החלטה בתיק בשא 163135/08

ההליכים :

1.                  בפני בקשה לביטול פסק דין שניתן בהעדר הגנה ביום 14.4.08 על פיו חויבו המבקשים לשלם למשיב סך של 651,838 ש"ח והוצאות בגין ערבות שערבו לחברת לומיטו עיבוד ושיווק מוצרי בשר (2002) בע"מ (להלן : "החברה") שבשליטתם.

2.                  פסק הדין ניתן לאחר שהוצג אישור מסירה החתום ע"י אשתו של המבקש 1 בביתם ברח' חרצית 33/3 במודיעין ולאחר שהמסמכים הודבקו בכתובת מגוריו של המבקש 2 ברח' נחל זוהר 35 במודיעין וזאת לאחר ששליח המשיב ביקר במקום מס' פעמים.

3.                  המבקשים טענו בבקשה לביטול פסק דין כי לא קיבלו את כתב התביעה, שכן המבקש 1 אינו מתגורר עם אשתו בקביעות, אלא עם אחותו או הוריו. המבקש 2 טען כי הוא פרוד מאשתו למעלה משנה  והוא מתגורר לסירוגין אצל הוריו ואחיו.

4.                  לגופו של עניין המבקשים הפנו לכך שסכום התביעה אינו נכון מאחר והוא כולל חיובים בגין שיקים שנמשכו מהחשבון בסך של 36,000 ש"ח ו- 45,850 ש"ח שחוללו ע"י הבנק ולא נפרעו בפועל.

עוד העלו המבקשים טענות נוספות כנגד התובענה, לרבות בנוגע להעמדת הלוואה לפרעון מיידי  שלא כדין ובחוסר תום לב ושינוי חד צדדי של מסגרת האשראי.

5.                  בדיון שהתקיים בפני, המבקשים נחקרו על תצהיריהם. ב"כ הצדדים לא הסכימו שההחלטה בבקשה זו תקבע אף את גורל בקשת הרשות להתגונן שהוגשה בתיק (בש"א 161026/08 שם יש בעלי דין נוספים).

6.                  ב"כ המשיב הבהירה בדיון כי אין מחלוקת אודות חילול השיקים האמורים ועל כן, דיווחה לתיק ההוצל"פ על הפחתת קרן בסך של 93,193 ש"ח הכולל שיערוך של סכומי השיקים וההוצאות שנפסקו בגינם.

דיון :

7.                  ניתן לבטל פסק דין שניתן במעמד צד אחד בשתי עילות : ביטול מתוך חובת הצדק וביטול מכוח שיקול-דעתו של בית המשפט. מקום בו נתן בית המשפט פסק דין בהיעדר הגנה כשהתובענה לא הומצאה כדין לידי המבקש, קמה לו עילת ביטול מתוך חובת הצדק. הפגם שנפל בהליך, בשל מתן ההחלטה במעמד צד אחד, מהווה עילה מספקת לביטול ההחלטה; במקרה כזה בית המשפט אינו שוקל אם ההחלטה שניתנה הינה נכונה, לגופו של עניין. לעומת זאת, מקום שבית המשפט מתבקש לבטל פסק דין שניתן במעמד צד אחד, כשהמבקש זומן לדין ולא נפל פגם בהמצאה, דבר הביטול נתון לשיקול-דעתו של בית המשפט. בבואו להפעיל את שיקול-דעתו, יבדוק בית המשפט האם יש בפי המבקש טעם להצדקת אי הגשת כתב ההגנה, והאם הביטול עשוי להצמיח לו תועלת, היינו האם יש בפי המבקש עילה הגנה בפני התובענה (ראה ע"א 5000/92 בן-ציון נ' גורני, פ"ד מח(1) 830, 835-836).

ביטול מחובת הצדק

8.                  כאמור, הלכה היא כי כאשר ניתן פסק דין במעמד צד אחד ע"ס המצאה שאינה כדין, יבוטל פסק הדין בלי להתייחס כלל לסיכויי ההצלחה. פסק דין כזה פגום ומשום כך אין לקיימו, תהא אשר תהא הגנת הנתבע לגופו של עניין, שכן בידי כל אדם קנויה הזכות שלא יינתן נגדו פסק דין, אפילו פסק דין נכון וצודק, אלא בדרך משפטית תקינה (ראה: אורי גורן, סוגיות בסדר דין אזרחי (מהדורה תשיעית, 2007) עמ' 354; ובר"ע (ת"א) 2411/02 בנק לאומי לישראל בע"מ נ' מיכאלי, תק-מח 2003(2) 14605, 14606).

9.                  המבקשים טענו כי לא קיבלו את כתב התביעה מאחר ואינם מתגוררים עם משפחתם. המבקשים לא מצאו לנכון לתמוך את בקשתם בתצהיר מטעם ההורים או האחים שאצלם הם מתגוררים עפ"י הטענה.

