החלטה בתיק בשא 159913/05

בפני התנגדות לביצוע שני שיקים, כל אחד על סך של 25,000 ש"ח. מועד פירעונם של השיקים

הינו, 8/11/04 ו- 08/12/04. השיקים הוחזרו עקב מתן הוראת ביטול.

השיקים ניתנו במסגרת עסקה שנערכה בין הצדדים ביום 12/11/03  לרכישת מנוף (להלן- המנוף), כאשר ההזמנה צורפה להתנגדות. מחיר המנוף היה 370,000 ש"ח (לפי שער של 5.2 ש"ח ליורו) בצירוף הפרשי שער ליורו עד למועד האספקה.

ביום 10/12/03 שולמה  מקדמה על סך של 70,000 ש"ח וכן ניתנו 12 שיקים כל אחד על סך של 25,000 ש"ח. השיקים המבוצעים בתיק זה הינם חלק מסדרה זו .

אין חולק כי המנוף סופק ביום 8/01/04, לאחר שנעשתה  ביום 07/01/04 בדיקה על ידי בודק מוסמך לפי פקודת הבטיחות בעבודה (נוסח חדש), התש"ל - 1970.

לפי המסמכים שצורפו להתנגדות פרצה מחלוקת בין הצדדים בחודש אוקטובר 2004.

בחודש ספטמבר 2004 ביצעה המבקשת תיקון של המנוף בחברת "ארזים". במכתב מיום 10/10/04 הודיעה המשיבה למבקשת כי לנוכח תיקון זה היא מסירה את האחריות מפרק המנוף.

בנוסף, הודיעה המשיבה כי יש לשלם לה את יתרת החוב בגין המנוף ועד לביצוע התשלום לא תעניק שירותים כלשהם.

כתגובה, טענה  המבקשת במכתב מיום 13/10/04 כי המנוף אינו תקין והדבר גורם לה הפסדים כבדים. עוד טענה המבקשת כי היא רכשה מנוף מדגם 6S+ JIB 6S Hevy duty  , ואילו עתה התברר לה כי המנוף המותקן על המשאית הינו מדגם Light , דבר הגובל לטענתה, ברמאות.

בתשובה למכתב זה טענה המשיבה במכתב מיום 14/10/04 כי המנוף שסופק הינו המנוף שהוזמן, כפי שצוין בהזמנה ובמפרט הטכני שצורף לה.

המשיבה הוסיפה כי הינה תמהה על כך שטענה בנוגע  לאי התאמת המנוף מועלת לאחר עבור עשרה חודשים ממועד קבלת המנוף והשימוש בו, ורק לאחר שהיא הסירה את האחריות למנוף עקב חוב ותיקון שלא אושר על ידה.

בסיכומו של דבר, בוטלו השיקים על ידי המבקשת, והמשיבה  הגישה את השיקים לביצוע בהוצאה לפועל.

להתנגדות שהגישה המבקשת צורף תצהירו של מר דוד שמעון, מנהל המבקשת (להלן- "המצהיר"). בתצהירו נטען כי המנוף אשר הוצג בפניו  במהלך המו"מ  היה מנוף  מסוג Heavy, ונציג המשיבה אף הקיףבפרוספקט בעיגול את פרטי המנוף הרלוונטי, ואילו המצהיר רשם בסמוך לכך את הפרטים הכספיים של המנוף.

אולם, המשיבה מילאה על גבי ההזמנה פרטים של מנוף שונה אשר יכולתו פחותה מהנדרש. על ההזמנה לא נרשמה המילה Light  אלא רק מספר הדגם. העדר פרט זה גרם לכך שהמצהיר לא שם ליבו לכך  שבפועל הוזמן מנוף אחר.

לטענתו, נתגלו במנוף תקלות חוזרות ונשנות שלא ניתן להם כיסוי במסגרת  האחריות ואשר עלותן הסתמכה ב כ- 10,000 ש"ח . כמו כן, נוצר  צורך להשתמש במשאית מנוף אחרת של החברה לצורך ביצוע עבודות והנזק הישיר מכך עמד על כ- 26,000 ש"ח.

בנוסף נטען בהתנגדות כי אספקת מוצר אחר מהמוזמן מהווה הפרת הסכם בוטה.  המנוף שסופק הינו מנוף בעל יכולת מופחתת מבחינה זו שאינו יכול להרים משקל כבד כפי שנדרש מהמבקשת בעסקה. התוצאה היא, שבמקום לבצע הנפה אחת יש צורך בביצוע שתיים או שלוש הנפות. לפיכך טוען המצהיר, כי נגרם למנוף בלאי מואץ עקב מספר ההנפות הכפול שיש לבצע ותיקונים מואצים, נזק אותו הוא מעריך בסכום של 18,000 $.

לסיכום, נטען כי מדובר בכישלון תמורה מלא, היות והמשיבה הטעתה את המבקשת וסיפקה מנוף אחר מהמנוף שהוצג במהלך המשא ומתן.

דיון

1.       בנסיבות המקרה, אין בסיס לטענה בדבר כשלון תמורה מלא. 

המבקשת קיבלה את המנוף בינואר 2004 והוא מצוי ברשותה ובשימושה החל מאותו מועד. המבקשת לא ביטלה את ההסכם מכוח חוק החוזים (תרופות בשל הפרת חוזה- התש"ל- 1970, ולא החזירה את המנוף למשיבה.