ליתן לחברה מסגרת אשראי גבוהה, ריביות נוחות והנחה משמעותית בעמלות. עוד הבטיחה. לפעול אצל מנהל מחלקת האשראי הארצי להפחית את הריביות על פי סמכותו. לדברי המבקש, החברה לא קיבלה מסגרת אשראי בחשבון כנגד מלוא הסכומים שהופקדו. הבנק חייב את החברה בריביות ובעמלות המקסימליות כפי שהיו נהוגות אצלו באותה עת לגבי יתרות חובה שחרגו ממסגרת האשראי, וזאת בניגוד גמור לסיכום עם אסבג ולביטחונות שהיו בחשבון.

 2.   במעמד החתימה על הסכם ההלוואה, הנושא את הכותרת " כתב התחייבות וערבות מיום 28.10.99 לקבלת אשראי", לא נרשמו שיעורי הריבית ועמלת הקצאת האשראי ואסבג התחייבה למלאם בשיעור נמוך. אסבג זייפה את מסמך ההלוואה עליו חתם המבקש כשהוא ריק בחלקו ,בכך שמלאה את המסמך ע"י רישום תוספת סיכון של 4% במקום 2% כמוסכם, וכן זייפה את התאריך עליו חתמו המבקש והחברה. כתוצאה מזיוף התאריך, חויבה החברה שלא כדין ע"י הבנק בריבית נוספת, שכן תקופת ההלוואה כפי שרשמה אסבג בהסכם התארכה שלא כדין.

זאת ועוד, ההלוואה הוענקה בריבית מוגזמת של 21.5% לשנה (אשר כמעט זהה לריבית על חריגה ממסגרת אשראי בחשבון) .

בגין הפרת ההתחייבויות של הבנק כאמור לעיל, נגרמו למבקש, לטענתו, ההפסדים הבאים:

1.  בגין הפרת התחייבותו של הבנק להעניק הנחה בשיעור הריביות על מסגרת אשראי - הפסד בסך 11,603 ש"ח נכון ליום 28.1.02.

2.   בגין אי מתן הנחה עבור עמלת הקצאת מסגרת אשראי הפסד בסך של 3,600 ש"ח נכון ל 7.7.00.

ב.         הפסד כספי שנגרם למבקש ולחברה עקב התניית שירות בשירות.

בתצהיר שצורף לבקשת הרשות להגן, מצהיר המבקש, כי אסבג התנתה את מתן האשראי לחברה בפתיחת חשבונות פרטיים של המבקש ואשתו, בהם יופקדו כספים למטרת חיסכון, וזאת למרות שבבנק הופקדו כספים במזומן כנגד הענקת מסגרת אשראי של 100,000 ש"ח. לדבריו, פעולות בנקאיות אלה, שבוצעו תוך התנית שירות בשירות, הנן חסרות תוקף משפטי בשל אי חוקיותן ויש להחיל את עקרון ההשבה על הצדדים להסכם. המבקש צירף לתצהירו חוות דעת מומחה, לפיה ההפסד שנגרם למבקש ולחברה בגין התניית שירות בשירות כאמור לעיל עומד על סך של 15,676.92 ש"ח נכון ליום 28.1.02. 

ג.          קיזוז ההפסדים שנגרמו לחברה ולמבקש בגין שבירת תוכניות החיסכון טרם זמנן - סך של  31,820 ש"ח.

3.         הטענות שלגביהן החלטתי, שלא ליתן רשות להגן:

א.         בסעיף 23.1 לתצהירו דרש המבקש, שמסכום החוב יקוזז גם "חיוב ביתר של ריבית חריגה (קרן) - 5,027 ש"ח". למרות שהמבקש הפנה לנספח יג, שצורף לבקשה, לא הצלחתי לרדת לסוף דעתו כיצד הגיע המבקש לדרישה לקזז סכום זה, ולכן לא נעתרתי לבקשתו. מכל מקום, נראה כי סכום זה כלול כבר ב11,603 ש"ח לגביהם ניתנה למבקש רשות להגן.

ב.         בסעיף 23.2 לתצהירו דרש המבקש, שמסכום החוב יקוזזו "עמלות בגין החזרת שיקים, והחזרת חיובים ללא צורך (מוערך קרן) בסך 4000 ש"ח". גם טענה זו נדחית על ידי. המבקש לא פירט כנדרש באילו שיקים מדובר, לפקודת מי היו השיקים, סכום השיקים, זמן הפרעון הנקוב בהם ומתי הוחזרו ללא פרעון. על כן לא ניתנת למבקש הרשות להגן בנקודה זו.

ג.          בסעיף 23.3 לתצהירו הצהיר המבקש, כי נגרמו לו הנזקים הבאים: "פגיעה בהתקשרות עם לקוחות ובמוניטין, ימי עבודה רבים לשיקום הקשרים עם הלקוחות ונזקים עקב הפרת התחייבויות עם ספקים - 100,000 ש"ח", אף טענה זו לא פורטה כנדרש. לא פורט מי הלקוחות, מי הפסיק לעבוד איתו, מתי, אין פירוט של תחשיב הנזק ועוד. לפיכך, לא ניתנת למבקש רשות להגן גם בנקודה זו.

4.         לנוכח האמור לעיל, אני נותנת למבקש רשות להגן בטענות שפורטו בסעיף 2 (א)-(ג) (כולל) ודוחה את בקשת רשות להגן לגבי יתר הטענות.

אני קובעת, כי הוצאות הבקשה בסך 4,000 ש"ח  + מע"מ בצירוף הפרשי הצמדה למדד וריבית חוקית מרבית החל מהיום ועד התשלום בפועל ישולמו לפי תוצאות המשפט.

ניתנה היום י"ג בתמוז, תשס"ו (9 ביולי 2006) במעמד ב"כ המבקש עו"ד נחשון בן יצחק וב"כ המשיב עו"ד רועי נימצוביץ.