החלטה בתיק בשא 1580/04

א.        רקע

1.         ביום 28.06.98, נתן בית המשפט צו לכינוס נכסי החייב, על פי בקשתו.

ביום 18.03.99, הוכרז החייב פושט רגל, והושת עליו תשלום חודשי בסך 1000 ש"ח, אשר הופחת על ידי בית המשפט (בש"א 830/98), והועמד על סך 500 ש"ח בחודש.

עו"ד עראף מונה על ידי בית המשפט כנאמן בתיק הפש"ר.

2.         בדו"ח החובות והנכסים שהגיש החייב, הוערכו חובותיו בסכום של 499,000 ש"ח, ל-11 נושים.

מתוך סך תביעות החוב שהוגשו, אישר הנאמן חמש תביעות חוב, בסך של 152,545 ש"ח.

3.         ביום 2.03.04, הגיש החייב בקשה למתן הפטר, בין היתר בעקבות ייעוץ שקיבל מאת הכונ"ר. בקשה זו הינה נשוא החלטתי.

מהתסקיר שהגיש הכונ"ר לפי סעיף 62א לפקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש], תש"ם-1980 (להלן: הפקודה), ולפי תקנה 44 לתקנות פשיטת הרגל, התשמ"ה-1985 (להלן: "התקנות") עולה, כי החייב עומד בתשלומיו החודשיים, ולזכותו עומד בקופת הכונ"ר סך של 58,862 ש"ח, המהווה דיבידנד סופי של 27% קרן מסך תביעות החוב שאושרו על ידי הנאמן.

עוד צויין בתסקיר, כי הודעות על מועד הדיון בבקשת ההפטר, נשלחו לנושי החייב ביום8.05.05. עד מועד הכנת התסקיר, לא נתקבלה כל התנגדות מצד מי מהנושים.

ב.         דיון

4.         מטרתו של הליך פשיטת הרגל, היא כפולה - מחד, הגנה על הנושים ועל זכות הקניין שלהם, ומאידך- מתן אפשרות לחייב, שנקלע לחובות בתום לב, לפתוח דף חדש בחייו, על ידי קבלת הפטר בסוף הליך פשיטת הרגל.

בדונו בבקשת החייב להפטר, יביא בית המשפט בחשבון את עמדת הכונס הרשמי, כפי שהיא עולה מן התסקיר מטעמו, וכן את התנהגות החייב לרבות התנהגותו במשך הליך פשיטת הרגל. כמו כן ישמע בית המשפט את עמדת הנאמן, הנושים והחייב עצמו.

לאור כל אלה, ולאור הראיות שבפניו, יגבש בית המשפט את עמדתו, והוא יביא בכלל שיקוליו אף את טובת הציבור.

ראה דבריהם של השופטים ש. לוין וא. גרוניס, בספרם "פשיטת רגל", מהדורה שניה, בעמ' 194:

"... שומה על בית המשפט להביא בכלל שיקוליו לא רק את טובת החייב והנושים, אלא אף את טובת הציבור."

5.         ומן הכלל אל הפרט: מחקירתו של החייב על ידי הכונ"ר, במסגרת הליך כינוס הנכסים עולה, כי מקור חובות החייב, בערבויות אישיות לחברה בבעלות משותפת בענף הביטוח. בשום שלב לא הועלתה הטענה, כאילו נוצרו חובותיו בחוסר תום לב.

בנוסף, עמד החייב בכל התשלומים החודשיים שהושתו עליו, ולאורך השנים פעל כמי שמבין טיבה של ההזדמנות שנתן לו בית המשפט, ומוכיח כי ראוי הוא להזדמנות זו.

6.         יצויין, כי החייב שבפנינו, אינו עול ימים. כבר בראשית הליך כינוס הנכסים, בשנת 98, היה הוא גמלאי, והוא הצהיר בפנינו כי נכון להיום הוא אינו איש בריא, הוא חסר נכסים וכי הוא מתקיים מקצבת זיקנה.

7.         עד מועד הדיון בפני בית המשפט, לא נתקבלה כל התנגדות על ידי מי מהנושים.

בסמוך למועד הדיון, אשר התקיים ביום 6.06.05, הגיש עו"ד גולדקורן התנגדות בכתב בשם בנק אגוד לישראל.

בהתנגדותו, הלין עו"ד גולדקורן על התנהלות הנאמן, עו"ד עראף, אשר לטענתו התייחס אל הנושים כאל מטרד, עד כי עד היום לא ידוע לו ולמרשהו, מהי תביעת החוב שאושרה להם, ומה גובה הסכום שהצטבר בקופת הכינוס. מן הטעם הזה מתנגד הנושה, הוא בנק אגוד, לבקשת החייב להפטר.