החלטה בתיק בשא 163781/05

בפני בקשה להארכת מועד להגשת התנגדות לביצוע שטר, ובקשת התנגדות לביצוע שטר חוב על סך של 10,100 ש"ח, אשר זמן פרעון הינו ליום 15/9/04.

המבקש נחקר על תצהירו, ובאי כוח הצדדים סיכמו טענותיהם בעל פה.

המבקש טוען בבקשה להארכת מועד להגשת התנגדות כי בקשת ההתנגדות הוגשה לאחר חלוף המועד, מאחר  ועם קבלת האזהרה פנה ללשכה לסיוע משפטי לנוכח מצבו הכלכלי, כאשר תחילה סורבה בקשתו למתן יצוג ורק לאחר שהגיש בקשה נוספת נעתרה בקשתו ובנתיים חלף המועד להגשת ההתנגדות.

המבקש מיוצג בבקשות אשר הגיש באמצעות מינוי לפי חוק הסיוע המשפטי.

בא כוח המשיבה  הציג בדיון מכתב מטעם הלשכה לסיוע משפטי המאשר את טענות המבקש לעניין זה.

המבקש טוען בבקשתו כי עבד כנהג מונית אצל המשיבה החל מיום 20/1/04, ובמסגרת העסקתו נדרש לחתום על שטר החוב המבוצע, וזאת לצורך הבטחת עבודתו אצל המשיבה למשך לפחות שלושה חודשים.

המבקש טוען כי הוסבר לו כי במידה ויפסיק עבודותו בטרם יחלפו שלושה חודשים, ידרש לשלם את הסך הנקוב בשטר על סך של 10,000 ש"ח.

המבקש טוען בסעיף 9 לתצהירו  כי לאחר חלוף חודשיים וחצי מתחילת העסקתו נדרש על ידי  מעסיקתו (המשיבה) לחתום על מסמך נוסף, לפיו יתחייב שלא לעבוד לאחר סיום עבודתו אצל תחנת מוניות מתחרה וזאת למשך תקופה ארוכה.

המבקש טוען כי סירב לחתום על הסכם העסקה חדש, ולפיכך המשיבה פעלה לצורך סילוקו והפסקת עבודתו, לקחה ממנו את מכשיר המירס שהעמידה לרשותו, וכן הסירה את דגל תחנת המוניות, ובהמשך אף הודיעה לו על הפסקת עבודתו אצלה, (ראה סעיף 13 לתצהיר).

המבקש טוען  כי המשיבה  התנכלה לו,  ובעלי המשיבה איימו על חיו טלפונית, ובאופן גלוי ואף כלאו אותו במוסך כלי הרכב שבבעלותם ובגין כך אף הגיש תלונה במשטרה.

המבקש טוען כי בעקבות אותה כליאת שווא החזיר את המונית במשטרת מודיעין ומנהלי  תחנת המונית (המשיבה) לקחו את הרכב מאותו מקום.

לאחר שעיינתי בבקשות ובתצהירי התמיכה אשר ניתנו על ידי המבקש, ולאחר שנשמעה חקירתו של המבקש על תצהיריו, וסיכומי הצדדים, אני סבור כדלקמן.

אשר לבקשה להארכת מועד להגשת התנגדות על פי תקנה 528 לתקסד"א, על המבקש היה להראות בתצהירו טעם מיוחד שירשם לסיבה בגינה לא הוגשה ההתנגדות במועד, בפסיקה נקבע כי טעמים מיוחדים האלו הינם טעמים  חיצוניים למבקש עצמו, ואינם יכולים להיות טעמים הקשורים במבקש.

טענת המבקש כי  פנה  ללשכה לסיוע משפטי לצורך יצוגו בשל חסרון כיס להעמיד לעצמו יצוג משפטי , אינה יכולה להוות טעם חיצוני למבקש, שכן על המבקש היה להגיש התנגדות לביצוע שטר במועד, או לחילופין לפנות  לבא כוח המשיבה ו/או לבית המשפט בבקשה להארכת מועד להגשת ההתנגדות בטרם חלף המועד.

יחד עם זאת, נקבע לא אחת בפסיקה כי סדרי הדין אינם מיטת סדום וכי במקרים מתאימים בית המשפט ירפא פגם שנפל בהליך על ידי פסיקת הוצאות,  וזאת כאשר למבקש עומדת טענת הגנה אשר ראוי כי תשמע ותינתן למבקש/הנתבע יומו בבית המשפט.

אומנם, המבקש מציין בתצהיר התמיכה לבקשת ההתנגדות בסעיפים 20 ו 21, לתצהיר כי עבד אצל המשיבה בתחנת המוניות שלושה חודשים ובכך "פרע"  את חובו על פי השטר, אולם מעיון  בבנקת ההתנגדות ובתצהיר בכללותו ובמיוחד בסעיפים 22,  28,29,  לתצהיר נמצא כי למעשה  המבקש טוען כי לא השלים שלושה חודשי עבודה אצל המשיבה כנהג מונית , וזאת מהטעמים של התנכלות בעלי המשיבה לרבות כליאה שווא.

מעיון בהסכם העבודה אשר הציג בא כוח המשיבה מיום 20/1/04,ומסכומי בא כוח המשיבה עולה כי העילה עליה סומכת המשיבה את התביעה השטרית הינה פיצוי  מוסכם בגין אי השלמת שלושה חודשי  עבודה בסך של 3000 ש"ח, וכן עם מתן הודעה מוקדמת  מצד המבקש של 21 יום בגינה נתבע פיצוי בסך של 300 ש"ח לכל יום עבודה  עבור 21 ימים.

מכאן שהמשיבה עצמה טוענת כי המבקש לא השלים שלושה חודשי עבודה, כך שאין למעשה מחלוקת עובדתית לעניין זה, כך שהמשיבה לא יכולה להבנות  מהנסיון להראות סתירה או אי התאמה בתצהירו של המבקש לעניין משך תקופת עבודתו של המבקש אצל המשיבה.

המבקש לא נחקר על ידי בא כוח המשיבה לעניין טענותיו בדבר ההתנכלות של בעלי תחנת המוניות (המשיבה), ובכלל זה נטילת מכשיר המירס והדגל, כמו גם כליאת השווא בעקבותיה חדל לעבוד אצל המשיבה, הרי שלא נסתרה גירסתו זו של המבקש.