המבקשים גם לא מצאו לנכון לתמוך את טענתם אודות המגורים בנפרד בתצהיר מטעם נשותיהם. ודוק, אין מדובר בגרושותיהם של המבקשים, אלא שכל אחד מהם נשוי וטען כי הוא מתגורר בנפרד מאשתו וילדיו נוכח הליכי הגבייה המתנהלים בעניינם (ראה עמ' 3, ש: 10). טענה זו לא נתמכה בכל ראיה אובייקטיבית או בעדות תומכת אחרת (פרט לשלהם). הימנעות זו מהבאה ראיה רלבנטית נזקפת לחובת המבקשים (ראה בענין זה : ע"א 548/78 שרון נ' לוי, פ"ד לה(1) 736, 762).

10.              יובהר כי המבקשים אינם מתכחשים לביצוע המסירות כפי הנטען, שכן לא ביקשו לזמן את השליח לחקירה בהתאם לתקנה 522 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד - 1984 (להלן: "התקנות"). המסירה לאשתו של המבקש 1 (שטען שאינו מתגורר בבית באופן קבוע) תמוהה עוד יותר שכן זו קבלה המסמכים בשמו וחתמה על אישור המסירה. אילו לא היה המבקש מתגורר באופן קבע בביתו, חזקה עליה שהיתה דוחה את המסירה ומבהירה לשליח כי המבקש אינו מתגורר במקום.

באשר למבקש 2, בתצהיר השליח שתמך בבקשה למתן פסק דין מצוין כי דבר מגוריו במקום אומת עם משפ' גולדבלט מדירה 5 ברח' נחל זוהר 35. יש באי התייחסות לענין זה ובהיעדר ניסיון לערער את אופן וידוא הכתובת כדי לבסס הסברה שאין מדובר במגורי קבע במקום אחר, אלא לכל היותר מגורים זמניים מחוץ לבית.

11.              ועוד, המבקשים אינם מתכחשים לקבלת האזהרה מלשכת ההוצל"פ (שהעתקה צורף כנספח א' לבקשה), אך נתברר שהאזהרות הומצאו באותן כתובות בהן נמסר כתב התביעה ואשר למגורים שם התכחשו המבקשים (ראה עמ' 3, ש: 6 לגבי המבקש 1). המבקשים נמנעו גם מלהביא ראיות כי כתובותיהם בתיקי האיחוד המתנהלים בעניינם בהוצל"פ שונה מהנטען.

12.              ב"כ המבקשים טוען בסיכומיו כי גרסת מרשיו לא נסתרה. אולם, דווקא בחקירה הודו המבקשים שלא עדכנו את המען במרשם התושבים (ראה עמ' 3, ש: 8 לגבי המבקש 1 ובעמ' 10, ש: 12 לגבי המבקש 2) וכי היציאה (הנטענת) מהבית נעשתה נוכח הליכי הגבייה המתנהלים בעניינם לאחר שהודו כי מתנהלים נגדם תיקי הוצל"פ. הגדיל לעשות המבקש 1 כשטען "אני כמעט ולא ישן שם אף פעם" (ההדגשה שלי - א.ש). היינו אף הוא הודה כי הוא ישן בביתו מידי פעם. באשר לסיבת המגורים בנפרד הודה כי זה נעשה על רקע החובות וכי הוא אינו מצוי בהליכים משפטיים עם אשתו על רקע סכסוך (עמ' 3, ש: 20).

המבקש 2 הודה כי דברי הדואר מתקבלים עבורו בביתו ברח' נחל זוהר במודיעין וכי הוא בקשר עם אשתו וילדיו המתגוררים בבית דרך קבע.

13.              גם אם נכונה טענת המבקשים כי הם נעדרו מביתם, ההלכה היא שהיעדרות זמנית של אדם מביתו, שהוא המקום בו חי בעבר עם משפחתו, אינה מפסיקה לצורך התקנות את מגוריו באותו מקום (ראה רע"א 526/83 פרושינובסקי נ' שירסון כלל אינבסטמנט האוס בע"מ, פ"ד לז(4) 485, 487).

14.              גרסת המבקשים בענין מקום מגוריהם לא היתה מהימנה עליי והתרשמתי כי המבקשים מנסים למצוא מפלט מפני פסק הדין שניתן כנגדם לאחר שכתב התביעה הומצא כדין בהתאם לתקנות 481 ו- 489 בהתאמה. משכך אני קובע כי המסירה היתה כדין.

ביטול בהתאם לשיקול דעת בית המשפט

15.              משהומצא כתב התביעה כדין, עניינו בביטול בשיקול דעת בית המשפט. כאמור, על מנת שיבוטל פסק הדין על המבקש להראות מהי הסיבה אשר גרמה למחדל שבעטיו ניתן פסק הדין ומה הם סיכויי הצלחתו, אם יבוטל פסק הדין, כאשר עפ"י ההלכה הפסוקה יש לייחס משקל רב יותר לסיכויי ההצלחה של הנתבע.ב